טלי גוטליב בביצוע מחודש של "השפן הקטן"

ח"כ עידן רול (יש עתיד) מאשים את חד"ש-תע"ל בדף מסרים שנועד לנסות ולקעקע נרטיב של פשעי מלחמה, רצח עם ו"כל הדברים שהם אוהבים לזרוק כלאחר יד בלי שום אחריות".

בנאום במליאה, אמר כי קריאה לחיילי צה"ל רוצחים היא הסתה שאינה חוסה תחת חופש הביטוי, והתקלה היא שדבריהם חוסים תחת חסינותם כחברי הכנסת.

רול קרא להפעלת דוקטרינה של דמוקרטיה מתגוננת וקרא לכל הסיעות הציוניות להכריז שבבחירות הבאות כולן יפעלו לפסילתם מהתמודדות לכנסת של חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ואחמד טיבי, שלדבריו "עושים אבו-עלי על הבית הזה". ח"כ אופיר כץ (הליכוד) השיב לו כי גם אם הכנסת תפסול - בג"ץ יחזיר אותם.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 10) (עדות קטין ונפגע עבירת מין או סחר בבני אדם בהליך אזרחי), התשפ"ד-2024, של חברי הכנסת דבי ביטון, אלי דלל וקבוצת חברי כנסת. 22 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים, והיא תוחזר לדיון בוועדת החוקה.

מוצע בה להרחיב את ההגנות הניתנות לקטין הנדרש להעיד כעד או כתובע בהליך אזרחי בשל עבירות מין ואלימות חמורות בדומה להגנות הניתנות כיום בהליך הפלילי. כמו כן, מוצע להרחיב את רשימת העבירות המנויות עליהן יחולו ההגנות על העדת קטין, לרבות עבירת אלימות חמורה שאינה בתוך המשפחה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק להחמרת הענישה כנגד מעסיקים, מלינים ומסיעים של שוהים בלתי חוקיים. הצעת החוק קובעת מדרג ענישה הכולל התליית רישיון עסק וחילוט רכוש, בהתאם לחומרת העבירה.

חברי הכנסת כץ ומלינובסקי, יוזמי ההצעה, הדגישו את הצורך להגן על ביטחון הציבור ולמנוע ניצול של שוהים בלתי חוקיים. הצעת החוק תוחזר לוועדה לביטחון לאומי להמשך דיון.

הצעת החוק אוסרת על פיטורי עובד בשל שירות מילואים של בן זוג, מחייבת את המעסיק לקבל היתר מיוחד לפני פיטורי עובד כזה או הוצאתו לחופשה ללא תשלום, קובעת כי עובד שיצא לחופשה ללא תשלום בתקופת מילואים יהיה זכאי לדמי אבטלה ומוסיפה איסור הפליה בשל שירות מילואים לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

חברי הכנסת אופיר כץ ונאור שירי, יוזמי ההצעה: "חיילים במילואים מגנים על ביטחוננו, אנו חייבים להבטיח את ביטחונם התעסוקתי של בני זוגם. הגנה על חיילים במילואים עולה כסף, זה תפקידנו כחברה". ההצעה תוחזר לוועדת העבודה והרווחה להמשך דיון.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 158) (השבת עודפי גבייה של ארנונה), התשפ"ד-2024 של חברי הכנסת ארז מלול ויונתן מישרקי. 20 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תוחזר לוועדת הפנים והגנת הסביבה.

מוצע בה כי במקרה בו אדם הודיע לעירייה כי חדל להיות מחזיק או בעלים בקרקע או בבניין ונגבו ממנו שיעורי ארנונה עודפים - העירייה תשיב לאדם את סכום השיעורים העודפים באופן יזום.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 12) (איסור עיסוק ברבייה ובמכירה של כלבים ללא היתר), התשפ"ד-2024 של חברי הכנסת יסמין פרידמן, חנוך מלביצקי וקבוצת חברי כנסת. 21 חברי כנסת תמכו בהצעה, והיא תוחזר לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט.

