בשל אי-היערכות מספקת של משק החשמל בישראל לקראת הפסקת השימוש בפחם ואי-עמידה בלוחות הזמנים שנקבעו בעבר: חברת החשמל תשנע 6,000 טונות פחם ביום מתחנת הכוח אורות רבין בחדרה לתחנת הכוח באשקלון ב-170 משאיות; המשרד להגנת הסביבה מתריע, כי שימוש בדלקים פוסיליים בכלל ובפחם בפרט לייצור חשמל, מזהם את הסביבה, פוגע בבריאות התושבים, ומעלה את התמותה באזורים החשופים לזיהום, ודורש ממובילי משק החשמל בישראל לעמוד בלוחות הזמנים וליישם את המדיניות שעליה החליטה הממשלה בעבר. לטענת משרד האנרגיה, חברת נגה וחברת חשמל לישראל, אי-העברת פחם לתחנה באשקלון תייצר סיכון לפגיעה משמעותית באספקת החשמל בארץ.
תחנות אורות רבין ואשכול של חברת החשמל פועלות תחת היתרי פליטה שניתנו בשנת 2016, וכל מגבלות ההפעלה, לרבות הפסקת היחידות 4-1, היו ידועות לכלל הגורמים, לרבות רשות החשמל, חברת החשמל, מנהל המערכת ומשרד האנרגיה. במהלך 7 השנים האחרונות, לא בוצעו הצעדים הנדרשים על-ידי כל הגורמים להיערכות המחייבת כנדרש כדי ליישם סיכום זה, בניגוד להסכם ולדרישות חוק אוויר נקי.
בעקבות קריסת מזח הפחם לפני כשישה שבועות באתר תחנת הכוח רוטנברג, הגישה חברת החשמל בקשה לתיקון היתר הפליטה לאורות רבין שתאפשר העברת פחם באמצעות משאיות מתחנת הכוח אורות רבין בחדרה לתחנה באשקלון. על-פי הבקשה, מדובר בכ-170 משאיות ביום, אשר ישנעו כ-6,000 טונות פחם ביום.
לטענת משרד האנרגיה, חברת נגה וחברת חשמל לישראל, אי-העברת פחם לתחנה באשקלון תייצר סיכון לפגיעה משמעותית באספקת החשמל בארץ. יצוין, כי תחנת הכוח באשקלון מצוידת בסולקנים ובאמצעים לצמצום הזיהום, ואמורה להיות מוסבת לגז עד סוף 2025.
כל תוכנית של שינוע הפחם מחדרה לאשקלון תביא לתוספת זיהום אוויר מהמשאיות ומהעמסת ופריקת הפחם, כמו גם לעלויות כלכליות למשק. המשרד פנה למשרד האנרגיה, לרשות החשמל ולחברת נגה על-מנת לקבל נתונים ומידע נוסף הנדרש לצורך בחינת ההשלכות הסביבתיות השונות וחלופות לצמצום הזיהום. המשרד דרש מחברת החשמל ומחברת נגה לבחון חלופות שיצמצמו את הזיהום הסביבתי משינוע הפחם. החלופות שנבדקו: שינוע פחם במשאיות מאורות רבין לאשקלון; פריקת פחם בנמל אשדוד והובלה במשאיות לרוטנברג באשקלון; פריקה באורות רבין, העברה במשאיות למסוף הרכבת חדרה, הובלה ברכבת למסוף אשדוד, פריקה במשאיות והובלה ברוטנברג; הובלה ימית בדוברה מנמל חדרה למעגן ברוטנברג ושינוע לאתר.
על-פי הנתונים שנמסרו מחברת החשמל ומחברת נגה, חלופת ההובלה במשאיות זמינה מיד והיא היחידה שישימה בשלב זה.
בהמשך לפיילוט השינוע של הפחם במשאיות, המשרד אישר את בקשת חברת החשמל, תוך קביעת שורת מגבלות ותנאים למניעת זיהום כולל אשר יחולו בתקופת ביניים עד לשיקום המזח, בהם:
- אמצעים לצמצום פליטות: הרטבה רציפה, העמסת משאיות בגובה מינימלי, משטר רוחות, שטיפת גלגלי משאיות, קיבוע אזור ייעודי להעמסה.
- דרישה להתקנת מצלמה על אזור העמסה, דרישות לרישום ודיווח יומי באתר החברה על מספר המשאיות שהועמסו ונפח הפחם ששונע, ודיווח על אירועים חריגים.
המשרד דורש מחברת החשמל להמשיך ולבצע בחינה תקופתית של החלופות השונות. כמו-כן המשרד להגנת הסביבה סבור כי על הממשלה ליישם במלואה את מדיניות הממשלה אשר קבעה כי השימוש בפחם ייפסק לחלוטין עד לשנת 2025, ועוד לפני כן ייסגרו יחידות אורות רבין 4-1. שימוש בדלקים פוסיליים בכלל ובפחם בפרט לייצור חשמל, מזהם את הסביבה, פוגע בבריאות התושבים, ומעלה את התמותה באזורים החשופים לזיהום.
תחנת הכוח הפחמית אורות רבין היא המזהמת הגדולה ביותר ואחראית על פליטת מזהמי אוויר מסוגים שונים. בשנת 2016 קבע ראש שירותי בריאות במשרד הבריאות, פרופ'
איתמר גרוטו, כי הזיהום מיחידות 4-1 בלבד מביא לתמותה עודפת של כ-35 אנשים בחדרה וכ-13 אנשים בפרדס חנה-כרכור בשנה (זו הערכת חסר, המבוססת על השפעת מזהם אחד בלבד וללא כימות השפעת הזיהום הנפלט מיחידות 6-5 באתר אורות רבין).
בנוסף לנזקים הבריאותיים העצומים, השימוש בפחם (ובדלקים פוסיליים מזהמים אחרים - גז ונפט) מביא לפליטה גבוהה של גזי חממה והמשך השימוש בו פוגע בסביבה וביכולת המשק ליישם את יעדי האקלים עליהם התחייבה ישראל בפני העולם. הפתרון הבריאותי, הכלכלי והסביבתי הוא מיקוד מאמצי הממשלה במעבר לאנרגיות מתחדשות מבוזרות משולבות אגירה, אשר אינן מזהמות, כלכליות, ויגבירו את הביטחון האנרגטי ואמינות אספקת החשמל בישראל.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
