חוק מפלה או הכרח ביטחוני?
הרועים יקבלו בית ליד העדרים, הבדואים טוענים: "חוק גזעני" |
תותר הקמת מבנים למגורי רועים רק בשטחי מרעה של לפחות 1,200 דונם לצאן ו-4,000 דונם לבקר ● המבנים יוקמו בבנייה קלה בלבד, ללא זכויות קנייניות, ויהיו כפופים לפינוי בתום תקופת ההרשאה ● ההכרזה על אזור שמירה צמודה תבוצע על-ידי שר החקלאות לאחר התייעצות עם צוות מקצועי ● המהלך נועד לשפר את ביטחון הרועים, למנוע גניבות ולהגיב במהירות לאירועי חירום בשטחי המרעה |
ויכוח סוער שטף את ועדת הפנים והגנת הסביבה (16.2.25), שאישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה בגליל ובנגב. ברקע הדיון עמדו האתגרים שמציבים הפשיעה החקלאית והצורך בנוכחות רציפה של הרועים לצד עדריהם, אך גם טענות קשות לאפליה ולאינטרסים פוליטיים.
הצעת החוק קובעת כי שר החקלאות יוכל להכריז על אזורים כ'אזור שמירה צמודה', בתנאי ששטח המרעה לא יפחת מ-1,200 דונם לצאן ו-4,000 דונם לבקר. ההרשאה תינתן לשש שנים עם אפשרות הארכה, ותותר בנייה קלה בלבד - בתנאי לפינוי בתום התקופה. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בישראל פועלים כ-500 מגדלי צאן ובקר המשתמשים בכ-1.8 מיליון דונם למרעה, כשמרביתם בצפון הארץ, אך רבים מהעוסקים בתחום בנגב מתמודדים עם הקצאות זמניות בלבד שמונעות מהם יציבות כלכלית ותפעולית.
בדיון שהתקיים בוועדה נשמעו עמדות קוטביות. ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) הביע התנגדות נחרצת וטען: "זהו חוק גזעני שמדיר את הרועים הערבים, במיוחד הבדואים בנגב. במקום שהמדינה תסייע להם, היא מונעת מהם נגישות לקרקע ומקשה על קיומם". מנגד, ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) הדגישה את חששה כי החוק מנוצל כאמצעי פוליטי: "מדובר באתנן פוליטי לציונות הדתית, שנועד לעקוף את חוקי התכנון והבנייה וליצור מציאות בלתי הפיכה של שליטה בקרקעות ללא פיקוח ראוי".
מנגד, תומכי החוק מדגישים את חשיבות ההסדרה עבור הרועים, שרבים מהם מתמודדים עם פשיעה חקלאית וגניבות עדרים שהפכו לתופעה נפוצה. נוסף לכך, בשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית במספר השריפות בשטחי מרעה, בין היתר בשל הצתות מכוונות ותנאי אקלים קיצוניים. על-פי דוח הכנסת, הקמת מגורי רועים לצד העדרים יכולה לסייע במניעת אירועים כאלה ולשפר את יכולת הטיפול המיידי בהם.
הצעת החוק כוללת גם מנגנון פיקוח, במסגרתו שר החקלאות יצטרך להיוועץ בצוות מקצועי לפני שיכריז על אזור שמירה צמודה. ההכרזות יידונו מחדש בכל שש שנים, ויינתן דגש גם לשיקולים סביבתיים. המבנים שיוקמו יהיו זמניים בלבד ולא יעניקו זכויות קנייניות לבעליהם. למרות התנגדויות סיעות האופוזיציה, ההצעה עברה ברוב של חמישה תומכים מול ארבעה מתנגדים.
כעת, החוק יונח לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, שם צפוי להימשך הוויכוח בין מצדדי ההסדרה לאלו הטוענים כי מדובר בניסיון לעקוף אסדרה וליצור עדיפות לקבוצות אוכלוסייה מסוימות.
הצעת החוק קובעת כי שר החקלאות יוכל להכריז על אזורים כ'אזור שמירה צמודה', בתנאי ששטח המרעה לא יפחת מ-1,200 דונם לצאן ו-4,000 דונם לבקר. ההרשאה תינתן לשש שנים עם אפשרות הארכה, ותותר בנייה קלה בלבד - בתנאי לפינוי בתום התקופה. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בישראל פועלים כ-500 מגדלי צאן ובקר המשתמשים בכ-1.8 מיליון דונם למרעה, כשמרביתם בצפון הארץ, אך רבים מהעוסקים בתחום בנגב מתמודדים עם הקצאות זמניות בלבד שמונעות מהם יציבות כלכלית ותפעולית.
