48 שעות אחרי אישור תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024 בישיבת ה
ממשלה פרסם משרד האוצר (יום א', 26.2.23) את מסגרת התקציב וממנה עולה כי המסגרת הכוללת של הכספים הקואליציוניים שכלולים בתקציב המדינה עומדת על 7 מיליארד שקלים בשנת 2024. זאת, "לצורך יישום הסכמים קואליציוניים להקמת הממשלה ה-37 לרבות גידולי תקציב חריגים עליהם סוכם בהסכמים בין המפלגות טרם הקמת הממשלה", כלשון הודעת האוצר.
באוצר טענו כי סכום זה מצביע על נכונות הממשלה לעמוד במסגרות הפיסקליות שהוקצו טרום התקציב עבור הסוגיה. עוד נכתב בהודעת האוצר כי הממשלה תקבע בהחלטה נוספת את חלוקת המסגרות האמורות.
לצורך מימון התוספות הניכרות בהקצאת הכספים החליטה הממשלה על קיצוץ רוחבי בשיעור של 3% בתקציבי משרדי הממשלה בשנת 2023, על קיצוץ של 3% נוספים בשנת 2024 ובקיצוץ של 1.5% נוספים בשנת 2025. עוד הוחלט על פיטורים של 2% מעובדי המטה של משרדי הממשלה ושל חצי אחוז ביחס ליתר עובדי הממשלה בכל אחת מן השנים הללו.
תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על 484.78 מיליארד שקלים, ותקציב המדינה לשנת 2024 יעמוד 513.73 מיליארד שקלים. זאת, בניכוי הוצאות החזר החוב להוציא החזרי חוב למוסד לביטוח הלאומי. מסגרות אלו הן בהתאם להצעת משרד האוצר כפי שסוכמה על-ידי ראש הממשלה,
בנימין נתניהו ושר האוצר,
בצלאל סמוטריץ', ב-13 בפברואר 2023, וכפי שהוגשה לממשלה.
המסגרות המאושרות מהוות תוספת של 17.7 מיליארד שקל בשנת 2023, ו-25.9 מיליארד שקל בשנת 2024 ביחס למסגרות הנובעות ממגבלת ההוצאה, כפי שהיא היום.
הממשלה החליטה לאשר רזרבה מוגדלת בגובה 4% מתקציב המדינה, בדומה לרזרבה שהונהגה בתקציב הקודם. לצד זאת, הוחלט להעמיד תקציב התאמות לשנת 2024 בגובה 2 מיליארד שקל, וזאת במטרה להתמודד עם הסיכונים למשק הישראלי הנובעים מההאטה בכלכלה הגלובלית בשל האצת האינפלציה ועליית סביבת הריבית.
בתקציב 2023 ו-2024 לראשונה יוקצו כספים מרווחי הקרן לאזרחי ישראל, שנצברו עקב תשלום ההיטל המיוחד על חברות הגז. סכום ההקצאה השנתי יעמוד על 40 מיליון שקל בשנת 2023 ועל 70 מיליון שקל בשנת 2024, והוא ייועד לבינוי מוסדות לשימוש תנועות נוער ולשיפור תשתיות בתחום בריאות הנפש.
במסגרת התוכנית הכלכלית ביטלה הממשלה את התוכניות לעידוד לימודי השכלה גבוהה בקרב חיילים משוחררים, את הקמת רשויות התחבורה המטרופוליניות, הטלת מס נסועה על כלי רכב חשמליים, את ייבוא הביצים באריזות קמעונאיות, את המינוף של תקציבי הפיתוח ברשויות המקומיות ואת הסעיף לצמצום כוח השוק של הספקים להפצת סל מצרכים.
