דונלד טראמפ אומר (7.1.25), כי אינו שולל שימוש בכוח צבאי או כלכלי כדי להשתלט על תעלת פנמה, אותה העבירה ארה"ב לשליטת פנמה בסוף שנות ה-1970, וכדי לאלץ את דנמרק למכור לארה"ב את האי גרינלנד. זוהי הסלמה באיומיו של טראמפ על מדינות זרות; דנמרק חברה בנאט"ו לצידה של ארה"ב.
הוא שב ואיים ארבע פעמים "לפתוח את כל שערי הגיהנום" במזרח התיכון אם חמאס לא ישחרר את החטופים עד השבעתו בעוד 13 יום. "זה לא יהיה דבר טוב לחמאס והאמת היא שזה לא יהיה טוב לאף אחד. אני לא צריך לומר שום דבר נוסף, אבל זה המצב". לא ברור כיצד יכולה ארה"ב לפעול נגד חמאס מעבר למה שישראל כבר עשתה, ודאי בלא לבצע מעשים העלולים להיחשב כפשעי מלחמה ולנוכח הצהרתו של טראמפ שהוא רוצה לסיים מלחמות ולא לפתוח בהן.
טראמפ טוען, כי פנמה גוברת תמלוגים גבוהים מדי מאוניות אמריקניות החוצות את התעלה, אותה בנתה ומימנה ארה"ב. הוא גם טוען, בצורה חסרת בסיס, כי ממשלת פנמה מאפשרת לחיילים רוסים לפעול בתעלה; חברה מהונג-קונג היא הבעלים של שני נמלים שאינם קשורים לתעלה. לטראמפ יש גם חשבון אישי עם ממשלת פנמה: בשנת 2018 סילקה משטרת פנמה את קבוצת טראמפ מהמלון שנשא את שמה בפנמה סיטי, לאחר מאבק משפטי בינה לבין בעלי המלון.
בגרינלנד יש משטר עצמאי בתחומי הפנים, אך 57,000 תושבי האי הם אזרחי דנמרק המטפלת בנושאי החוץ והביטחון; טראמפ איים הערב להטיל על דנמרק מכסים גבוהים מאוד כדי ללחוץ עליה - הכלי המרכזי החביב עליו בתחום החוץ. טראמפ טוען שהאי חיוני לבטחונה הלאומי של ארה"ב; "ייתכן שנצטרך לעשות משהו", אמר הערב בקשר אליו.
טראמפ שאף גם בקדנציה הראשונה שלו לרכוש את גרינלנד, אך דנמרק הודיעה חד-משמעית שאין על מה לדבר, וכך גם הבהירה בשבועות האחרונים. חשיבותו של האי גדלה בשנים האחרונות, שכן המסת הקרחונים בקוטב הצפוני יוצרת נתיב מים העובר לידו, ומצויים בו 43 מבין 50 המשאבים הנדירים הנחוצים לייצור מכוניות חשמליות, טורבינות רוח וטכנולוגיה נקייה נוספת.
לא ברור עד כמה הצהרותיו של טראמפ הערב היו רציניות ועד כמה הן משקפות תוכניות של ממש, וזאת לאור הרגלו החוזר ונשנה לשלוף מן המותן אמירות מעוררות מחלוקת או להתבטא בקיצוניות כטקטיקה במו"מ. כך למשל, הערב הוא אמר שייתכן שממשלו ישנה את שמו של "מפרץ מקסיקו" ל"מפרץ אמריקה".
מאיים שוב לא להגן על מדינות נאט"ו
טראמפ דיבר באריכות על מדיניות חוץ ומתח ביקורת על מדיניותו של ביידן במלחמה באוקראינה, הנסיגה מאפגניסטן ומלחמת חרבות ברזל. הוא חזר על איומו שלא להגן על בעלות הברית בנאט"ו אם לא יגדילו את הסכום שהן מקדישות להגנת ארצותיהן. טראמפ אישר במרומז דיווח לפיו הוא רוצה שההוצאה לביטחון תהיה 5% מהתוצר, לעומת יעד של 2% כיום וסכום שגם ארה"ב אינה עומדת בו. ההגנה ההדדית היא אבן היסוד של ברית נאט"ו, והימנעות אפשרית של ארה"ב - המעצמה החזקה ביותר בעולם - מלקיים אותה, פוגעת בצורה קשה בהרתעה מול רוסיה וסין.
גם קנדה ספגה ביקורת מצידו של טראמפ, למחרת הודעתו של ראש הממשלה, ג'סטין טרודו - שיחסיו עם טראמפ מתוחים - על כוונתו להתפטר. הוא שב על הרעיון של הפיכת קנדה למדינה ה-51 של ארה"ב, אם כי הדבר חסר כל היתכנות משום שיש צורך בהסכמת הקנדים ובאישור הקונגרס האמריקני (הליך סבוך מאוד ובלתי אפשרי במצב הפוליטי הנוכחי). טראמפ הבהיר שלא ישתמש בכוח צבאי כדי להשיג מטרה זו, אך אמר שניתן להפעיל על קנדה לחץ כלכלי.
טראמפ דיבר במשך חצי שעה בצורה בלתי ממוקדת וכדרכו עבר מנושא לנושא. הוא מתח ביקורת חריפה על האיסור שהטיל הנשיא
ג'ו ביידן על קידוחי נפט בחלק מהשדות הימיים ועל הסיוע שהעניק לתעשיית הרכב החשמלי - למרות שאחד הנהנים המרכזיים ממנו הוא אילון מאסק, בעלי טסלה והאדם בעל ההשפעה הגדולה ביותר עליו. הוא גידף את התובע המיוחד ג'ק סמית ואת השופט חואן מרצ'ן (שיגזור השבוע את דינו בפרשת
סטורמי דניאלס), וכינה אותם "אנשים חולים" שמטרתם הייתה להשפיע על תוצאות הבחירות.
טראמפ גם התלונן על ראשי מקלחות שלדבריו מגבילים את זרם המים - כפי שבעבר התלונן על לחץ המים באסלות. "קוראים לזה גשם, זה בא מהשמים למטה. והם רוצים לעשות את זה, לא יוצאים מים מהמקלחת. זה בא טיפה, טיפה, טיפה. ואז אתה במקלחת פי עשר זמן. לא יוצאים מים", אמר בצורה מבולבלת. הוא גם חזר לאחד הנושאים החביבים עליו: טחנות רוח, והפעם טען ש"הן משגעות את הלוויתנים".