בדיון שהתקיים בוועדה נשמעו עמדות קוטביות. ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) הביע התנגדות נחרצת וטען: "זהו חוק גזעני שמדיר את הרועים הערבים, במיוחד הבדואים בנגב. במקום שהמדינה תסייע להם, היא מונעת מהם נגישות לקרקע ומקשה על קיומם". מנגד, ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) הדגישה את חששה כי החוק מנוצל כאמצעי פוליטי: "מדובר באתנן פוליטי לציונות הדתית, שנועד לעקוף את חוקי התכנון והבנייה וליצור מציאות בלתי הפיכה של שליטה בקרקעות ללא פיקוח ראוי".
מנגד, תומכי החוק מדגישים את חשיבות ההסדרה עבור הרועים, שרבים מהם מתמודדים עם פשיעה חקלאית וגניבות עדרים שהפכו לתופעה נפוצה. נוסף לכך, בשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית במספר השריפות בשטחי מרעה, בין היתר בשל הצתות מכוונות ותנאי אקלים קיצוניים. על-פי דוח הכנסת, הקמת מגורי רועים לצד העדרים יכולה לסייע במניעת אירועים כאלה ולשפר את יכולת הטיפול המיידי בהם.
הצעת החוק כוללת גם מנגנון פיקוח, במסגרתו שר החקלאות יצטרך להיוועץ בצוות מקצועי לפני שיכריז על אזור שמירה צמודה. ההכרזות יידונו מחדש בכל שש שנים, ויינתן דגש גם לשיקולים סביבתיים. המבנים שיוקמו יהיו זמניים בלבד ולא יעניקו זכויות קנייניות לבעליהם. למרות התנגדויות סיעות האופוזיציה, ההצעה עברה ברוב של חמישה תומכים מול ארבעה מתנגדים.
כעת, החוק יונח לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, שם צפוי להימשך הוויכוח בין מצדדי ההסדרה לאלו הטוענים כי מדובר בניסיון לעקוף אסדרה וליצור עדיפות לקבוצות אוכלוסייה מסוימות.
|
נתונים על הקצאת שטחי מרעה / נתונים | |
|
במסמך מוצגים נתונים על שטחי קרקע בישראל המיועדים למרעה עדרי צאן ובקר, על רקע הצעת חוק שנידונה בימים אלו בוועדת הפנים והגנת הסביבה, ועוסקת בהקמת מבני מגורים לרועים בשטחי המרעה. כרקע לנתונים מוצגת במסמך בקצרה האסדרה הקיימת בנוגע להקצאת הקרקע לרעייה ובנוסף מוצגים הנתונים הזמינים בנוגע למבנים הקיימים כיום בשטחי מרעה (7 עמ')
|
אלירן זרד
●
מרכז המחקר והמידע/הכנסת (מממ)
|
||
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X 
; פייסבוק
; פייסבוק
|
|
+"המוצר אותו מוצר - אז למה לשלם יותר?" המסעדנים נגד וולט
00:12 18/02/25 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
שליחי וולט [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
ועדת הכלכלה קיימה דיון על ניצול לרעה לכאורה של וולט כלפי צרכני המשלוחים ▪ המסעדנים טוענים להעלאות מחירים בלתי מוצדקות ולחוסר תחרותיות בשוק ▪ ח"כ רון כץ דורש התערבות מיידית של רשות התחרות, בעוד וולט מכחישה האשמות על הסכמי בלעדיות
שליחי וולט [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+הכנסת אישרה: הסדרת ענף הדבש וסיום סמכויות מועצת הדבש
23:29 17/02/25 | עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להסדרת הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש. ההצעה עברה ברוב של 19 תומכים מול מתנגד אחד. החוק מעביר את סמכויות האסדרה ממועצת הדבש למשרד החקלאות, שיקים ועדת היתרים לקביעת נקודות להצבת כוורות ומתן היתרים.
מועצת הדבש תמשיך לפעול אך ללא סמכויות אסדרתיות ותוכל לספק שירותים לוועדת ההיתרים לפי החלטת שר החקלאות.
מועצת הדבש תמשיך לפעול אך ללא סמכויות אסדרתיות ותוכל לספק שירותים לוועדת ההיתרים לפי החלטת שר החקלאות.
