החמרה נוספת במצבו הכספי של הליכוד, הממשיך להפר את הוראות ניהול הכספים ואף את חוקי המס. מרצ סובלת מגרעונות כבדים בעוד אין לה מקורות הכנסה מן הכנסת.
נפתלי בנט ו
איילת שקד אינם פורעות בחובות במיליוני שקלים שהותירו אחריהן סיעותיהם שחדלו להתקיים. אלו כמה מן הנתונים שמוסר (6.2.24)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן, בדוח על הוצאות הסיעות בבחירות לכנסת ה-25 ובשנת 2023.
שורה של מפלגות סיימו את הבחירות האחרונות (נובמבר 2023) בגרעונות כבדים, וזאת לאחר שחלקן גררו גרעונות משמעותיים מן הבחירות לכנסת ה-24 במרס 2021. הבולטות שבהן: מרצ (שלא עברה את אחוז החסימה ולכן אין לה מימון שוטף ממנו תוכל לכסות את הגרעון) - 12.5 מיליון שקל; רע"ם - 9 מיליון שקל; הליכוד - 5.9 מיליון שקל; עתיד אחד (השר
אופיר סופר מהציונות הדתית) - 4.5 מיליון שקל; יש עתיד - 4.5 מיליון שקל;
ישראל ביתנו - 4.3 מיליון שקל.
אנגלמן מציין, כי
מפלגת הבית היהודי בראשותה של איילת שקד לא מסרה לו את דוחותיה, וזאת תוך הפרה של החוק; מאחר שהיא אינה מיוצגת בכנסת הנוכחית, אין ביכולתו לקנוס אותה בדמות שלילת מימון שוטף. אנגלמן קנס את הליכוד ב-140,000 שקל ואת המחנה הממלכתי בראשות
בני גנץ ב-100,000 שקל בשל חריגות מהנהלים הכספיים בזמן הבחירות. רע"ם נקנסה ב-200,000 שקל משום שחרגה ב-2.5 מיליון שקל מתקרת ההוצאות המותרת.
הגרעון של הליכוד הגיע בסוף 2022 ל-58.9 מיליון שקל, עלייה של 5% לעומת השנה הקודמת. מאחר שכאמור הסיעות משתמשות במימון השוטף לכיסוי חלקי של גרעונותיהן, ומאחר שמימון זה נגזר ממספר חברי הסיעה, הרי שאם מספר הח"כים מן הליכוד יירד משמעותית בכנסת הבאה - כפי שצופים הסקרים - תהיה למפלגה גם בעיה כספית קשה במיוחד. הליכוד חייב לכנסת 47.5 מיליון שקל על חשבון מקדמות שקיבל מכספי המימון. אנגלמן קנס את הליכוד ב-150,000 שקל נוספים בשל העסקת עובדי מפלגה מן המניין במסגרת מערכת הבחירות, ואת רע"ם - ב-100,000 שקל בשל תשלום למועמדים בבחירות.
גרעונות מצטברים גבוהים במיוחד יש גם למרצ (17.5 מיליון שקל), לאיחוד הלאומי (12.8 מיליון שקל) שהייתה חלק מן הבית היהודי ששוב אינה פעילה;
ש"ס (8 מיליון שקל, ירידה של 20% לעומת השנה הקודמת), תקווה חדשה (
גדעון סער, 8 מיליון שקל), חזית יהודית (שמה הרשמית של עוצמה יהודית בראשות איתמר בן-גביר, 4.6 מיליון שקל), ישראל ביתנו (4.6 מיליון שקל) וחוסן לישראל (בראשות בני גנץ, 4.6 מיליון שקל).
אנגלמן מצביע על כך שהליכוד, המחנה הממלכתי ורע"ם העבירו לרשות המיסים את הכספים שניכו מעובדיהן בבחירות 2023 באיחור של עד 11 חודשים, מה שמהווה עבירה על פקודת מס הכנסה ובפועל - כך הוא מדגיש - הן הותירו בידיהן כספים לא להן. אנגלמן הציע לרשות לנכות מס במקור מכספי מימון המפלגות של הסיעות בכנסת והסיעה בודקת אפשרות זו. עוד מוסר אנגלמן, כי הליכוד ורע"ם גם לא העבירו במועד מאות אלפי שקלים לביטוח הלאומי; כאן אין הוא מציע צעדים מעשיים.
אנגלמן מציין את החובות הכבדים של כמה מן הסיעות לכנסת, המעניקה הלוואות על חשבון המימון השוטף - לו אינן זכאיות סיעות שלא נכנסות לכנסת הבאה. הליכוד חייב לכנסת 47.5 מיליון שקל, ויש עתיד - 12.3 מיליון שקל; חוסן לישראל של גנץ חייבת 14.3 מיליון שקל, תקווה חדשה של סער חייבת 9.5 מיליון שקל, ורע"ם - 13 מיליון שקל. מדאיגים במיוחד החובות של סיעות שנעלמו או שעל סף היעלמות: מרצ חייבת 10.7 מיליון שקל ואינה מיוצגת בכנסת הנוכחית; העבודה שעל גבול אחוז החסימה חייבת 11.4 מיליון שקל; מפלגת צל"ש, שהייתה הבסיס לבית היהודי של בנט ושקד, חייבת 8.9 מיליון שקל; ואילו הבית היהודי של שקד חייבת 3.3 מיליון שקל. אפילו עצמאות של
אהוד ברק והתנועה של
ציפי לבני לא פרעו חובות בני שנים ארוכות 4 ו-3.2 מיליון שקל בהתאמה).
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
