שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בר-אשר, קובעת לראשונה (29.9.22), כי יש להכיר לצורך חוק השבות בגיורים הנעשים בבית דין פרטי ציוני-דתי. זאת, לאחר שבית המשפט העליון כבר קבע שיש להכיר בגיורים בבתי דין פרטיים חרדיים.
בינה וולמר וסילביה ונציסלבובה-טובול התגיירו בבית דין של רשת "גיור כהלכה - בית דין ציוני דתי לגיור", אותו הקים הרב נחום אליעזר רבינוביץ המנוח, זקן ראשי הישיבות הציוניות. הרשת מונה 60 רבנים מובילים מהציונות הדתית, ובהם הרב
דוד סתיו, יו"ר רבני צהר; הרב יעקב מדן, שהיה ראש ישיבת הר עציון; הרב
חיים אמסלם, מומחה מוביל לגיור; הרב שלמה ריסקין, ראש מוסדות טלז-סטון; הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל; הרב
יהודה גלעד, רב קיבוץ לביא וראש ישיבת מעלה גלבוע.
בית המשפט העליון קבע, בהרכב של תשעה שופטים, כי משמעות המונח "שנתגייר" בחוק השבות לעניין מי שעבר את הגיור בישראל היא "מי שעבר גיור בקהילה מוכרת בהתאם לאמות המידה המקובלות בה". משרד הפנים דחתה את בקשתן של השתיים להירשם כיהודיות, בנימוק שטרם נקבעו אמות מידה ותבחינים להגדרת "קהילה יהודית מוכרת בישראל". בר-אשר מציינת, כי כפי שצפה בג"ץ - הדרג הפוליטי לא קבע את אלו ולכן אין מנוס אלא שבית המשפט יעשה זאת.
בר-אשר אומרת: "אכן, אין מחלוקת על כך שקביעת אמות מידה ותבחינים לשם הגדרת 'קהילה יהודית מוכרת בישראל', יסייעו למשיב בהחלטותיו ויאפשרו הכרעה שוויונית בעת יישום הלכת רגצ'ובה [של בג"ץ] על גיור שנעשה בישראל. עם זאת, אין בהעדר תבחינים כתובים כדי לשלול את בחינת שאלת גיורן של העותרות לעניין חוק השבות.
"כך במיוחד בהתחשב בכך שמאז פסק הדין בעניין רגצ'ובה עד הגשת העתירות הנדונות חלפו מעל שש שנים, בלי שנקבעו אותם תבחינים ובעוד שאין כל ידיעה מתי ייקבעו. בנסיבות אלו, אף ספק אם ישנה הצדקה להוסיף ולהשהות את ההחלטה בעניינן של העותרות. דומה, כי העדר הסדרת נושא הגיור לפי חוק השבות בחקיקה או אי-קביעת נהלים ותבחינים ליישום הפסיקה, אינם יכולים להצדיק העדר הכרעה בעניינו של הפרט הנפגע אישית מהיעדר הכרעה בעניינו".
בר-אשר עומדת על הקשיים ביישום הלכת בג"ץ על בתי דין בישראל, ואומרת שהעיקרי שבהם "נובע מאופיים של המוסדות המגיירים בישראל, אשר אינם משתייכים למסגרות קהילתיות (כפי שאולי נעשה בקהילות מחוץ לישראל), אלא הגיור בישראל נעשה באמצעות בתי דין לגיור, בין במסגרת מערך הגיור הממלכתי ובין במסגרת בתי דין פרטיים לגיור. עם זאת נראה כי אותם בתי דין פרטיים זוכים להכרה בקרב הקהילה, במובנה הרחב מאוד, שבה הם פועלים". כאשר מדובר ברשת "גיור כהלכה", קובעת בר-אשר, מדובר בבית דין שהדיינים בו הם בעלי מעמד.
לאחר שבג"ץ הכיר בגיורים של בתי פרטיים חרדיים, רפורמיים וקונסרבטיביים - מסכמת בר-אשר - "לא נראה כי ישנה מניעה ליישמו גם על בתי דין פרטיים אורתודוקסיים אחרים לגיור. בכך אף תתאפשרנה מסגרות גיור מגוונות בישראל, התואמות זרמים שונים ביהדות והשקפות דתיות מגוונות". את העותרות ייצגו עוה"ד מיכאל כהן-עד, עדי גרינפלג ואסף וייצן, ואת המדינה - עוה"ד מיטל פוגל ועידית צוראל.
