עתירה: לחייב את המדינה להעניק שירותים שאינם דיגיטליים

שני ארגונים מבקשים מבג"ץ (9.1.25) להורות ל-11 רשויות ממלכתיות להעניק שירותים גם באמצעים שאינם דיגיטליים, כולל בצורה פיזית. הם טוענים, כי ההתמקדות בשירותים מקוונים פוגעת באוכלוסייה בעלת אוריינטציה דיגיטלית נמוכה - קשישים, חרדים, ערבים, עולים חדשים ועוד.

העתירה הוגשה בידי החל"ת אמת ליעקב, המגדירה את עצמה כמי שפועלת נגד סיכונים לילדים; ועמותת ארגון אשרינו, העוסקת בהפצת יהדות ומתן "שירות ותמיכה לציבור כאלטרנטיבה לתקשורת בעייתית". המשיבים הם משרדי ראש הממשלה, המשפטים, האוצר, הבינוי והשיכון, הפנים, התחבורה, הבריאות, החינוך ושוויון חברתי, רשות האוכלוסין וההגירה והרבנות הראשית.

העותרות טוענות, כי בשל הימנעותם של המשיבים ממתן חלופות לשירותים דיגיטליים, נשללים מאותה אוכלוסייה קבלת שירותים ומימוש זכויות. לדבריהן, החוק והנחיית היועץ המשפטי לממשלה מחייבים גופים ציבוריים להותיר על-כנן את דרכי ההתקשרות הקודמות, ולא להחליף אותן בצורה מוחלטת בתקשורת דיגיטלית - אך המשיבים מפרים חובה זו.

"דומה, כי המשיבים סבורים שיש בתמורת הטכנולוגיות וההנגשה הדיגיטלית כדי לאיין את חובתם להנגיש את שירותיהם לכלל
האוכלוסייה, לרבות אלו המתקשים בשימוש באמצעים דיגיטליים מסיבות שונות; הואיל והמשיבים, כך נראה, זנחו ואף נטרלו את האפשרות לפנות אליהם בדרכים המקובלות ושאינן דיגיטליות. יוצא אם כך, כי תחת כסות של 'התייעלות' ובניגוד להוראות חוק התקשורת, מדירים המשיבים נתח אוכלוסייה משמעותי מקבלת שירותיהם, תוך גריעה ופגיעה בזכויותיהם הבסיסיות", נטען בעתירה.

על-פי העתירה, חלק מהגופים אינם מאפשרים לפנות אליהם בפקס ובטלפון; לעיתים יש צורך באימות המועבר במסרון או בדוא"ל; הרישום למערכת ההזדהות הלאומית דורש אימות בדוא"ל; חלק מרפורמת "צדק תחבורתי" מחייב שימוש באפליקציה; קביעת תורים לשורה של גופים נעשית בהודעות טקסט שאינן זמינות למי שאין לו סמארטפון. עוד אומרות העותרות, כי טענותיהן קיבלו חיזוק בדוח נציבות תלונות הציבור שפורסם בנובמבר אשתקד. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אוהד יאראק ודניאל טלמון.