"את החריגים לעקרון פומביות הדיון יש לפרש בצמצום, ולעולם תיטה הכף אל עבר פומביות הדיון". כך אומרת (14.9.22) שופטת בית המשפט העליון,
רות רונן, השבה ומאשררת את פסיקתו העקבית של בית המשפט בנוגע לחשיבותו של עיקרון זה.
רונן אומרת: "הכלל הצריך להנחות את בית המשפט בבואו להכריע בבקשות הנוגעות לפרסום הליכים משפטיים הוא עקרון פומביות הדיון... [זהו] עקרון יסוד חוקתי בשיטתנו המשפטית, ולפיו כל הליך משפטי המתנהל בכותלי בית המשפט ידון בפומבי ופרטיו יהיו גלויים לציבור. בית משפט זה עמד לא אחת על חשיבותו הנעלית של עקרון זה 'המבטיח את שקיפות ההליך השיפוטי, מאפשר קיום מנגנוני בקרה וביקורת ומהווה רכיב חיוני במשטר דמוקרטי שבליבו
חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת'. מעקרון פומביות הדיון נגזר גם החופש לפרסם את תכניו של ההליך השיפוטי, לרבות פסק הדין שניתן בסופו, ואת פרטיהם המזהים של הנוטלים בו חלק".
רונן מוסיפה, כי כמו כל עיקרון - גם פומביות הדיון כפופה לחריגים מסוימים שנקבעו בחוק, למשל כדי להגן על זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה. בהקשר זה מזכירה רונן שיש לפרש בצמצום את החריגים וממשיכה: "דיון בדלתיים סגורות אין משמעו איסור פרסום אוטומטי וגורף, אלא על בית המשפט לבחון האם המטרה שבגינה נסגרו הדלתיים עומדת בעינו, וכן 'להקפיד על כך שאיסור הפרסום יהיה אם אינה עולה על הנדרש, וכי מקום שניתן להשיג את התכלית שלשמה התקיים הדיון בדלתיים סגורות על-ידי פרסום חלקי של פסק הדין, יורה בית המשפט על דרך זו'".
רונן דחתה את ערעורו של עבריין מין על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לאשר את פרסום פסק הדין נגדו, אשר ניתן בשנת 2003. האיש הורשע בביצוע עבירות מין בילד שטרם מלאו לו 14, נדון לשבע שנות מאסר וריצה את עונשו. ההליך נוהל בדלתיים סגורות ופסק הדין לא פורסם בצורה כלשהי, משום שהקורבן היה קטין. העיתון
ידיעות אחרונות ביקש לפרסם את פסק הדין תוך השחרת שמו של הקטין ופרטים מזהים. הלה תמך בבקשה, ולאור זאת הסירה המדינה את התנגדותה לפרסום. העיתון ציין, כי ברצונו לפרסם תחקיר על התנהגות בעייתית של העבריין ושל גורמים נוספים במוסד החינוך בו בוצעו העבירות.
בדחותה את הערעור מזכירה רונן, כי על המבקש לאסור פרסום להוכיח, כי הפרסום יגרום לו נזק העולה על זה הנגרם ברגיל מחשיפתו כחשוד/נאשם בהליך פלילי. היא מדגישה, כי הנטל הוא על מבקש איסור הפרסום ולא על מבקש הפרסום, ומדובר ב"נטל משמעותי וכבד" - והוא כבד במיוחד כאשר מדובר במי שכבר הורשע. הפרסום אכן יפגע בעבריין ובבני משפחתו, טענותיו בנושא זה נוגעות ללב, "ואולם עם כל הצער שבדבר מדובר בפגיעה הנלווית מטבע הדברים להרשעתו של המערער ונובעת מטיבן של העבירות שביצע, ואין בכוחה כדי להצדיק סטייה מהכלל של פומביות הדיון".
לצד זאת קיים אינטרס ציבורי בדמות האפשרות של חשיפת פרשות נוספות ומעורבים נוספים, וגם בדמות מתלוננים אחרים לחשוף את שעבר עליהם. גם חלוף הזמן והשיקום המוצלח של העבריין אינם מהווים עילה לאיסור פרסום, שכן אין מדובר בנסיבות יוצאות דופן המצדיקות חריגה מעקרון פומביות הדיון, מסכמת רונן. היא הורתה להגיש לאישורו של בית המשפט המחוזי את הנוסח המושחר לפני פרסומו. את המערער ייצג עו"ד מיכאל ליטווק, ואת ידיעות אחרונות - עו"ד
טל ליבליך.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
