בג"ץ דחה עתירה נגד מינוי מפקד בה"ד 1

שופטת בית המשפט העליון, רות רונן, דחתה (2.7.24) את עתירת ארגון הימין לביא נגד מינויו של אלוף-משנה אליאב אלבז למפקד בית הספר לקצינים (בה"ד 1), לאחר שקבעה, כי אין עילה להתערבות משפטית במינוי שייכנס לתוקפו בעוד שבועיים.

אלבז מונה לפני ארבעה חודשים בידי הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, ובאישורו של שר הביטחון, יואב גלנט. לביא ביקש למנוע את המינוי, בעקבות שתי תלונות שהגיש אלבז - כאשר היה מפקד חטיבת בנימין - נגד שני מתנחלים בטענה שיידו אבנים לעבר רכבו. לדברי הארגון, בתי המשפט שחררו בערבות את השניים והביעו ספקנות לגבי גרסתו של אלבז - מה ש"מטיל צל כבד על אמינותו ומהימנותו".

המדינה השיבה, כי החלטות אלו לא קבעו שגרסתו של אלבז שקרית, אלא רק שיש לבדוק אותה. היא ציינה, כי הלוי היה ער לאירוע ולהחלטות אלו ומצא שאין בהן כדי למנוע את המינוי, לו יש חשיבות רבה במיוחד לנוכח ריבוי החללים והפצועים בקרב קציני צה"ל. עוד טענה המדינה, כי מדובר בהחלטה ראויה המצויה במתחם הסבירות.

רונן מזכירה, כי לרשות המוסמכת יש שיקול דעת רחב במינויים בשירות הציבורי, וכי בית המשפט יתערב בהם רק במקרים נדירים של חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, שיקול זר או אי-סבירות קיצונית ועמוקה. כלל זה חל ביתר שאת על מינויים בצה"ל, בהם שיקול דעתו של הרמטכ"ל הוא רחב במיוחד. מינויו של אלבז אינו מצדיק התערבות חריגה שכזאת, קובעת רונן.

לדברי רונן, לביא אינו חולק על כישוריו של אלבז, הצלחותיו בתפקידים קודמים והיותו בעל אומץ, תושייה ויכולות פיקוד מרשימות. כאמור, הלוי שקל את האירוע בו מדובר; ועקרונית, "לא כל פגם בהתנהלות יוביל בהכרח למסקנה כי מינויו של אדם לתפקיד מקצועי מסוים אינו סביר, ודאי לא באופן המצדיק את התערבות בית משפט זה". יתרה מזאת: ההחלטות השיפוטיות לא מצאו פגם בהתנהלותו של אלבז, אלא רק בהליך מעצר בו נבחנה מסוכנותם של החשודים ומבלי שאלבז העיד ונחקר.

לביא חויב בתשלום הוצאות בסך 2,500 שקל. השופטים נעם סולברג וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם רונן. את לביא ייצג עו"ד יצחק בם, ואת המדינה - עוה"ד יונתן ברמן וגיא ורדי.