בעקבות וולט: בקשה לקבוע שנהגי גט טקסי הם שכירים

בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב מתבקש לקבוע, כי נהגי המוניות המועסקים בידי חברת גט טקסי הם שכירים שלה. הבקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה הוגשה (8.8.22) בעקבות פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה בתביעה דומה של שליחי וולט, ולפיה קיים סיכוי סביר שבית הדין האיזורי יכיר בהם כעובדים לכל דבר (ראו קישור משמאל).

אלכסנדר ליברמן, שהועסק בידי גט טקסי בשנים 2019-2018, טוען, כי למרות שהנהגים נאלצים להסכים להעסקתם כעצמאים - בפועל הם שכירים משום שמתקיימים בהם התנאים שנקבעו בפסיקה לזיהוי יחסי עובד-מעסיק. לאור זאת הוא טוען, כי על החברה לשלם לכל הנהגים תוספת של 30% על הכנסותיהם ממנה וכי עליה לקלוט כשכירים את הנהגים הנוכחיים. הוא גם תובע פיצוי של 10,000 שקל לכל נהג על הנזק הבלתי-ממוני שנגרם להם; השלמת תנאים לכל לכל נהג שהעסקתו הופסקה בידי החברה; ופיצוי של 20,000 שקל לכל נהג שהעסקתו הופסקה ללא שימוע.

לדברי ליברמן, גט טקסי מגדירה את עצמה כפלטפורמה המחברת בין הלקוחות לבין הנהגים, אך בפועל הנוסעים מזמינים ממנה את השירות ומשלמים לה תמורתו. לכן, הוא טוען, מדובר בחברת שליחויות הפועלת באמצעות הנהגים. עוד נטען, כי גט טקסי מכתיבה בצורה חד-צדדית את תנאי ההתקשרות איתה; משלמת רק 26 שקל לשעה (לעומת שכר מינימום של 30 שקל); והם אינם רשאים לפעול שלא במסגרתה.

לגבי המבחנים לקביעת יחסי עובד-מעסיק טוען ליברמן, כי גט טקסי שולטת בצורה מוחלטת על עבודת הנהגים, הכפופים להנחיותיה; היא מספקת להם ציוד עבודה; לא הייתה להם עילה להירשם כעצמאים אלמלא דרישותיה של גט טקסי; היא נושאת באחריות לנזקים למשלוחים; וגם כלפי צדדים שלישיים, ובכללם רשויות המדינה, הוצג שהנהגים הם עובדי החברה. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד חגי קלעי, אוהד רוזן ואייל וייס, וטרם הוגשה תגובת גט טקסי.