בן-גביר מקדם: יותר סמכויות למאבטחים העירוניים - בפיקוח משטרת ישראל

הצעת חוק חדשה שמקדם המשרד לביטחון לאומי, בראשות השר איתמר בן-גביר, מבקשת להסדיר לראשונה את פעילותם של מערכי האבטחה שמפעילות רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ. לפי תזכיר החוק, שנועד לתקן את חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005, יוכלו רשויות מקומיות להקים מערך אבטחה מקומי - כוח מאבטחים מוסמכים הפועל לצד המשטרה ומסייע להבטחת ביטחון התושבים.

מיסוד סמכויות האבטחה העירונית

לפי נוסח תזכיר החוק, השר לביטחון לאומי יוסמך לקבוע בצו, לבקשת רשות מקומית, כי יוקם בתחומה מערך אבטחה מקומי אם שוכנע שהדבר נחוץ לשם שמירה על ביטחון הציבור מפני פעילות חבלנית עוינת. השר יקבע בנוהל את התנאים הנדרשים להקמת מערך כזה ואת כללי הפיקוח עליו, לאחר התייעצות עם המפכ"ל.

כל רשות שתקים מערך אבטחה תידרש למנות ממונה ביטחון מבין עובדיה, באישור קצין מוסמך ממשטרת ישראל. אותו ממונה יהיה אחראי על תפקוד המערך המקומי ועל יישום הנחיות המשטרה. המאבטחים יפעלו בהתאם להנחיות מקצועיות של משטרת ישראל, שתוכל לקבוע את תחומי פעילותם ואת דרכי הפיקוח והדיווח.

מאבטחים במרחב הציבורי כולו

אחד החידושים המרכזיים בהצעה הוא מתן סמכות למאבטחי הרשויות לפעול בכל המרחב הציבורי של הרשות המקומית, ולא רק באתרים מאובטחים. סעיף זה נועד לאפשר להם לפעול באופן דינמי ככוח נייד שיכול להגיב במהירות לאירועי ביטחון, פח"ע או חירום אזרחי.

עם זאת, החוק מבהיר כי מדובר בהוראת שעה שתהיה בתוקף לארבע שנים, כאשר ניתן יהיה להאריך אותה באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת לתקופות נוספות של עד שנתיים כל אחת.

הקלות באישורים הרפואיים ודרישות הכשירות

התיקון המוצע נוגע גם לתנאי הכשירות של המאבטחים. כיום נדרש אישור רפואי מרופא תעסוקתי בלבד - דבר היוצר עומס וביורוקרטיה. ההצעה מבקשת לאפשר לשר לקבוע בתקנות אפשרות לקבלת אישור גם מגורמים רפואיים אחרים, כדי להקל על מועמדים למקצוע.

כמו-כן, ייקבע גיל מינימלי של 21 להעסקת מאבטחים במערכי האבטחה העירוניים, בשל הסמכויות המורחבות שיוענקו להם. לצד זאת, יבוטל הדרישה ל־12 שנות לימוד למאבטחים שאינם עובדי ציבור בנקודות בדיקה, ויוגדרו תנאים גמישים יותר לפי שירות צבאי והתאמה אישית.

שינוי בסמכות ההיוועצות והפיקוח על נשק

סעיף נוסף בהצעה מתקן את הסמכויות בנושא הפקדת נשק: התקנות הנוגעות לכך לא יחייבו עוד התייעצות עם שר הפנים אלא יובאו לאישור הוועדה לביטחון לאומי, שכן האחריות על כלי הירייה הועברה בשנים האחרונות למשרד לביטחון לאומי.

בדברי ההסבר נכתב כי בעשור האחרון גברה משמעותית מעורבותן של הרשויות המקומיות במערך הביטחון, אך התחום פועל כיום "ללא הסדרה חקיקתית כוללת". מצב זה, כך נטען, יוצר פערים בין רשויות, אי־בהירות בסמכויות המאבטחים והיעדר מנגנון פיקוח והכשרה אחיד.

החוק צפוי, לדברי המשרד, לחזק את תחושת הביטחון של התושבים, להבטיח שיתוף פעולה הדוק עם המשטרה ולהעניק מסגרת מקצועית לפעילות האבטחה המקומית.

תזכיר החוק, שבשלב זה עומד להערות הציבור, מסמן שלב נוסף בהעברת אחריות לביטחון האישי גם לרשויות המקומיות - מהלך שמבקש לשלב בין סמכויות המדינה לבין יכולת התגובה המהירה של הרשויות בשטח. אם יאושר, הוא צפוי לשנות את מבנה מערכי הביטחון העירוניים ולהעניק להם תוקף חוקי מחייב.