שיחות אורנשטיין-נוה מעלות חשד לכאורה לשוחד

אורנשטיין הופיע בפני ועדת האיתור שתפקידה היה להמליץ בפני שקד על מינוי נשיא המחוזי, וכלשונה של שקד – "הרג" את גנות. היא הודיעה לנשיאת העליון דאז, מרים נאור, על החלטתה להתפטר; נוה שמע על כך והדליף את הסיפור לידיעות אחרונות, כדי למנוע מגנות לחזור בה. הוא סיפר על כך לאורנשטיין שפרץ בצחוק ואמר: "אפי, אני פרעתי את החוב, אם כך". נוה השיב: "לא, אני אמצא לך חדש. מה אתה חושב לך, חביבי?" גם משפטים אלו נראים לכאורה כמוכיחים יחסי שוחד ומרמה בין השניים.

לאחר מכן צריכים היו אורנשטיין ונוה להתגבר על מועמדותו של שנלר, חובש כיפה סרוגה ואחיו של חבר הכנסת לשעבר עתניאל שנלר, ומי שנתפס כבעל זיקה למחנה הפוליטי של שקד. נוה סיפר לאורנשטיין, כי שנלר שלח אל שקד את חברי הכנסת שולי מועלם וניסן סלומינסקי, וכי גם מקורבים אחרים לחצו עליה למנותו. "יושב על הכסא גלגלים שלו ומעמיד את כולם", לגלג נוה; שנלר נכה מזה עשרות שנים בשל מחלה ולמרות זאת הפך למשפטן ושופט בכיר. נוה סיפר לאורנשטיין, שהוא הציע לשקד שיתמוך במועמדים דתיים-לאומיים בוועדה למינוי דיינים, אם היא תוותר על מועמדותו של שנלר; אורנשטיין הגיב: "אין עליך, באמת אין עליך, כל הכבוד".

לפי נוה, שקד זיהתה גם היא אפשרות להוציא ממנו תמורה. הוא סיפר לאורנשטיין: "היא [שקד] רוצה לבדוק כמה אפשר לסחוט ממני בשבילך [צוחקים]. אנחנו חברים מאוד טובים, אבל היא פוליטיקאית והיא כאילו אומרת: בואנה, אפי חרמן על הדבר הזה ואני יכולה לחייב אותו לזה ולזה ולזה. והיא עושה את זה. אני משלם עליך מחירים יותר גבוהים ממה שחשתי, אתה יודע?" אורנשטיין: "אני סומך עליך שאתה יודע מה אתה עושה".

נוה סיפר בשיחה נוספת כיצד לחץ על שקד, ושוב לגלג לנכותו של שנלר: "אמרתי לה, זה היוקרה של הבנאדם שחשוב לו לבוא לבית כנסת, ואני לא יודע מה, על הקלנועית שלו שהוא נשיא המחוזי. אמרתי לה – אין שום ערך מוסף פוליטי לכם מבחינה פוליטית [במינוי נשיא המחוזי]... אומרת לי: אתה צודק". נוה המשיך והתייחס ללחצים על שקד: "בואנה, הם כמו מאפיה עובדים, הם עובדים, הם לא פראיירים". אורנשטיין צחק: "ממש ככה, ממש".

נוה חיפש תפקיד חילופי שניתן להציע לשנלר. הוא חשב להציע את מועמדותו לבית המשפט העליון, אך שנלר היה אז בן 66 – ארבע שנים לפני הפרישה – ושקד רצתה מינויים לזמן ארוך יותר. אפשרות נוספת הייתה נציב תלונות הציבור על שופטים, אך החוק מחייב שופט עליון בדימוס. לבסוף הוצע למנותו לנציב הביקורת על הפרקליטות; מינוי זה נפל משום שבנו החורג של שנלר עובד בפרקליטות.

הארץ אומר כי כעת חשש נוה ששנלר ינקום בו בתיקים של משרדו המתנהלים בפניו. במקום לפעול במסלול הרגיל של פסלות ומניעויות, הוא העלה את הבעיה בפני אורנשטיין ואמר שהבטיח לשותפיו שתיקי המשרד לא יידונו בפני שנלר. אורנשטיין משיב: "אני אדאג לזה". נוה: "הם [שותפיו] באו ואמרו לי: אתה לא תעשה נזקים למשרד". אורנשטיין: "עזוב, זה ברור לי". גם שיחה זו מעלה לכאורה חשד לשוחד ומרמה, כאשר אורנשטיין מבטיח שאם יתמנה לנשיא – יסייע לאינטרסים העסקיים של נוה.

