חייבים שניתן להם צו שיקום כלכלי, יכולים להציע הסדר חוב לנושיהם גם בשלב זה. כך קובע (8.10.24) שופט בית המשפט העליון,
דוד מינץ.
מינץ מזכיר, כי חייבים (יחידים, להבדיל מתאגידים) יכולים להיכנס להליכי חדלות פרעון לבקשתם שלהם, לבקשת נושה או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה. לאחר צו חדלות פרעון ובדיקת מצבו של היחיד, יכול בית המשפט להוציא צו לשיקומו הכלכלי, הכולל תוכנית לפרעון חובותיו, התשלומים שיוטלו עליו, הנכסים שייכללו בקופת הנשייה ואופן מימושם, הגבלות על החייב ועוד. בית המשפט יכול לתת הפטר מיידי אם הוא מגיע למסקנה שאין תוחלת בתוכנית פרעון, או לתת אותו עם סיומה של תוכנית זו.
מסלול חילופי הוא הסדר חוב בין היחיד לבין נושיו, שלא במסגרת הליכי חדלות פרעון. החייב מציע הסדר המובא לאישור הנושים ולאחר מכן לאישור בית המשפט, היכול להתנות את אישורו בתנאים מסוימים, אם כי מעמד הבכורה בהחלטה זו הוא לנושים. אם ההסדר מאושר בתנאין הקבועים בחוק, הוא חל על כל הנושים.
אפשרות שלישית, ממשיך מינץ, היא שילוב בין שני המסלולים: חייב יכול לבחור במסלול של הסדר חוב בין אם ניתן או לא ניתן נגדו צו חדלות פרעון. בנושא זה קובע סעיף 185 לחוק חדלות פרעון: "(א) אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש הצעה להסדר חוב לפי הוראות חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים. (ב) עם אישור הסדר חוב לפי הוראות חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים, יבוטל הצו לפתיחת הליכים שניתן לגבי היחיד". ואילו סעיף 319 קובע: "הוראות חלק זה יחולו - ... 2) לעניין יחיד - על הסדר חוב, בין שנעשה באין צו לפתיחת הליכים ובין שנעשה לאחר מתן צו כאמור".
תועלת רבה יותר לנושים
מינץ אומר: "עיון בהוראות סעיפים אלו מלמד כי אין כל הגבלה בדבר השלב שבו החייב יכול להגיש הצעת הסדר. בין אם
טרם ניתן צו שיקום כלכלי לאחר מתן צו לפתיחת ההליכים, ובין אם הצו ניתן זה מכבר. בכך אין כל חידוש. כך גם היה הדין עובר לחקיקת החוק עת חלשה הפקודה על חדלות פירעון של יחידים. היינו
שבכל שלב של הליך חדלות הפירעון יכול החייב ונושיו לגבש הסדר המביא לסיום ההליך".
הדבר עולה גם מדברי ההסבר לחוק וגם ממטרותיו הבסיסיות - לאפשר לחייב לפתוח דף חדש, להגן על זכויות הנושים ולשמור על תקינות חיי הכלכלה, ממשיך מינץ. "אכן, תכליות אלו מתממשות במלואן כאשר מתגבש הסדר חוב כמסלול חלופי להליך חדלות הפירעון, המייתר את ההליכים ואת התיוג החברתי שלעתים נלווה אליהם באופן אשר יש בו אף כדי להביא לחיסכון במשאבים הציבוריים המושקעים בהם.
"אולם הרציונלים העומדים בבסיס האפשרות להגעה להסדר כאמור, אינם מתאיינים לאחר פתיחת ההליך, עם מתן הצו לפתיחת הליכים, וגם לא בהמשך הדרך - לאחר מתן צו לשיקום כלכלי. גם בשלבים מתקדמים של ההליך, אין מקום לחסום את האפשרות לגיבוש הסדר מצד החייב עם נושיו, אשר יש בו כדי להביא לנושים תועלת רבה יותר מזו שמניב ההליך ולהגשים באופן מיטבי את תכליות ההליך".
מינץ הורה לבית משפט השלום בתל אביב לדון לגופה בהצעתם של
אמיר כהן ו
קרן כהן להסדר נושים, שהוגשה לאחר שהוצא להם צו שיקום כלכלי. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי קבעו שלא ניתן לעשות זאת בשלב זה, אך מינץ קיבל את בקשת רשות הערעור והפך את ההחלטה. השופטים
אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם מינץ. את כהן ייצגו עוה"ד אודי קליפי ודיאנה זפרני, הנאמנת היא עו"ד אמירה נהיר, ואת הממונה על חדלות פרעון ייצג עו"ד חיים זקס.