כדי לצמצם את ההתרבות והשוטטות של כלבים ולקדם בעלות אחראית עליהם, מוצע להסדיר בחוק צער בעלי חיים עיסוק ברבייה ובמכירה של כלבים על ידי מי שמפעיל בית גידול או עוסק בכך למטרות רווח. עיסוק כאמור יחייב קבלת היתר שנתי שיינתן רק למטרות מסוימות, ובהתאם לתנאים שייקבעו בתקנות ע"י שר החקלאות. עיסוק ללא היתר והפרת איסור הפרסום יהיו עבירות פליליות. בעלים של כלב יהיה מחויב לפעול לעיקור או סירוס של כלב החל מגיל שנה, למעט חריגים שייקבעו בחוק.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד-2024. 15 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת הכלכלה.

מוצע לקבוע כי יצרן או יבואן המבקשים לייבא, להעביר או לשווק מכשיר צורך אנרגיה מסוים יהיו רשאים לצרף מסמכים, כפי שיקבע שר האנרגיה והתשתיות, אשר מוכחים כי מכשיר כאמור רשום במרשם אירופי רשמי להיבטי אנרגיה של מכשירים צורכי אנרגיה, זאת במקום הצגת הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים אירופיים או תעודת בדיקה ממעבדה מוסמכת הנדרשים כיום כתנאי לייבוא, להעברה או לשיווק.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק עדכון שיעורי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולגבי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024. 11 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת הכספים.

מוצע בה לקבוע הסדר חדש לעניין אופן עדכון התמלוגים לנכי רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים, באמצעות שינוי הגדרת "השכר הקובע", קביעת מועדי עדכון קבועים וכן גילום עלייה חצי-שנתית של מדד השכר.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 31), התשפ"ד-2024. 9 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת הכלכלה. כחלק מצעדים הננקטים להגברת התחרות בשוק הבנקאות ובשוק האשראי, מוצע לתקן את חוק הבנקאות (רישוי) ולקבוע, בין השאר, כי בנק בעל היקף פעילות בינוני, שהוא בנק ששווי נכסיו הוא בין 5% ל-10% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, לא ישלוט בתאגיד שהוא סולק בעל היקף פעילות רחב.

בנק בעל היקף פעילות בינוני לא יהיה בעצמו סולק בעל היקף פעילות רחב. לעניין זה, סולק בעל היקף פעילות רחב הוא סולק שסלק 20% או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל בידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל בידי סולקים בשנה. יבוטל האיסור על גוף מוסדי גדול לרכוש ברכישה ראשונה אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב, מבנק בעל היקף פעילות רחב.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024. 33 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 11 שהתנגדו, ללא נמנעים.

התיקון מתקן את חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים כך שיחול משטר חדש של היתרים שמאחד מספר היתרים להיתר "אחוד" אחד הכולל התייחסות למכלול ההיבטים הנוגעים לפליטת חומרים מזהמים לאוויר, לקרקע ולמים ולמניעת יצירת מטרדים ומפגעים לסביבה. עיקרון נוסף בחוק מציע שהאסדרה העתידית תעשה בהתאם לאמות מידה אירופיות מקובלות.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38), התשפ"ד-2024 של חברי הכנסת צביקה פוגל, יבגני סובה וקבוצת חברי כנסת. 31 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 9 מתנגדים.

תוחמר הענישה בגין ביצוע עבירות הסעה, הלנה או העסקה של שוהים בלתי חוקיים, וכן נקבע, בהוראת שעה לשלוש שנים, עונש מזערי של רבע מהעונש המרבי הקבוע לעבירות אלה. תחודש הוראת השעה הקובעת קנסות מינימום בגין ביצוע עבירות אלו למשך שלוש שנים, ותוחל חובת דיווח לוועדה לביטחון לאומי לגבי כתבי אישום שהוגשו בגין עבירות אלה.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25) (מאסר בעבירת המתה שהיא מעשה טרור), התשפ"ד-2024 של חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי כנסת. 29 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 9 מתנגדים, והיא תוחזר לדיון בוועדת החוקה.

