רוטמן: "למה יש רשות שמקבלת מידע שאחרות לא יכולות לקבל?"

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן אמר בפתיחת הישיבה: "הנושא חשוב וקשור לדיונים שערכנו בשבועות האחרונים בנושא העברת נתוני הבנקאות לרשות המיסים - על המתח שבין הרצון באכיפת חוק יעילה לבין הזכות לפרטיות, האסדרה והנטל שהיא מטילה על הבנקים, שבסופו של דבר מתגלגלת לאזרחים. עיקר הקשר לוועדת החוקה הוא הזכות לפרטיות שהיא זכות מאוד חשובה. גם מימון הטרור כמובן אקטואלי, אבל זה נכון כמעט לכל הדו״חות שהוגשו ב-20 השנים האחרונות.


"לאור העובדה שרשויות אחרות מבקשות הרבה פעמים להידמות לרשות איסור הלבנת הון מבחינת היכולת שלה לקבל מידע, חשוב מאוד לייצר את ההבחנה או ההצדקה ולהסביר למה יש לנו רשות אחת במדינה שמקבלת מידע שרשויות אחרות לא מסוגלות לקבל או לא יכולות לקבל, או רק עם צו. ההבחנה הזו חשובה גם כדי שאנחנו כמדינה נדע למי אנחנו נותנים את הכלי המאוד חזק ומשמעותי הזה ולמי לא ואיך אנחנו דואגים שיעשה בו שימוש רק למטרות שלשמן הוא ניתן".

עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון: "דוח כוח המשימה הבינ"ל ה-FATF על מדינת ישראל קובע שמשטר איסור הלבנת הון במדינת ישראל הוא אחד משלושת המשטרים האפקטיביים ביותר בעולם במאבק בהלבנת הון. הרשות לאיסור הלבנת הון היא אחת מארבע הרשויות האפקטיביות והוא שופע הרבה מחמאות למדינת ישראל שעושה מה שצריך להילחם בהלבנת הון ומימון טרור. בעניין אסדרה פיננסית הדוח פחות מחמיא לנו.

"הסקטור הפיננסי תפקידו להיות בחזית, החוליה הראשונה בשרשרת כגורם מניעתי השואל שאלות ובודק ואמור לחסום במידה רבה פעולה של מי שמעוניין לזהם את המערכת הפיננסית. בנוסף, הוא מדווח לרשות לאיסור הלבנת הון. אנחנו מקבלים את המידע יקר הערך ומעבירים אותו לרשות המיסים, גופי הביטחון במקרה הצורך, אך עושים זאת במשורה כי הפרטיות היא נר לרגלנו והלכה למעשה אנחנו מאוד מסננים את המידע שעובר מאיתנו. כל בקשת מידע עוברת מסננת משפטית הבוחנת חשד להלבנת הון ועוד אי-אלו זוגות עיניים הבוחנות ואני כראש הרשות במקבילה לשופט מחוזי, מאשרת בחתימת ידי שהמידע יוצא בהתאם לתכליות החוק ואם אינה עולה על הנדרש. זה עולה משאבים ומאמצים אך זו הסיבה שהמידע אצלנו ולא אצל כל הגופים כדי להגן על הפרטיות.

"העול על הסקטור הפיננסי עצום ואנחנו עושים הרבה כדי לטייב את השת"פ. מדובר בלמעלה מ-3,000 גורמים מדווחים. העובדה שהמשטר בישראל כה חזק ואפקטיבי ויש לנו ציוני הצטיינות מקלה על עסקים להתנהל בעולם כי הכסף של ישראל שווה יותר. הון שחור הם כספים שלא שולם עליהם מס. רוב העבירות לפי חוק איסור הלבנת הון הן לא עבירות מס. הרשות מזמן לא צנרת להוציא ולקבל מידע גם במובן של הובלת המשטר האסדרתי בישראל".

לשאלת היו"ר רוטמן איך מתייחסים לכספים המועברים מהרש"פ בזיקה לתגמול לטרור, איך הם מדווחים ומטופלים, השיבה עו"ד מאיה לדרמן יועמ"ש הרשות לאיסור הלבנת הון: "חוק איסור הלבנת הון הישראלי לא חל על הרש"פ. יש לה חוקים משלה, והיא לא עברה ביקורת בינ"ל. מבחינה חוקית, אנחנו לא יכולים להחליף איתם מידע אלא רק עם מדינות. יש כן מידע הקשור לעזה ולרש"פ - חובת דיווח על מעבר מזומן או שווה ערך מזומן כמו המחאה בנקאית, וכשעוברים במעברי גבול יבשתיים כמו מעבר ארז - יש חובת דיווח בסף נמוך יותר של 12,000 שקל (בנתב"ג - 50,000 שקל). העברת כספים כן מדווחת – כי ישראל נותנת שירותים לרש"פ דרך שני בנקים שביקשו לסיים זאת כבר לפני מספר שנים וישראל חיפשה פתרון ונתנה להם כרגע כתב חסינות שהם לא יועמדו לדין בישראל ומשרד האוצר נתן להם כתב שיפוי. לצד זה יש החלטת ממשלה שתוקם חברה ממשלתית שתיתן את השירותים הללו. הבנקים הקורספונדנטים מדווחים על העברות שנעשות מול הרש"פ, שמדווחות מסף של 5,000 שקל.
מול עזה המצב אחר כי אין פעולת בנקים כלל. בעבר ראינו שניצלו את החשבונות הקורספונדנטים כדי להעביר כספים לחשבונות צל. כשהבנקים זיהו את זה הם ביקשו לצאת מההסדר.

