עשרות אסירים ועצירים מבתי כלא שונים בארץ מתלוננים על העונשים והקנסות שמוטלים עליהם בגין "עבירות משמעת".
הטלת קנס כספי נהפך לנורמה בבתי הכלא, כאשר הקנס עשוי להגיע אף ל-500 ש"ח בגין עבירת משמעת ויותר - למי שהחביא פלאפון או כרטיס סים ועוד [ראו המשך - פירוט]. כל עבירה או הפרת משמעת ולו הקטנה ביותר מביאה להטלת קנס כספי על האסיר.
כספים אלה משולמים על-ידי האסירים, בנוסף לעונשים אחרים שמוטלים עליהם כגון איסור ביקורי הורים, איסור יציאה לחצר ובידוד. ח"כ עזמי בשארה, טוען כי הטלת הקנס הכספי הפכה לנטל כבד אל מול אי יכולת האסיר לשלם, כך קורה שהם נענשים פעמיים.
במכתב שהעביר ח"כ בשארה ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ מיכאל איתן, הוא כותב: "נמצא בידי מידע על מספר הקנסות המוטלים ועל ערכם שבמקרה של חלק מהאסירים מגיע עד 500 ש"ח ויותר. כנראה שהנציבות החליטה לממן חלק מתקציב בתי הסוהר על-ידי קנסות".
דוגמאות לקנסות
הקנסות המוטלים על האסירים מגוונים אף בגין מעשים קלים. מהאגודה למען האסיר עולות הדוגמאות הבאות: 250-300 ש"ח - לתפיסת כרטיס סים; 200 ש"ח - למי ששר בקול רם; 50-150 ש"ח -לאיחור בספירה; 350 ש"ח - למי ששר ונתפס בידו מכתב; 250 ש"ח - תליית תמונה על קיר; 225 ש"ח - למי שלא ירד ממיטתו בעת הדפיקה היומית על החלון.
600 ש"ח - מי שקילל סוהר; 50 ש"ח - מי שאיחר לתפילת יום השישי; 50 ש"ח - מי שהתבדח בחדר; 950 ש"ח - מי שהיתה לו בעיה עם סוהר בקשר לאסיר חולה; 100 ש"ח - מי שהרים את קולו בחדר;200 ש"ח - נקע ברצפה; 250 ש"ח - בעיה בתוך החדר; 250 ש"ח - בשל בקיעת קול רם מהטלוויזיה; 700 ש"ח - למי שאיחר לצאת לטיול היומי; 1,500 ש"ח - בגין נקע בקיר בחדר; 1,800 ש"ח - בגין תפיסת פלאפונים ועוד.
מי שלא רצה להתגלח - 950 - הכנסה נאה לשב"ס
יש לציין, כי מדוח האגודה למען האסיר עולה עוד, כי הכספים הגיעו בחודש אחד בלבד לסכומים גדולים בעיקר בכלא שטה. כך קרה שאחד האסירים נענש על שסירב להתגלח ב-950 ש"ח, בנוסף לארבעה חודשים בצינוק וארבעה חודשים מניעת ביקורי משפחה ומניעת הזכות לשימוש בקנטינה. נמסר, כי קנסות אלה פגעו באסירים מבחינה כלכלית, אך מהווים הכנסה נאה לנציבות השב"ס.
לטענת האגודה למען האסיר, נציבות שב"ס במעשיה אלו, מפרה שלושה סעיפים של פקודות הפקנ"ץ:
- במקרה ואין כסף בחשבונו של האסיר האמור להיענש בהטלת קנס, לקחה הנציבות את הכסף מחשבונותיהם של אסירים אחרים בטענה שהכספים בחשבונות האסירים הם נחלת כלל האסירים, דבר שלעיתים אינו נכון;
- כספי הקנסות אמורים לשמש אמצעי לתועלת האסירים ורווחתם, מה שבפועל קורה הוא שהאסירים אינם נהנים כלל מכספים אלו. לטענת האגודה, הדבר אף פעל בכיוון ההפוך והתבטא בכך שהנציבות הפקיעה לאחרונה מהאסירים חומרי ניקיון אשר בעבר סיפקה.
- עוד נטען, כי ברוב המקרים אין ולו שמץ של קשר בין עבירת האסיר לבין הקנס שמוטל עליו. שכן, הפקודה מורה על הטלת קנס במקרה שהאסיר הורס רכוש השייך לנציבות ומה שקורה בפועל הוא שהאסיר משלם קנס של 100 דולר בערך, על ויכוח עם סוהר [כפי שהוצג לעיל].
לאור נתונים אלה, אותם הציג ח"כ בשארה, הורה יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ מיכאל איתן על קבלת דוח מפורט מנציבות השב"ס. באם ויש בדברים האלו ממש ויתברר שמדובר בתופעה, יקיים ח"כ איתן דיון נרחב בנושא.
השב"ס: כשלקחנו להם מוצרי חשמל זה
לא הזיז להם, קנסות כספיים - כן
מלשכת הדוברות בשב"ס נמסר בתגובה, כי המדובר אך ורק באסירים ביטחוניים. לגבי הטענה, כי כשלאסיר אין כסף, נלקח הקנס מאסיר אחר, נמסר, כי בישראל קיימים היום כ-4,000 אסירים ביטחוניים אשר כספם מאוגד ושמור אצל הדובר שלהם.
לגבי הפקעת חומרי הניקוי נמסר בתגובה, כי "חומרי הניקוי הופקעו לאחר שהאסירים הביטחוניים השתמשו בהם ליצירת חומרי חבלה, ולא מסיבה אחרת".
לגבי הליך הקנסות בכללותו נמסר, כי הקנסות המגיעים עד לסכום של 470 ש"ח בלבד, נגבים בהליך משמעתי ורק כשקצין שיפוט קובע קנסות לאסיר - הם נגבים. "כשלקחנו להם מוצרי חשמל כעונש זה לא כאב להם, לא הזיז להם - וזה כן. את חוסר הכסף הם מרגישים בכיס".
עוד נמסר: "הדמוקרטיה בישראל מאפשרת לכל אסיר לפנות ולעתור לבית המשפט על כל צעד ושעל. האסירים הביטחוניים מתלוננים תלונות שווא לבית המשפט כחלק מהטרור הכלכלי שהם מנהלים. הכל אצלהם מחושב - כל פנייה לבית משפט כרוכה בהובלה, שמירה וטרטור של מערכת המשפט - וכל זה נועד לפגוע במדיניות הכלכלית של מדינת ישראל".