מוצע בה לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי להטיל מאסר על קטין שטרם מלאו לו 14 שנים ביום מתן גזר הדין, אם הורשע בעבירת רצח בנסיבות מחמירות או בעבירת ניסיון רצח שהן מעשה טרור או שהעבירה נעשתה במסגרת ארגון טרור. הקטין לא יועבר למאסר בטרם ימלאו לו 14 שנים לפחות, ועד להעברתו למאסר יוחזק במעון נעול. טרם מעבר הקטין מהמעון למאסר, יקיים בית המשפט דיון בעניינו. זאת, בדומה להוראת השעה שנקבעה בשנת 2016. הטריגר להצעת החוק הוא הפיגוע בעיר דוד שבו נפצע קצין צה"ל נדב וינברג.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024. 23 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת הכלכלה.

מוצע בה לקבוע מסלול נוסף לפיו אדם יוכל לייבא, לייצר או למכור מצרך שחל עליו תקן רשמי, אם מצרך כאמור עומד בדרישות האסדרה האירופית. אדם המייבא על פי דרישות האסדרה כאמור, יהיה חייב להחזיק הצהרה על כך שלא ידוע לו על ליקוי או אי תאימות של המוצר לאסדרה כאמור, וכן כי הוא פעל כדי לוודא את תקינות המוצר בדרך של בדיקת פרסומי היצרן ובחינת הודעות על פגמים במוצרים המיובאים.

הפיקוח והאכיפה של הממונה על התקינה יתמקדו בדגימת הטובין המיובאים בשלב הייבוא וכן באמצעות פיקוח בשווקים וזאת בהתאם למדיניות ניהול סיכונים. אם יימצא שמוצרים מיובאים כאמור אינם עומדים בדרישות האסדרה האירופית, רשאי הממונה על התקינה להורות למייבא להפסיק את מכירת המוצר ואף על איסופו. כמו כן, הממונה על התקינה יהיה רשאי לפעול, במקביל, גם במישור הענישה כלפי המייבא, אם בדרך של סימון היבואן כמפר אמון ואם בדרך של אכיפה מינהלית.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק שתאפשר אימוץ נרחב יותר של הדין האירופי בתחום המזון. המטרה: להקל על יבוא מזון, לייעל הליכים ולייצר הרמוניה עם האסדרה באירופה.

ההצעה כוללת: אימוץ הוראות אירופיות בנושאי סימון מזון, איכות ובטיחות; החלפת חקיקה ישראלית בהוראות אירופיות מאומצות; הקלות ליבואנים נאותים במסלול האירופי; חובת ניהול מערכת בקרת איכות עצמית לכל משווק מזון.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק האקלים, התשפ"ד-2024. 49 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 32 מתנגדים וללא נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

הצעת החוק מבקשת לקבוע בחקיקה יעדים לצמצום פליטות של גזי חממה, אליהם מדינת ישראל מחויבת במסגרת מחויבויותיה הבינלאומיות ובין היתר מכוח מחויבותה לאמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים שאושררה ע"י מדינת ישראל. עוד מבקשת ההצעה לקבוע פעולות להיערכות לשינוי אקלים וליצור מסגרת ארגונית מתכללת להתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים.

בין היתר מוצע לקבוע כי החל משנת 2030 הכמות השנתית של פליטת גזי חממה לא תעלה על 70% מהכמות השנתית שהייתה בשנת הבסיס (2015), וכי משנת 2050 תעמוד כמות הפליטות השנתית על אפס נטו; מוצע לקבוע חובת הכנת תוכניות ממשלתיות לצמצום גזי החממה והיערכות לשינוי אקלים, והקמת מוסדות מקצועיים ומייעצים לשם הכנה ויישום של התוכניות האמורות.

ראש האופוזיציה יאיר לפיד במליאת הכנסת: "ליבנו איתכם, משפחות החטופים. נילחם איתכם. אני קורא למפגינים לשמור על החוק ואני קורא למשטרה לשמור על המפגינים. זה משפחות החטופים שאתם הפקרתם, שהפכו להיות חטופים במנהרות החמאס במשמרת שלכם. אין עוד מדינה בעולם שהממשלה הזו הייתה נשארת בשלטון ב-8 באוקטובר. זו בכיה לדורות שנשארתם בשלטון, אבל אם כבר נשארתם בשלטון תשמרו על החטופים ועל המשפחות שלהם. אם הם מפגינים תוודאו שהם יחזרו הביתה לבכות בשקט לתוך הכרית את גורל יקיריהם."