בג"ץ: ניתן לרשום שתי אימהות בתעודת לידה

ניתן לרשום בנות זוג לסביות כשתי אימהות בתעודת הלידה של תינוק שנולד ביולוגית רק לאחר מהן - קובע (21.3.24) ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן. הוא אומר כי רישום שכזה יתאפשר כאשר בית המשפט מוציא צו הורות פסיקתי, הקובע שגם האם הבלתי-ביולוגית היא אמו של התינוק, ומחיל אותו רטרואקטיבית מתאריך הלידה. במקרים בהם הצו יחול רק מיום הוצאתו, לא יתאפשר רישום שכזה.

פוגלמן אומר כי הכרעתו מבוססת על פסיקה ענפה של בית המשפט העליון בנוגע להורות לא-ביולוגית. במקרה של שתי אימהות (שהאחת יולדת מתרומת זרע או מאמצת ילד והשנייה היא בת-זוגה), הרי ש"כאשר מדובר בהורותה של האם שנעדרת זיקה ביולוגית לילד, הורותה אינה נוצרת מאליה אלא נדרש צו שיפוטי לכינונה. בעוד שבעבר נדרשו האימהות הלא-ביולוגיות לפנות להליך אימוץ לצורך הכרה משפטית בהורותן, כיום צו ההורות הפסיקתי הוא הדרך המקובלת לעשות כן.

"בנסיבות של שימוש בתרומת זרע אנונימית, הן כאשר מדובר בצו האימוץ, הן כאשר מדובר בצו ההורות הפסיקתי נתונה לבית המשפט האפשרות להכיר בתחולה רטרואקטיבית של הצווים האמורים, ולקבוע
הורות החל מיום הלידה. בעוד שביחס לצו אימוץ קביעת תחולה רטרואקטיבית נעשתה במקרים מעטים בלבד, הדבר נפוץ כאשר מדובר בצו הורות פסיקתי".

תעודת הלידה (בה נכתב בשנים האחרונות "הורה" ולא "אב/אם") נועדה לשקף את המצב העובדתי בעת הלידה, ממשיך פוגלמן. אולם, אין המדובר רק בלידה פיזית-ביולוגית - הוא קובע על סמך לשון התקנה והשוואתה לתקנות רישומיות אחרות. התעודה כוללת פרטים שאינם נוגעים ללידה הפיזית, כגון דת ולאום. "אין חולק כי זהות הוריו של היילוד מהווה פרט מידע חשוב ומשמעותי, וזאת גם כאשר הקשר ההורי לא מבוסס על אדן ביולוגי. בהתאם, השמטה של אחד מההורים מתעודת הלידה - על-אף התקיימותה כבר בעת הזו - משמעותה הצגת תמונה חלקית ולא מלאה בדבר זהותו. לכך אף עשויה להיות נפקות במישור של טובת הילד", הוא מוסיף.

לדברי פוגלמן, "אין חולק כי קיים שוני בין הורות ביולוגית לבין הורות שאינה ביולוגית לעניין אופן כינון ההורות. אולם לאחר הסדרת המעמד ההורי, במישור הדין המהותי הורותם של שני ההורים - ההורה הביולוגי וההורה הלא-ביולוגי - שווה היא, והיא כוללת אותו סל זכויות וחובות הוריות. איני סבור כי כאשר במישור הדין המהותי יש שוויון בין ההורים, יש מקום להבחין ביניהם במישור הרישום בתעודת הלידה".

בתי המשפט נוהגים להעניק לצו ההורות הפסיקתי מעמד רטרואקטיבי מיום הלידה, אם הבקשה מוגשת בתוך תשעה חודשים ממועד זה. במקרה כזה, קובע פוגלמן, יש לרשום בתעודת הלידה את שתי האימהות, שכן זהו המצב העובדתי ביום הלידה. זאת, לעומת מקרה בו תחולת הצו (בעיקר במקרה של צו אימוץ) היא רק מיום הוצאתו, שאז בת-הזוג שאינה האם הביולוגית לא הייתה האם ביום הלידה.

השופטים רות רונן ואלכס שטיין הסכימו עם פוגלמן. את העותרות ייצגו עוה"ד חגי קלעי, אחינעם סגל-אורבך, דניאלה יעקובי ושרון סיראי, ואת המדינה - עוה"ד רן רוזנברג ומוריה פרימן.