חוק הקומות הכשרות יכלול מנגנון לערעור על מספרים שנחסמו

היו"ר דוד ביטן חזר על עמדתו מהישיבה הקודמת, לפיה הוא נגד "כפייה דתית" אבל גם נגד "כפייה חילונית". ח"כ גלעד קריב (העבודה) התייחס להצעת החוק, ואמר כי החופש ליציאה מקומה כשרה אינו קיים. קריב העביר שאלות למשרד התקשורת, וסמנכ"ל ההנדסה במשרד, מימון שמילה, השיב להן במהלך הדיון. שמילה הסביר, כי לוועדת הרבנים יש ממשק שבאמצעותו היא יכולה להעביר לחברות הסלולר מספרים שהיא רוצה לחסום. מי שעושה את החסימה בפועל הן חברות הסלולר. המחשב יודע לבדוק שהבקשה תקינה, ואז מבצע".

לשאלת קריב, "האם ועדת הרבנים יכולה לחסום מישהו מפורשי גור כי זה 'לא בא לה טוב', מה התבחינים לחסימה?", ענה שמילה כי "חברות התקשורת לא בוחנות כל סיבה, אלא מוודאות שיש סיבה כתובה ולאחר מכן חוסמות. הספקים לא חוסמים מספרים שאסור לחסום לפי האסדרה, כמו מספרי מדינה ומוסדותיה, ומוקדי סיוע המוגדרים בחוק".

ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) שאל האם זו אינה פגיעה בחופש העיסוק, ושר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי, השיב: "בשם כל הנימוקים של פגיעה בחופש הזה ובחופש זה, אתם מנסים לפגוע בחופש הקהילה". היו"ר ביטן ביקש להכניס את המנגנון הזה להצעת החוק (כלומר, בדיקת מספרים שהוסרו. חברות הסלולר תפרסמנה את רשימת המספרים שנחסמו, וניתן יהיה להגיש ערר למשרד התקשורת שיבדוק את התלונה). ח"כ קריב הוסיף ושאל "האם אפשר לחסום מנוי שעיקר השימוש שלו הוא תקשורת פרטית? אם כן, זה כוח בלתי מוגבל של ועדת הרבנים. מחר לא ירצו לתת קווי סיוע ויעוץ לנשים מוכות של הקהילה הגאה". היו"ר ביטן השיב כי "לא תהיה גם כפייה חילונית במישרין או בעקיפין. נכניס לחוק תהליך, שבו אם מישהו יתלונן לגוף המקצועי במשרד התקשורת והמשרד יבין שצריך נהלים - יעשו נהלים. אי-התאמה לקבוצה היא שיקול, אחרת בשביל מה עושים קבוצה? אחרי שיהיה נוסח, נדון על זה".

קריב התייחס להיעדרות נציגי חברות הסלולר מהדיון ואמר: "חברות הסלולר מעדיפות לא להיות כאן כדי שלא נשאל אותן שאלות. מה הן מסתירות? בתור מנוי בחברת הסלולר, אני מוציא פנייה לחברות לטרוח ולהגיע לדיון שנוגע לחצי מיליון מנויים". שמילה המשיך להשיב לשאלות וחשף, כי ישנם כ-500 אלף מנויים בקומות כשרות, והשאלה כמה מנויים כאלה יש בכל חברה היא סוד מסחרי.

במהלך הדיון התייחס גם ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) להצעה, ואמר כי מנסים לייצר משהו בעייתי. הוא הזהיר מפני מצב שבו חוסמים מספר של החבר הכי טוב שלו, למשל, רק כי עבר לפלג אחר בחסידות מסוימת. הוא הוסיף כי הוא בעד חרויות הפרט, אבל אי-אפשר להחזיק אדם בכלא. במהלך הדיון ציין קריב כי במשך שנה נחסם המספר של משרד התקשורת. עוד הוסיף כי גם המספר של לשכת הגיוס נחסם. ח"כ רוטמן אמר כי גם המספר להתפקדות למפלגת הציונות הדתית נחסם. ביטן אמר כי מקובל עליו שצריך להיות תהליך ערעור, ושמירה לחצי שנה על המספר.

ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) השתתפה גם היא בישיבה, וטענה כי זהו "חוק שהוא לא ראוי ושגוי. הכנסת לא מחוקקת חוק שמתערב בחוזה בין אדם לספק כלשהו. ספקים צריכים לעשות את זה בחוזה פרטי. כנסת לא יכולה להתערב במונופולים כאלה ואחרים. חקיקה בעיני לא יכולה ליצור מונופול או להתערב ברצון קבוצה חברתית כזו או אחרת. זו פונקציה של הסכמה בין נותן שירות למקבל שירות. זאת התערבות בלתי נתפסת במתן שירותים. אני יכולה לשים חסימות מכל סוג שהוא. אז למה צריך לחוקק את זה?".

שר התקשורת התייחס לכל הדברים שנאמרו בדיון ואמר כי "ההתערבות הייתה כשהנדל [יועז הנדל, שר התקשורת הקודם] החליט לא לאפשר להם לעשות את זה. אני מודה לחברי הכנסת, גם אלו שמתנגדים לחוק, עולים דברים חשובים - חלק נכנסים לנוסח. קרוב ל-20 שנה החרדים התנהלו כקהילה שיודעת מה טוב לה, כמו שעובדים מתאגדים. בא השר הקודם, הכריח את משרד התקשורת לתת פרשנות מעוותת ושינה את המצב. מבטלים את הכפייה הזו מכל סוג".

רוטמן שאל את קרעי האם הוא תומך בחסימת הטלפון של הציונות הדתית, ואמר כי זה מה שקרה כשמישהו קיבל החלטה שרירותית, וקרעי השיב: "החוק חשוב, דמוקרטי וליברלי".

במהלך הדיון עלתה גם השאלה האם אפשר יהיה לחסום מספרים של מוקדי סיוע ועזרה ראשונה. היו"ר ביטן הציע לאפשר לשר התקשורת, בהתייעצות עם שרי הבריאות והרווחה, לקבוע את המספרים שלא ניתן יהיה לחסום. ח"כ להב הרצנו התנגד לכך, ואמר כי זה לא צריך להיות נתון לשיקול דעתו של פוליטיקאי שכבר אמר ש'אם זה היה תלוי בו לא היה מצעד גאווה'. ביטן השיב כי החלטת השר תהייה נתונה לביקורת כמו כל החלטה של שר.

בתום הדיון הסוער ביקש היו"ר להכניס תיקונים לנוסח. הוא הוסיף כי הוועדה תמשיך את הדיון בקרוב, וביקש את התייחסות משרד המשפטים לטענות שעלו בדיון כמו גם גם התייחסות רשות התחרות באשר להשפעת ההצעה על התחרות.