לאחר מינויו של אורנשטיין, התגאה נוה כיצד הוליך שולל את נאור: "הנשיאה לא מדמיינת. היא מדברת אתי, אומרת לי: נו, אני שמחה שהשרה קיבלה את ההמלצה שלי. ולא נעים לי להגיד לה: את חיה בסרט". השניים דיברו על פרישתה של גנות. אורנשטיין: "אני רוצה להגיד לך עוד משהו, הנזיקיסטים כולם שמחים שהיא הולכת. אתה לא תאמין איזו שמחה". נוה: "אתה עכשיו תבנה לנו את המחלקה לתפארת". אורנשטיין: "נכון, נכון. תהיה מחלקה לתפארת".

אורנשטיין גם עדכן את נוה, שגנות אינה מקבלת תיקי נזיקין חדשים. נוה שואל: "זאת אומרת, אני יכול להגיש כבר תיקים חדשים?" אורנשטיין משיב: "כן, כן, היא כבר לא מקבלת". נוה מוודא שגנות גם לא תדון בתיקים המונחים בפניה ושטרם הגיעו לשלב ההוכחות. אורנשטיין משיב: "היא לא תשמע... לקחנו את הכל, לקחו את הכל בלי שום בעיה".

עוד מעלה תחקיר הארץ, כי נוה הסתייע באורנשטיין לקידום עסקיו בתיק הפירוק של חברת הנדל"ן אדמה. המנהל המיוחד של החברה תכנן לתבוע את משרד עורכי הדין של אדמה, אשר היה מבוטח בחברת איילון – לקוחה של נוה. בניגוד למה שניתן היה לחשוב, נוה היה מעוניין שתוגש תביעה כדי שמשרדו יקבל שכר טירחה, והוא התערב בצורה בוטה בהליך שבפני אורנשטיין, שהמנהל היה זקוק לאישורו כדי להגיש את התביעה. אורנשטיין אמר לנוה: "אני לא רוצה לפגוע לך בפרנסה, אבל אמרתי [למנהל המיוחד] לא להגיש תביעה. אבל תהיה תביעה בסוף, חייבת להיות". נוה: "תזרז אותו, שיתבע". לאחר כמה ימים עדכן נוה את אורנשטיין על הגשת התביעה וכתב: "יש עבודה". אורנשטיין השיב: "בהצלחה".

גילוי נוסף בתחקיר: שקד מנעה את מינויה של רות רונן לבית המשפט העליון בשל פעילותו של בעלה, איש העסקים זאב ברגמן, בקרן החדשה לישראל (המזוהה עם השמאל). רונן הייתה שופטת במחוזי בתל אביב ומונתה לעליון לפני שנתיים. נוה סיפר לאורנשטיין, כי שקד הבהירה לו שאין סיכוי למינויה של רונן בהרכב דאז של הוועדה לבחירת שופטים. אורנשטיין ניסה לקדם את המינוי, אך נוה הבהיר: אין סיכוי.

אורנשטיין אמר בתגובה להארץ: "צר לי שיש גורמים הפועלים, ולא בפעם הראשונה, משיקולים שאינם ענייניים, תוך הוצאת דברים מהקשרם, סילוף האמת והעובדות, ומתוך רצון להכפישני שלא בצדק, למחזר אירועים שהתרחשו לפני כשמונה שנים ואשר פורסמו לראשונה לפני כחמש שנים".

נוה אמר בתגובה: "פרסום הדברים בידי הארץ הוא מעשה חמור שנעשה בדריסה ורמיסה של פרטיותי. בשל כך אין בכוונתי להתייחס לעניינים אישיים".

שקד אמרה בתגובה, כי אורנשטיין נבחר משום שהיה המועמד המתאים ביותר, זכה לתמיכה מקיר לקיר והחלטה זו הוכיחה את עצמה. שנלר היה שופט מצוין, הוא זכה לתמיכה מצד גורמים פוליטיים שפעלו שלא בשליחותו, אך היא בחרה "למנות את המועמד המתאים ביותר לניעור ניהולי של בית המשפט המרכזי במערכת". לדברי שקד, היא התנגדה למינויה של רונן בשל שיקולים מקצועיים ולאור פסיקתה שהוכיחה שהיא ליברלית-פרוגרסיבית, כפי שהתנגדה למינוי של שופטים דומים אחרים, ללא כל קשר לבעלה.