הביטוח הלאומי יפסיק את מתן ההנחה לחרדים שאינם מתגייסים

המוסד לביטוח לאומי יפסיק להעניק הנחות לאברכים חייבי גיוס שאינם מתגייסים לצה"ל. כך סוכם (8.9.25) בדיון בבג"ץ בנושא, על-פי עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה.

חוק הביטוח הלאומי קובע, כי "מתנדבים בשירות לאומי או קהילתי, משרתי שירות אזרחי, וכן תלמידים במוסדות תורניים או ישיבות שאין להם הכנסה או שהכנסתם מזערית, יהיו זכאים לתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים". עמותת ישראל חופשית והתנועה לאיכות השלטון טענו, כי הטבה זו מוענקת ל-80,000 תלמידי ישיבות, המשלמים 29 שקל לחודש לעומת תשלום מינימום של 87 שקל הנגבה מיתר הציבור - הטבה של 55 מיליון שקל בשנה. בינואר השנה הועלו דמי הביטוח הלאומי, כך שתשלום המינימום לכל האוכלוסייה הוא 130 שקל בחודש, ולאברך - 43.5 שקל בחודש; ההטבה הכוללת היא 80 מיליון שקל בשנה.

בעתירות נטען, כי מאחר שאין כיום חוק הפוטר את החרדים מגיוס, קבע היועץ המשפטי למשרד האוצר, אפי מסינג, כי יש להעניק את הפטור רק לתלמיד ישיבה המשוחרר מחובת גיוס. היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי, רועי קהת, חלק על עמדה זו וסבר שניתן להמשיך להעניק את ההטבה. מיארה לא הכריעה במחלוקת זו, אם כי הממונה על התקציבים דאז, יוגב גרדוס, סבר גם הוא שיש להפסיק את ההנחה משום שהיא מהווה תמריץ להשתמטות ולהימנעות מהשתלבות בשוק העבודה.

בתגובתה המקדימה לעתירות אמרה הפרקליטות - בשם משרד האוצר, הביטוח הלאומי ומיארה - כי ההנחה ניתנת מכוח סעיף בחוק הביטוח הלאומי "שעוסק כולו בעידוד פעילויות שונות הנעשות בהתאם לדין, כחלופה לשירות צבאי". מאחר שכאמור אין כעת מקור חוקי למתן הפטור לחרדים, "חלופת הלימודים התורניים (של חבי גיוס שאינם
מתגייסים) אינה יכולה להיחשב לפעילות שבידי המדינה לעודד חלף שירות צבאי. לכן, ניתן להוסיף ולתת את ההנחה לתלמידי ישיבות כפוף להסדרה פרטנית של מעמדם של תלמידי הישיבות מול רשויות הצבא והצגת פטור פרטני משירות בצה"ל" ולא בצורה גורפת.

הפרקליטות סברה, כי יש לפרש את המונח "תלמיד במוסד תורני או בישיבה" המופיע בסעיף זה, "כך שיחול על תלמידי מוסדות תורניים וישיבות אשר הסדירו את מעמדם מול רשויות הצבא באופן פרטני. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם לשון החוק ועם תכליתה של החקיקה - סובייקטיבית ואובייקטיבית, ומהווה פרשנות הרמונית של דברי החקיקה השונים".

בפתח הדיון היום הודיעה הפרקליטות שזוהי עמדתה, כך שלמעשה היא תמכה בקבלת העתירות. הנשיא יצחק עמית והשופטים דוד מינץ ויחיאל כשר אומרים בהחלטתם, כי "שינוי המדיניות כאמור כרוך בהיערכות של הפרט ובהתאמת מערכות הביטוח הלאומי, כך שהמדיניות העדכנית תכנס לתוקפה רק לאחר תקופת מעבר שמשכה ייקבע לאחר השלמת שיח בין-משרדי בנושא. המשיבים יעדכנו את תיק בית המשפט תוך 30 יום מהיום מהי תקופת המעבר, ובהתאם לכך יינתן פסק דין משלים הנוגע לתקופת המעבר בלבד".

העותרים הודיעו שבנסיבות אלו אינם עומדים על העתירות והן נמחקו, תוך שהמדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. את ישראל חופשית ייצגו עוה"ד יעל ויזל וגל בריר, את התנועה ייצגו עוה"ד טלילה דביר ואורי הס, ואת המדינה - עוה"ד נטע אורן והדס ערן.