שר האוצר לשעבר
אברהם (בייגה) שוחט הלך (יום ד', 28.2.24) לעולמו בגיל 87. ישוחט ליד העיר תל אביב, נשוי לתמה ז"ל, הותיר אחריו שלושה ילדים ו-7 נכדים.
שוחט נולד בתל אביב ב-1936 לפניה (לבית פרל) וצבי שוחט. למד בת״א והיה פעיל בתנועת הנוער התנועה המאוחדת. שירת בצה"ל בנח"ל המוצנח. לאחר השחרור הצטרף יחד עם הגרעין אליו היה שייך לקיבוץ נחל עוז. שוחט היה חבר קיבוץ נחל עוז בשנים 1956-1957. בעל תואר ראשון בהנדסה אזרחית מטעם הטכניון בחיפה. במהלך לימודיו נבחר ליו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון.
בראשית שנות ה-60 היה שוחט חבר בצוות ההקמה של ערד, וב-1967 נבחר מטעם המערך לעמוד בראשות המועצה המקומית. הוא המשיך להיבחר ברצף לתפקיד עד לשנת 1988. בתיחלת שנות ה-80 הצטרף שוחט ל״מחנה רבין״ ב
מפלגת העבודה. בשנת 1982 ניהל שוחט את מפקד חברי המפלגה. במאי 1988 מונה בתור חבר הכנסת
שוחט כיהן במשך 18 שנה כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה. כיהן כשר האוצר בשנים 1992 ל-1996 בממשלות רבין ופרס ולאחר מכן בין 1999 ל-2001, בזמן שאהוד ברק כיהן כראש הממשלה.
בתקופת כהונתו הראשונה כשר האוצר עלה התוצר המקומי הגולמי בשיעור ממוצע של כ-5.8% לשנה, הואץ פיתוח התשתיות וגדל בשיעור ניכר היקף התחלות הבנייה. שיעור האבטלה ירד מכ-11.5% לכ-6.5%. נוספו כ-400,000 מקומות עבודה והואץ במאות אחוזים קצב הגידול בהשקעות הון זר.
בכנסת ה-13, לאחר שמפלגת העבודה הפסידה בבחירות, הוא כיהן כחבר בוועדת הכספים. לאחר הבחירות ב-1999, חזר שוחט לכהן כשר האוצר ובתקופה מסוימת גם כשר לתשתיות לאומיות. לאחר נפילת ממשלת ברק ב-2001 המשיך לכהן כחבר כנסת עד שפרש מהפוליטיקה ב-2005. ב-9 באוקטובר 2005 הודיע שוחט על פרישתו מהחיים הפוליטיים.
בית החולים איכילוב הודיע היום על מותו. ילדיו מסרו: "אנו מודים למרכז הרפואי איכילוב על המסירות והטיפול באבינו. היה לו אמון גדול במערכת הרפואית ובצוות של איכילוב, שליווה אותו עד רגעיו האחרונים. זכינו ואנו גאים להיות ילדים של אבא אוהב, שהיה חלוץ ומנהיג אמיתי. הוא היווה מופת ליושרה ולהתנהלות ערכית ופעל ללא ליאות לבנייתה של הארץ שלנו ולהשגת שלום בר קיימא".
נשיא המדינה
יצחק הרצוג ספד לו: "פטירתו של בייגה שוחט, משרת ציבור ישר ונחוש, ראש העיר המיתולוגי של ערד שהפך לשר אוצר מצטיין בממשלות ישראל, מותירה אותנו כשאנו חסרים את דמותו שכל-כולה חזון ומעש, ודווקא באחת התקופות המאתגרות בתולדותינו כמדינה. בייגה, שצעד שנים רבות באמון ובשותפות לצידו של רה"מ
יצחק רבין, לא היה איש מילים כי אם ביצועיסט חסר מנוח.
"מי שרצה ללמוד על פועלו היה צריך פשוט להקשיב - לקול הילדים והצמיחה בערד, לשכשוך המים המותפלים, לרכבת הקלה והמכוניות הסואנות בכביש שש, לעשייה במפעלה של אינטל, לתוצרי המהפכה בתקציבים לפריפריה ולחברה, ולעוד ועוד יוזמות שאת פירותיהן יש לזקוף בין היתר לזכותו.
"לפני שבועות ספורים זכינו לציין יחד איתו את השקת ספרו האוטוביוגרפי "בין מדבר לאוצר", במעמד שהזכיר לכולנו כמה עלינו ללמוד ממנו - מהתבונה, הישירות, היושרה, והיכולת להיות ענייני ולחשוב על טובת הכלל יחד, בשותפות, ובאחריות לכלל ישראל. לעד נזכור גם את אהבת חייו - רעייתו תמה, בתו של רה"מ לוי אשכול. תנחומים למשפחתו וכל אוהביו".
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
