סין וארה"ב במעגל של פעולה ותגמול, גם אם אינן רוצות מלחמת סחר

"אל תדאגו לסין, היא תהיה בסדר!" הכריז דונלד טראמפ בשבוע שעבר, לאחר שאיים עליה בתגמול על מדיניותה החדשה בייצוא סוללות ומחצבים נדירים. גם משרד המסחר הסיני טען ש"יהיה בסדר" באומרו שהשפעתם של הכללים החדשים על שרשרת האספקה תהיה מוגבלת. רבים מאמינים שכך יהיה, במיוחד אם טראמפ ושי ג'ינפינג ייפגשו בקוריאה הדרומית בשבוע הבא, אבל לדעת אקונומיסט עדיין יש מקום לדאגה.

ההתנגשות האחרונה מלמדת, כי טראמפ שמח להטיל מכסים תלת-ספרתיים על אחת משותפות הסחר הגדולות ביותר של ארה"ב – ושרבים בסין ובשווקים אינם מאמינים לו. נכון שטראמפ רגיש לשווקים ותגובתם גרמה לו לסגת בחודש אפריל, אבל הוא שונא להיראות כמי שנדחק לפינה ועשוי להחליט ש"עד כאן".

היא גם מראה, כי ארה"ב וסין עדיין אינן מבינות זו את זו. שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, טען שהכלכלה הסינית מצויה במיתון. הצמיחה אכן חלשה, אבל לא בגלל המכסים. ייצוא הטובין גדל ב-8% ב-12 החודשים שעד ספטמבר, בזכות יעדים חילופיים. הבית הלבן כועס על הצגת הכללים החדשים ערב פסגת טראמפ-שי; בייג'ינג טוענת שוושינגטון הפרה את הפסקת האש כאשר שינתה את כללי הייצוא, באופן העלול להכניס אלפי חברות סיניות לרשימה השחורה.

גם אם מדובר בצעדי תגמול סיניים, הם העלו את הסכנות. היא יצרנית הסוללות הגדולה בעולם, והיצרנים יזדקקו כעת לאישורים לחלק ניכר מסחר החוץ שלהם. חברות המצויות מחוץ לסין יצטרכו את אישורה לייצא מוצרים הכוללים מחצבים נדירים מאדמתה.

טראמפ מקווה לשכנע את שי להסיר דרישות אלו, אך אקונומיסט צופה שיתאכזב. הן חלק ממאמציה של סין לבנות רשת רגולטורית לכלי הנשק הכלכליים הטובים ביותר שלה, וכך תוכל להגביר או להרפות את הלחץ לפי צרכיה.

התקווה היא שאף אחד מהצדדים לא באמת רוצה מלחמת סחר. שני המשקים הגדולים ביותר בעולם מוציאים כסף זה אצל זה, מה שאומר שהם גם יכולים לפגוע קשות זה בזה. ארה"ב הטילה מזמן פיקוח על ייצוא מוליכים למחצה; סין הידקה כעת את הפיקוח על המחצבים הנדירים שלה. האיומים ההדדיים אינם בסיס טוב ליחסים. ההתנהגות של כל אחת מהן גורמת לאחרת להדק את אחיזתה – מעגל שנכון לעכשיו נראה שרק ילך ויחמיר.