לוחמי ההגנה האווירית יירטו שני שיגורים ממרחב רפיח לעבר מרחב כרם שלום

יום הזיכרון מדי שנה הוא יום של עצב, של זיכרון הנופלים הרבים על הקמת המדינה וההגנה עליה, והוא גם מעין התמשכות של יום השואה ומזכיר לנו כי האסונות לעמנו טרם הסתיימו, וספק אם יסתיימו אי-פעם. אולם ביום הזיכרון מִתְלַוָּה לכאב גם תחושת כבוד והערכה לנופלים ותרומתם הגדולה לעם ולמדינה.

בבואו לאפיין את ההבדל בין הקיום היהודי בתקופת השואה לקיום היהודי בישראל שנלחמה לעצמאותה, הבחין המשורר אבא קובנר בהתפוררות מול התגבשות. המכות שניתכו על הקהילות היהודיות בשיטתיות גרמו למה שכינה "אטומיזציה של הכלל". כולם היו שווים לפני הצורר הנאצי ללא הבדל של מעמד או דעה; אולם היהודים עמדו מול הגורל הזה מפורדים. בסופו של דבר הפרט שקע בפחדיו וחיפש צל של ביטחון רק לו. הדאגה לכלל התפוגגה בעשן המשרפות, "כל אחד חיפש בציפורניו ולעצמו סדק למקלט".

חוק ההשתמטות שממשלת הזדון בראשות בנימין נתניהו מתכוונת להגיש לכנסת לפני הדיון בבג"ץ הוא מן הסוג שאנשים אומרים לעצמם "ניהרג ובל יעבור". אנו לא ניזום אלימות, ונכדותינו ונכדינו יוסיפו לשרת בצה"ל, אבל כל השאר - האזרחי - ראוי לשיתוק מוחלט. האזינו היטב ליושב-ראש ההסתדרות ארנון בר דוד, דברים כהווייתם. עד כאן.

חלק ראשון בדיון עומק של מומחים על עיצוב מחדש של מדינת ישראל, תרבותה, המערכת הפוליטית והביטחונית שלה אחרי המלחמה. לפי תת-אלוף בדימוס אמציה חן, "בחרנו מלחמת אין ברירה שאותה יזם האויב. יש לחזור למלחמות ברירה ביוזמתנו כמו מבצע קדש, מלחמת ששת הימים ומלחמת לבנון הראשונה". לפי מנהיג מפלגת "זהות" משה פייגלין: "מלחמת 'חַרְבות ברזל' היא 'מלחמת שולל' שבה אין כוונתנו לנצח". המומחה האסטרטגי ד"ר חיים אסא: "ישראל אינה מעצמה, ותמרון ברפיח לא יביא להכרעה!". ד"ר סא"ל בדימוס דן שיאון: "שמונים אחוזים מעוצמת ישראל נובעים מהקֶשֶר עם ארה"ב". הסוציולוג משה בֶּרֶנט: "ישראל צריכה לשלוט מן הירדן ועד הים. בלי זה לא נשרוד".

מדינת ישראל במצב מלחמה. מלחמה בדרום, מלחמה בצפון. חוקי המלחמה מחייבים את התוקפים והמגנים לעשות כל מאמץ להימנע מפגיעה באש בבלתי מעורבים, וזאת מבלי לוותר על ההישג הנדרש מהמלחמה, חיסול כוחות האויב והכנעתו. מדינה חייבת זאת לתושביה, והיא חייבת זאת גם לתושבי האויב, כאשר במקרה שלנו תושבי האויב מופקרים למותם פשוטו כמשמעו על-ידי האויב.