+נדרשת תמיכה רציפה: ועדת הבריאות קובעת - "רק טיפול ארוך-טווח ישקם את פדויי השבי ומשפחותיהם"
23:25 17/02/25 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
[צילום: פלאש 90]
בוועדת הבריאות נמסרו פרטי ההתעללות הקשה שעברו החטופים בזמן השבי ▪ בתי החולים דיווחו על קליטת פדויי השבי והתאמת הטיפול לצרכים הייחודיים שלהם ▪ הביטוח הלאומי התחייב לליווי נפשי ושיקום לכל החיים - ללא צורך בוועדות רפואיות
[צילום: פלאש 90]
+התקציב קטן - אך האוצר התחייב לתוספת: שר החקלאות הציג את תקציב משרדו לשנת 2025
19:54 17/02/25 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
אורן לביא, אבי דיכטר [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
השר אבי דיכטר חשף בפני ועדת הכספים את תקציב משרדו לשנה הקרובה, הכולל קיצוץ של 17% בהשוואה לשנה הקודמת ▪ לצד זאת, סוכם עם משרד האוצר על תוספת תקציבית שתוסדר במסגרת הליכי החקיקה ▪ השר הציג תוכנית שאפתנית להגדלת ייצור המזון בישראל ב-33% עד 2035, לצד גיבוש תוכנית ביטחון מזון ל-25 השנים הבאות
אורן לביא, אבי דיכטר [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
+בקריאה ראשונה: הוראת שעה להסדרת אירוע הילולת רשב"י בהר מירון
19:45 17/02/25 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ה-2025. 11 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדה לביטחון לאומי.
מוצע בה להסדיר את היערכות וקיום אירוע ההילולה בהר מירון שיתקיים בל"ג בעומר, תוך התאמת המתווה גם למצב הביטחוני. במסגרת זאת, מוצע כי יתקיים אירוע הדלקה אחד בלבד, שיכלול שני מתקני הדלקה, לצד אפשרות לקיום אירועים נוספים ובלבד שניתן לכך היתר על-ידי השר לירושלים ומסורת ישראל לאחר שנוכח לדעת לפי חוות דעת מאת הממונה על ההילולה שהתקיימו מספר תנאים.
בנוסף מוצע כי השר יקבע בצו הגבלה על-כניסה ושהייה במתחם מירון כולו - כך ששהייה במתחם תחייב החזקה של היתר שהייה שיינתן על ידו. לצד זאת, מוצע לקבוע קנס על מי ששוהה במתחם ללא היתר ועל מי שעורך אירוע הדלקה או אירוע נוסף ללא אישור. עוד מוצע כי הממונה על ההילולה או מי מטעמו יהיה אחראי לספירת השוהים במתחם. עוד מוצע כי ראש שירות ההתגוננות האזרחית יהיה רשאי לקבוע הוראות, בשעת התקפה או מצב מיוחד בעורף, בנוגע לסגירת שטחים במתחם מירון וכן מגבלות לעניין מספר השוהים במתחם.
מוצע בה להסדיר את היערכות וקיום אירוע ההילולה בהר מירון שיתקיים בל"ג בעומר, תוך התאמת המתווה גם למצב הביטחוני. במסגרת זאת, מוצע כי יתקיים אירוע הדלקה אחד בלבד, שיכלול שני מתקני הדלקה, לצד אפשרות לקיום אירועים נוספים ובלבד שניתן לכך היתר על-ידי השר לירושלים ומסורת ישראל לאחר שנוכח לדעת לפי חוות דעת מאת הממונה על ההילולה שהתקיימו מספר תנאים.
בנוסף מוצע כי השר יקבע בצו הגבלה על-כניסה ושהייה במתחם מירון כולו - כך ששהייה במתחם תחייב החזקה של היתר שהייה שיינתן על ידו. לצד זאת, מוצע לקבוע קנס על מי ששוהה במתחם ללא היתר ועל מי שעורך אירוע הדלקה או אירוע נוסף ללא אישור. עוד מוצע כי הממונה על ההילולה או מי מטעמו יהיה אחראי לספירת השוהים במתחם. עוד מוצע כי ראש שירות ההתגוננות האזרחית יהיה רשאי לקבוע הוראות, בשעת התקפה או מצב מיוחד בעורף, בנוגע לסגירת שטחים במתחם מירון וכן מגבלות לעניין מספר השוהים במתחם.
