הרכב מיוחד של שבעה שופטי בית המשפט העליון קובע היום (יום א', 30.5.04), בפסק דין תקדימי: הוראתה של המפקחת על הביטוח לפיה יורחקו מורשעי קרטל הביטוח מניהול חברת הביטוח "ציון" - ניתנה בסמכות, והיא סבירה ומידתית. המשמעות - יותר "שיניים" למפקחת, שיכולה מעתה להתנות, למעשה, את יכולתה של חברת ביטוח לעסוק בעסקי ביטוח בישראל, בהרחקת מנהלים שסרחו והורשעו בפלילים.
פסק הדין ניתן ברוב דעות, בדיון נוסף שהתקיים בעניין לבקשת המפקחת, לאחר שעתירתם של החברה והמנהלים התקבלה בסיבוב הקודם של ההתכתשות המשפטית בין הצדדים. פסק הדין המוביל נכתב על-ידי המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, תאודור אור, שפרש לאחרונה מכהונתו, ובתמיכת הנשיא אהרן ברק והשופטים מישאל חשין ודורית בייניש. המשנה לנשיא אליהו מצא והשופטים יעקב טירקל ודליה דורנר, שפרשה אף היא לאחרונה מבית המשפט, נותרו בדעת מיעוט, לפיה המפקחת לא היתה מוסמכת להורות על הרחקת המנהלים.
חברת ציון ושניים ממנהליה, אברהם טיבר ואורי טיבר, הועמדו לדין יחד עם חמש חברות ביטוח נוספות ונושאי המשרה שבהן, בגין עבירות על חוק הגבלים עסקיים, שעניינן עריכת הסדר כובל. במרס 1997 הורשעו הנאשמים בעבירות שיוחסו להם, על-פי הודאתם, במסגרת עסקת טיעון. על הנאשמים הוטלו קנסות ועונשי מאסר על תנאי. בית המשפט קבע, כי "הנאשמים התארגנו לקרטל ועשו הסדרים כובלים שהיה בהם כדי לפגוע באינטרס הציבורי של קיום תחרות בענף הביטוח, ולנצל לרעה את כוחם הקרטליסטי לקביעת מחירים (ותנאי שירות אחרים) כרצונם, ובכך להרע את תנאי הביטוח ולשפר את מצבן הכלכלי של חברות הקרטל על חשבון המבוטחים".
המפקח על הביטוח דאז, דורון שורר, פנה אל חברות הביטוח וביקש מהן לשקול את המשך העסקתם של המנהלים שסרחו. באפריל 97' השיבה חברת ציון, כי הדירקטוריון שלה דן בעניין והחליט שלא להעביר את המנהלים מכהונתם. בנובמבר 1998 החליטה ציפי סמט, שהחליפה את דורר בתפקיד המפקח על הביטוח, להוסיף תנאי לרישיונה של "ציון", לפיו לא יוכלו לכהן בה מנהלים שהיו מעורבים בפרשת הקרטל וזאת עד תום תקופת ההתיישנות על העבירות שנעברו על-ידם. הוראה דומה לא הוספה לרישיונן של יתר החברות שהורשעו בפרשת הקרטל, לאור סיכום שהושג בינן לבין המפקחת לפיו יוצאו המנהלים שהורשעו לחופשה בת שלוש שנים מיום ההרשעה.
החברה והמנהלים עתרו לבג"צ נגד החלטת המפקחת, בה טענו כי המפקחת לא היתה רשאית להוסיף את התנאי האמור לרישיון המבטח וכן טענו כי למפקחת אין סמכות לקבוע את ההגבלה כתנאי ברישיונה של החברה. על אף שבית המשפט קבע כי קיימת למפקחת על הביטוח סמכות לחייב מבטח, כתנאי לקיום רישיונו, להדיח דירקטור או נושא משרה שהורשע בעבירה, מכוח סעיף 18 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התקבלה העתירה. הנימוק: המפקחת לא היתה מוסמכת לקבוע את התנאי ברישיונה של החברה, שכן התנאים וההגבלות שרשאית המפקחת לכלול ברשיון המבטח בהתאם לסעיף 18 יכולים להתייחס אך ורק לענפי הביטוח שבהם הורשה המבטח לעסוק והמחוקק לא התכוון להסמיך את המפקחת לקבוע ברישיון הוראות נוספות.
על פסק הדין הגישה המפקחת בקשה לדיון נוסף. הפעם, כאמור, התקבלה עמדתה של סמט. נקבע, כי סעיף 18 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח מסמיך את המפקחת לקבוע ברישיון המבטח תנאים שאינם נוגעים רק לענפי ביטוח, אלא שמסורה לה סמכות רחבה לקבוע תנאים והגבלות ברישיון, ולשנותם. "על-פי לשון הסעיף", נקבע, "שינוי תנאים והגבלות ברשיון בא להוסיף על הסמכות להוסיף ברשיון ענפי ביטוח בהם יורשה המבטח לעסוק".
מסקנה זו, נקבע, נובעת גם ממאפייניו המיוחדים של ענף הביטוח ומתכליתו של סעיף 18 לחוק, שהיא לתת בידי המפקחת כלים יעילים להגן על האינטרס הציבורי בענף ביטוח המתנהל כראוי. "חשיבותו של השירות הביטוחי, כמו גם העובדה שכספי המבוטחים מוחזקים משך שנים על-ידי חברות הביטוח, אשר עשויות לרדת מנכסיהן או לנצל לרעה את כוחן, מעלות את הצורך להסדיר את שוק הביטוח ולהגן על ציבור המבוטחים. יש להבטיח כי בעת הצורך תהיינה חברות הביטוח מסוגלות ונכונות לשלם את כספי הביטוח למבוטח שניזוק, בהתאם לתנאי פוליסת הביטוח. לאור זאת, תכליתו של חוק הפיקוח הנה הסדרתו של ענף הביטוח, פיקוח על התנהלותו של הענף ועל העוסקים בו והגנה על ציבור המבוטחים", נקבע.
המשנה לנשיא (בדימ.) אור מתייחס בפסק הדין גם לשאלת סבירותה של החלטת המפקחת. לדבריו, "הוספתו של תנאי זה היה בסמכותה של המפקחת. תנאי זה מגן על ציבור המבוטחים, בכך שהוא מבטיח שנושאי מישרה, שהורשעו בעבירה, שהיא מסוג העבירות אשר מצביעות על כך שאותם נושאי מישרה מהווים סיכון לציבור המבוטחים, לא ימשיכו לכהן במשרתם, עד תום תקופת ההתיישנות. לתנאי זה יש זיקה למטרות חוק הפיקוח ולתכליתו... במקרה הנדון, מהותה של העבירה בה הורשעו המשיבים 2 ו-3 (אברהם טיבר ואורי טיבר; ר.כ.) הנה פגיעה בחופש התחרות. הרשעתם של נושאי המשרה בעבירה זו, מעלה חשש לניצול לרעה של מעמד מונופולי על גבו של המבוטח, ולהכתבת תנאי השוק...".
בנסיבות אלה, מסכם אור, "אין ספק כי מדובר בסיכון ממשי לציבור המבוטחים - תנאי התקשרותם, אפשרות הבחירה והשירות או המוצר שהם מקבלים... בנסיבות אלה, הוספתו של התנאי על ידי המפקחת נעשתה במסגרת סמכותה בסעיף 18 לחוק הפיקוח".
דנג"צ 6127/00 המפקחת על הביטוח נ' ציון חברה לביטוח בע"מ ואח'
