|
|
|
|
 | שטח השקיעה הכולל: כ-31,400 קמ"ר
| |
| אזור השקיעה הקשה ביותר: רפסנג'אן - 34 ס"מ בשנה
| |
| אוכלוסייה בסיכון ישיר: כ-650,000
| |
| בארות פעילות במדינה: כ-1.2 מיליון (חלקן פיראטיות)
| |
| אתרים היסטוריים בסיכון: כ-4,000 | |
|
|
|
|
|
אירן מתמודדת בימים אלה עם אחד מאסונות השקיעה הקשים בעולם. לפי מחקרים חדשים, יותר מ־31 אלף קילומטרים רבועים של אדמה ברחבי הרפובליקה - שטח שגדול ממדינת מרילנד (גדול בכ־40% משטחה של מדינת ישראל כולה) - שוקעים במהירות מדאיגה, בעיקר במרכז אירן ובאזורים חקלאיים כראפסנג’אן, יזד וקרמן.
שקיעה בקצב מסחרר
הנתונים האחרונים מצביעים על שקיעת קרקע של עד 34 סנטימטרים בשנה - כמעט רגל שלמה - באזורים שבהם נשאבו מי תהום במשך עשרות שנים בלי פיקוח. ברפסנג'אן, מוקד מרכזי לגידול פיסטוקים, הקרקע הפכה לרעועה עד כדי כך שבתים שלמים נטו על צידם, כבישים התבקעו, ובארות יבשו לחלוטין.
בכמה מהמחוזות נצפו בקעים באדמה שאורכם מאות מטרים. תושבים מדווחים על קירות מתפרקים, תעלות מים קורסות ושדות חקלאיים שאיבדו את פוריותם. כ־650 אלף בני אדם מוגדרים כעת בסיכון ישיר, והרשויות המקומיות מתקשות להתמודד עם ממדי התופעה.
|
|
|
המדענים מצביעים על סיבה מרכזית וברורה - שאיבת מי תהום אינטנסיבית למטרות חקלאות ותעשיה, שרוקנה את שכבות הסחף הטבעיות וגרמה לקריסת הקרקע. במשך שנים עודדה הממשלה מדיניות של "ביטחון תזונתי עצמי", שהניבה עשרות אלפי בארות פיראטיות, אך כמעט ללא ניהול או פיקוח.
במקומות שבהם המים נעלמו, הקרקע איבדה את המבנה התת־קרקעי שלה - תהליך בלתי הפיך כמעט. גם אם מפלס המים יעלה שוב, הנפח האבוד לא ישוקם. חוקרים מזהירים כי השיקום המלא - אם יתאפשר בכלל - ייקח מאות שנים.
|
|
|
|
השלכות חמורות על חיי היומיום
|
|
התופעה כבר פוגעת ישירות בתשתיות חיוניות: כבישים ראשיים נסדקים, מסילות רכבת מתעקמות, צינורות גז וביוב נקרעים. חלקים גדולים מבירת אירן, טהרן, סובלים מהתייצבות מסוכנת של הקרקע - תופעה שמאיימת גם על מבנים היסטוריים ואתרי מורשת.
בעיר איספהאן, אחת מערי התיירות החשובות ברפובליקה, נשקפת סכנה למבנים בני מאות שנים. לפי דיווחים מקומיים, יותר מ־4,000 אתרים היסטוריים עלולים להינזק עקב תזוזות הקרקע.
|
|
|
|
מדענים מזהירים: “הנזק כבר נעשה”
|
|
חוקרים אירנים ובינלאומיים מזהירים שהשקיעה באירן איננה עוד בעיה מקומית, אלא סכנה אסטרטגית של ממש. אזורים שלמים עלולים להפוך לשממות, ובמקרים קיצוניים - לבלתי ראויים למגורים.
“ברגע שהקרקע נדחסת והמים נעלמים, לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו”, מזהיר אחד החוקרים המעורבים. “אנחנו רואים קריסה שקטה של תשתית החיים”.
|
|
|
|
השפעות המשבר ניכרות היטב: חקלאים מאבדים את מקור פרנסתם, ערים נאלצות להשקיע הון עתק בשיקום כבישים ובתיקון תשתיות, וממשלת אירן נדרשת לשקול העברת אוכלוסיות שלמות מאזורים בסיכון. באחרונה אף עלתה הצעה להעביר את הבירה מטהרן בשל פגיעותה לשקיעה ולרעידות אדמה.
כישלון מדיני מתמשך
לצד הנתונים המדעיים מתגלה תמונה של ניהול כושל ומתמשך. במקום להשקיע בהפחתת השאיבה ובקידום טכנולוגיות מים מתקדמות, ממשיכה אירן במדיניות שמעדיפה תפוקה חקלאית לטווח קצר על פני יציבות סביבתית.
הממשלה אומנם הכריזה על “תוכנית חירום למאבק בשקיעה”, אך בשטח כמעט דבר לא משתנה. בארות חדשות נקדחות מדי שנה, ופיקוח אמיתי כמעט אינו קיים.
אירן נמצאת כיום בצמרת רשימת מדינות העולם בשיעור שקיעת קרקע - יחד עם מקסיקו, אינדונזיה וסין. אך בניגוד אליהן, לאירן אין מערכת לאומית לניהול מים או לתיעוד נזקי השקיעה.
אם תימשך המגמה, מעריכים גאולוגים כי בתוך שני עשורים עלולים חלקים נרחבים מהמדינה – לרבות ערי תעשיה וחקלאות – לשקוע בעומקים משמעותיים יחד עם סביבתן, באופן שיפגע בתשתיות, במבנים וביכולת החיים באזור.
אירן ניצבת בפני משבר סביבתי חסר תקדים, תוצאה ישירה של ניהול בלתי אחראי של משאביה. זוהי לא רק שקיעת קרקע - אלא שקיעת מדיניות שלמה.
|
|
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X
; פייסבוק
| תאריך: |
05/10/2025
|
|
|
עודכן: |
05/10/2025
|
|
|
דונלד ג'ון טראמפ / Donald John Trump
תפוס כינוי יחודי
מסעות לוויה המוניים בטהרן לבכירי המשטר והבסיג' 