+סמוטריץ׳ בישיבת הסיעה: אדרוש היום בקבינט להצביע ולאמץ את מתווה הנשיא טראמפ
15:46 17/02/25 | מירב ארד
יו״ר הציונות הדתית שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ בישיבת הסיעה: "אדרוש היום בקבינט להצביע ולאמץ את מתווה הנשיא טראמפ: ישראל צריכה להציב אולטימטום ברור לחמאס - תחזירו לנו עכשיו את כל החטופים, תעזבו את עזה למדינות אחרות, ותתפרקו מנשקכם. אם חמאס לא ייענה לאולטימטום, ישראל תפתח את שערי הגיהנום - כיבוש מלא של רצועת עזה, הפסקה מוחלטת של הסיוע, ללא מים, ללא חשמל, ללא דלק, הנעת כל האוכלוסיה למוואסי ומשם ישראל תתחיל מידית בהגירת תושבי עזה למדינות אחרות, תספח את צפון הרצועה, את הרכס השולט על שדרות ויישובי העוטף, ואת הפרימטר הביטחוני כולל ציר פילדלפי. זה או אנחנו או הם. או שנכניע את חמאס - או שחלילה חמאס יכניע אותנו."
+גנץ לנתניהו: אם תפטר את ראש השב"כ - תפגע בביטחון המדינה ובחטופים
14:46 17/02/25 | מירב ארד
ח"כ גנץ במסר לרה"מ נתניהו בדבריו בישיבת הסיעה: "אם תפטר את ראש השב"כ רונן בר מטעמים פוליטיים - תפגע בביטחון המדינה ובחטופים. זה לעולם לא ייסלח לך".
+גנץ בישיבת הסיעה: 500 ימים היינו צריכים לחכות לטראמפ כדי שנעסוק ביום שאחרי בעזה?
14:42 17/02/25 | מירב ארד
יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ בישיבת הסיעה: "במקום שמדינת ישראל תיזום ותדחוף להשבת החטופים ולהחלפת החמאס, אנחנו מוצאים את עצמנו מחכים לארה"ב ולמדינות ערב שידחפו אותנו". ח"כ גנץ הוסיף: "500 ימים היינו צריכים לחכות לטראמפ כדי שנעסוק ביום שאחרי בעזה?"
+צנגאוקר לשרה גמליאל: "אם תחזרו להילחם אדאג שלא תמוני להיות נשיאת המדינה"
13:42 17/02/25 | מירב ארד
עינב צנגאוקר לשרה גילה גמליאל בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת: "שמעתי שאת מתמודדת לתפקיד הנשיא, אני רוצה להבטיח לך-אם אתם תחזרו להלחם בידיעה שהחזרה ללחימה תעלה בדם של חטופים ולוחמים, אני אישית אדאג שאת לא תמוני להיות נשיאת המדינה. איך את יכולה בכלל לחשוב על ג'ובים ולהריץ את עצמך בזמן שהבן שלי נחטף במשמרת שלך?".
+עינב צנגאוקר: אל תביאו שלושה חטופים בשבוע, אתם לא עושים טובה
11:54 17/02/25 | מירב ארד
עינב צנגאוקר דורשת מהשר אבי דיכטר להתעקש ללכת לשלב ב', לשחרר את כלל החטופים: "אל תביאו שלושה חטופים בשבוע, אתם לא עושים טובה! יש לנו רה"מ שהביא עלינו הסכם טפטופים כמו הדירקטיבה שלו שהוא ניהל את הטפטופים בדרום במשך עשרות שנים".
+דודו של עופר קלדרון: אכל ירקות רקובים ו-484 יום לא ראה אור
10:40 17/02/25 | מירב ארד
שמי קלדרון משתף בתנאים הבלתי אנושיים של אחיינו עופר קלדרון בשבי חמאס: "הוא שקל 25 קילו פחות. כשהם (מחבלי החמאס) הבינו שעופר יהיה בין אלה שיצאו - האביסו אותו והוא נראה כמו שנראה .הוא סיפר שאכל ירקות רקובים, לפעמים נתנו לו חצי פיתה עם גבינה. 484 יום לא ראה אור. מקלחת פעם בחודשיים שלושה".
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| הרועים יקבלו בית ליד העדרים, הבדואים טוענים: "חוק גזעני" |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
הבוחר לא העניק רוב לאף גוש, אך גם לא נתן מנדט ברור לממשלת אחדות 
