בג"ץ: שיטת הסניוריטי מגבילה את נשיא בית המשפט ולא מרחיבה את סמכותו

"קביעת הרכבים בהתאם למה שמכונה 'שיטת הסניוריטי', אינה על כן כלי להרחבת סמכותו של נשיא בית המשפט העליון, אלא מגבלה, שהחליטו נשיאיו האחרונים של בית המשפט העליון להטיל על עצמם, מרצונם, בכל הנוגע למימוש סמכותם על-פי חוק בתי המשפט". כך אומר (3.9.25) שופט בית המשפט העליון, יחיאל כשר, בהסכמת השופטים עופר גרוסקופף ורות רונן.

כשר דחה על הסף את עתירתו של דוד בן-שטרית נגד שיטת הסניוריטי בכלל (כולל בקשה שההרכבים בבית המשפט העליון ייקבעו בהגרלה או בידי מחשב) ונגד ההרכב בדיון הנוסף בנושא מינוי נציב שירות המדינה בפרט. הוא טען, כי בדרך זו יכול נשיא בית המשפט "להכריע על פסיקה בעניינים ציבוריים מהותיים לבדו, באמצעות שיבוץ השופטים בהתאם לדעותיו ועקרונותיו על-ידי בחירת מותב שייטה לפסוק בדומה או בקירוב לפסיקותיו".

כשר אומר כי חוק בתי המשפט מעניק במפורש לנשיא את הסמכות לקבוע מי ידון בתיק מסוים, ומכאן שטענותיו של בן-שטרית חסרות בסיס ומנוגדות לחוק. הוא מוסיף: "'שיטת הסניוריטי' מבוססת על נתון אובייקטיבי (הוותק של השופטים כשופטי בית המשפט העליון), ידוע, שקוף לעיני הציבור, וקבוע מראש, אשר לנשיא אין כמובן כל שליטה עליו.

"לנתון זה משמעות עניינית, שהרי ותק שיפוטי משקף ניסיון מקצועי נצבר, ואף המחוקק מצא לנכון להתחשב בו בהקשרים שונים כשנדרש להכריע בין שווים. עוד יצוין כי סדר השופטים על-פי 'שיטת הסניוריטי' אינו סטטי, שכן הינו משתנה עם פרישתו של כל שופט ושופט". בחירה רנדומלית לחלוטין של ההרכבים תהווה שלילת סמכות הנתונה במפורש לנשיא, מוסיף כשר.

בן-שטרית טען, כי מועד הדיון הנוסף נקבע לאחר פרישתו של השופט יוסף אלרון, כדי שלא יישב בהרכב המורחב, ובכך יש הטיה לעבר עמדתו של עמית. כשר מקדים ואומר כי סמכותו של הנשיא איננה לעשות בה שימוש למטרות זרות או ממניעים פסולים. אולם להשערותיו של בן-שטרית אין בסיס עובדתי כלשהו, ודינה של העתירה להידחות על הסף גם משום שאין לו זכות עמידה בנושא והצדדים לא טענו דבר בנושא זה, הוא לא צירף אותם כמשיבים ולא מיצה הליכים לפני עתירתו.

מעבר לנחוץ אומר כשר: "קביעת דיון נוסף דחוף מחייבת התחשבות באילוצי לוח הזמנים של שופטי ההרכב המקורי (שככל שהם עדיין
מכהנים, חייבים להיכלל בהרכב המורחב), וכן באילוצים של השופטים שיתווספו להרכב. הנחת העותר כי במכלול האילוצים הללו ניתן היה לתאם מועד מוקדם מזה שנקבע אינה מתבקשת כלל ועיקר - לא בתקופת שגרה, ובוודאי שלא בעומס העבודה המוטל על שופטי בית משפט זה בעת הנוכחית".