|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
עיריית תל אביב. מסתמכת על הסיווג הארצי [צילום: גילי יערי, פלאש 90]
|
|
|
עתירה נגד הארנונה לנכסים ללא שימוש בתל אביב
|
|
לשכת המסחר טוענת למצב בלתי חוקי ומפלה: העירייה גובה 400 שקל למ"ר לשנה על נכס ריק - בעוד ששימוש בו היה מפחית את הארנונה בשליש
|
|
לשכת המסחר תל אביב מבקשת (3.1.24) מבית המשפט המחוזי בעיר לפסול את צו הארנונה של העירייה ל-2023 לגבי סיווג נכסים ללא שימוש ולהורות לה לקבוע תעריף סביר החל מהשנה הנוכחית.
בעתירה נאמר כי הצו המדובר שונה מהרוב המכריע של צווי הארנונה בישראל, וכולל סיווג שיורי לנכסים שאינם למגורים או המשמשים למשרדים, שירותים ומסחר. מתחת לסיווג השיורי קיימים בצו שימושים ספציפיים יותר, כגון בתי מלון תעשיה ומחסנים. במקרים רבים, החלופה היחידה לסיווגו של נכס ללא שימוש היא התעריף המירבי הכלל-ארצי לנכס שאינו בנק - 409.37 שקל למ"ר לשנה. זאת, בשעה שאם היה נעשה בו שימוש - התעריף היה נמוך בשליש.
בעתירה נטען, כי מדובר בנטל כבד מנשוא, בלתי נסבל ובלתי חוקי על בעלים של נכסים כאלה, שאף אינם נהנים מדמי שכירות ובמקביל צריכים לעיתים לעשות בעלויות המימון של רכישת הנכס. בצו הארנונה לא נקבע סיווג לנכס שאינו בשימוש, ולנוכח החובה להטיל ארנונה בהתאם לשימוש - היה על העירייה לקבוע סיווג ותעריף לאפס שימוש. אלא שבמצב הנוכחי, ממשיכה הלשכה, נוצר לעיתים מצב בו אפס שימוש מוביל ל-100% ארנונה.
העירייה מנמקת זאת בכך שתקנות ההסדרים אינן קובעות תעריפים מרביים ומזעריים לנכס ריק, ועל כן אין חובה לקבוע תעריף לסיווגו של נכס ריק. לשכת המסחר דוחה זאת, בנימוק שהתקנות קובעות תעריפים מרביים ומזעריים ותו לא. צו הארנונה אינו אמור להתעלם משימוש אפס כה ייחודי, אם החלופה היא התעריף המירבי הכלל-ארצי. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד עדי מוסקוביץ ואופיר אלמליח, וטרם הוגשה תגובת העירייה.
|
| תאריך:
|
03/01/2024
|
|
|
עודכן:
|
03/01/2024
|
|
יצחק דנון
|
|
עתירה נגד הארנונה לנכסים ללא שימוש בתל אביב
|
|
מהנדסת העיר רמת גן, סיגל חורש, תובעת מן העירייה 300,000 שקל בטענה להתעמרות והתעללות בשנים 2018-2014. חורש הייתה באותה עת סגנית מהנדסת העיר דאז, עליזה זיידלר-גרנות, וחשפה חשדות לשחיתות מצד ראש העירייה דאז, ישראל זינגר, וגורמים נוספים. התביעה הוגשה (27.12.23) לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב.
|
|
|
|
|
ראש עיריית טבריה לשעבר, רון קובי, יפצה את קודמו, יוסי בן-דוד, ב-300,000 שקל על עשרות פרסומי לשון הרע בפייסבוק בשנים 2017-2016. כך קבעה שופטת בית משפט השלום בצפת, רביע ג'באלי. היא גם פסקה הוצאות בשיעור גבוה של 80,000 שקל, בשל התנהלותו הדיונית של קובי.
|
|
|
|
|
ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, לא היה רשאי לחסום משתמש בחשבון הטוויטר שלו, למרות שהציג אותו כחשבונו הפרטי. בדיקת הפעילות בחשבון מעלה, כי הוא מעורב - פרטי-ציבורי - ולכן חלים עליו כללי המשפט הציבורי. כך קובעת (21.12.23) שופטת בית המשפט העליון בדימוס, ענת ברון.
|
|
|
|
|
בשנת 1964 התקינה מועצת המועצה המקומית אור עקיבא, שלימים הפכה לעירייה, באישור משרד הפנים, חוק עזר שאסר פתיחת עסקים בשבתות ובמועדי ישראל. החוק אסר פתיחה בשבת של בתי עינוגים, קיוסקים ומזנונים, אך התיר פתיחה של בתי אוכל (מסעדות) ובתי קפה.
|
|
|
|
|
חברת קרן בית דוד תובעת 10 מיליון שקל מעיריית בית שמש והיועץ המשפטי שלה, מיכאל גסטוירט, בטענה שמנעו ממנה במשך שנים - בנימוקים כוזבים - לממש את זכייתה בנכס בעיר אותו רכשה מחברת העובדים. התביעה הוגשה (29.11.23) לבית המשפט המחוזי בירושלים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
|
|
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
