שופטת בית המשפט העליון,
יעל וילנר, דחתה על הסף (19.9.23) עתירה שביקשה להורות למדינה ולחברת נת"ע לפצות את בעלי העסקים ברחוב אלנבי בתל אביב על סגירתו לתנועה בשל עבודות הרכבת הקלה. הסיבה: אי-מיצוי הליכים לפני הגשת העתירה.
את העתירה הגישו פורום העצמאים שהקימה ההסתדרות הכללית וארגון לה"ב (לשכת העצמאים). רחוב אלנבי נסגר לפרק זמן מתוכנן של 4.5 שנים, כאשר סביר להניח שזמן זה יתארך משמעותית (כפי שניתן ללמוד מעבודות הרכבת הקלה בתל אביב ובירושלים). שני הגופים ביקשו להורות למדינה לקבוע מתווה לפיצוי בעלי העסקים ברחוב, בטענה שהפעילות הכלכלית בו תצנח בצורה חדה בשל העדר נגישות לרכב.
העתירה הוגשה שבועיים בלבד לאחר פניית הארגונים למשרד ולחברה, והם נימקו זאת בכך שמדובר בפרק זמן מספיק. לדבריהם, המשיבים "היו אמורים להיות ערוכים ומוכנים למתן פיצוי וסיוע לבעלי העסקים", שכן אין זו עתירה ראשונה מסוגה. הם גם הפנו לפסק דינו של בית המשפט העליון משנת 2017, אשר דן בעתירה לפיצוי בעלי עסקים שנפגעו מסלילת הקו האדום של הרכבת הקלה.
וילנר אינה מקבלת עמדה זו. "בענייננו, פרק זמן של שבועיים אינו סביר בעליל, בהתחשב במהותו של הסעד המבוקש, בהיקפו ובמורכבותו", היא קובעת. וילנר מציינת, כי פסק הדין שציטטו הגופים עסק בסוגיית תשלום הארנונה בידי בעלי העסקים בטווח הקו האדום, וכי העתירה נמחקה בעקבות הסיוע שהעניקה המדינה לעסקים. לכן, אין כל ממש בהסתמכות עליו כדי לטעון שלא היה צורך למצות הליכים.
פורום העצמאים ולה"ב חויבו בתשלום הוצאות בסך 3,000 שקל לאוצר המדינה, למרות שלא התבקשה תגובה. השופטים
יצחק עמית ו
יוסף אלרון הסכימו עם וילנר. את העותרים ייצג עו"ד יורם אברהמי.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