גלי בר עוז ראש המטה לאיסור הלבנת הון ברשות המיסים: "ב-2022 היו כ-260 מקרים של תיקי הפרות דיווח לפי חוק איסור הלבנות הון במעברי הגבול הימיים והיבשתיים".

להערת היו"ר רוטמן כי בדיווחים על פעילות בלתי רגילה העבריין לא ייכנס, אמרה ראש הרשות עו"ד אוסטרוביץ לוי כי "סביר להניח שעל כל אחד מהיושבים בחדר יש דיווח על פעילות בלתי רגילה, כי על כל מי שעשה פעילות מעבר לקבלת משכורת, מחויבים לדווח. לפעילות הרגילה יש הרבה משמעויות- אנחנו רשות מתקדמת מאוד טכנולוגית והבסיס וה'דלק' לפעילויות והניתוחים הוא דווקא הפעילות הרגילה. אנחנו גוף מודיעיני והמידע שלנו הוא לא ראיות ולכן יש לנו יד יותר חופשית. יש לנו יכולת משמעותית מאוד לקבל מידע על הכסף בחו"ל".

יובל רבין, ראש אגף חקירות והערכה ברשות לאיסור הלבנת הון: "אנחנו היחידה שמייצרת את המודיעין הפיננסי. הביקוש למידע הולך וגדל. אנחנו עוסקים בגורמים המעורבים בהלבנה ונתיב ההלבנה - חילוט להשבת הכספים למדינה או לקורבנות וכן הפיכת המידע לראיות. תוצאות החקירות בסופו של דבר הן כתבי אישום. כותרות העיתונים מצביעות על הצלחה לא מבוטלת במאבק מול ארגוני הפשיעה והעבריינות".

ליאת מוכתר ממדור אכיפה כלכלית בחטיבת החקירות המשטרה: "בהמשך לחקיקת החוק שהפך את המודעות לאכיפה כלכלית בכלל, החלטת הממשלה ב-2006 לאכיפה משולבת כחלק מהמאבק בפשיעה החמורה, הביאה למיסוד ועדת ההיגוי והוועדה המתמדת, כאשר רשויות אכיפה שונות יודעות לעבוד יחד כדי לייעל את הפעילות כנגד אותן עבירות שהן בליבת העשייה של המשטרה. לכן, מאז ועד היום רואים שכל השדרה מרמת התחנה דרך יחידות מרכזיות וארציות, לא פועלות רק על עבירות המקור במנותק אלא עבודה על כל שרשת הערך. ברגע שרוצים לבסס את עבירות הלבנת הון הרשות היא חלק בלתי נפרד. יש לנו חברות משותפת בוועדה המתמדת, בפורומים נוספים, יכולת לעבוד על כתבות, מה חסר במסגרת משובים איכותניים שאנחנו עושים בעקבות פרשיות ויש גם פגישות עתיות בין הרשות למשטרה. אנחנו ממוקדים גם בעבירות הסחיטה באיומים כדי לראות את כל שרשרת הערך למיצוי הדין".

עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה: "איך אתם קוראים את ההיקף של הדיווחים - האם חקיקת החוק מ-2016 ורישוי הגופים יצרה סדר והעובדה היא שיש היקף דיווחים גדול, או שזה אישוש לסקטור בסיכון גבוה?"

עו"ד לדרמן, יועמ"ש הרשות: "רואים שנש"פים עדיין מעורבים בפעילות של ארגוני פשיעה. העלייה בהיקף הדיווחים יכולה להיות בגלל שבנקים פחות מקבלים מזומן, אז יש הסטה לנש"פים ולכן רואים שם יותר פעילות. בנוסף, רמת הציות השתפרה, המאסדר שלהם החל לעבוד ואז מדווחים יותר. לצד זאת רואים דיווחי יתר- לוקחים יועץ חיצוני שמנטר, והשאלה אם זה מעיד על עלייה בסיכון או בציות? מבחינתנו, זה לא ציות טוב כי המאסדר הטיל עליהם עיצום כספי והם מנסים למנוע זאת. העלייה מעידה גם וגם - גם רמת סיכון גבוהה וגם רמת הדיווח עלתה. לצד זה יש גם דיווחי יתר. כלומר, עלייה בגלל רמת הציות".

עוד אמרה: תהליך RIA מחייב אותנו לערוך חישובים להפחתת הנטל האסדרתי ולהבין את המשמעויות עבור הסקטורים עצמם. כחלק מהתהליך, הפצנו טיוטה ראשונה והיו שולחנות עגולים. אנחנו מקווים להגיע לצו שייקח בחשבון את הפעילות השוטפת ולא יהפוך לנטל שלא יוכלו לעמוד בו. המחשבה הראשונית הייתה ליצור צו ברמת העקרונות ושכל מאסדר יציג סט מאפיינים ייחודיים. בישיבות עלה שצריך להיות ברורים מאוד בחובות כי לצד הצו יש עיצומים מנהליים, ולא ניתן להטילם אם הדברים לא ברורים".