עליית תעריפי התחבורה הציבורית האיצה את "מרד התיקופים"

נתוני קווים מראים כי בתחילת השנה נרשם גידול נורמלי של כ־7% בתיקופים לעומת השנה הקודמת - אך לאחר העלאת התעריפים, הקצב צנח ל־1% בלבד. "זו אינדיקציה ישירה לכך שעליית המחירים הובילה לצמצום התיקופים ולגידול משמעותי בשיעור ההתחמקות מתשלום", הסביר פלייסיג.

על-פי הנתונים שהוצגו בכינוס, שיעור אי־התיקוף בכלל המערכת מוערך כיום בין 20% ל־25%. המשמעות הכלכלית ברורה:

• אובדן הכנסה למדינה - כ־500 מיליון ש"ח בשנה

• אובדן למפעילים - מאות מיליוני ש"ח נוספים

• פגיעה ישירה בשירות - פחות תוספות קווים, פחות תדירות, פחות השקעות בתשתיות ובנהגים

"כל שקל שאובד בגלל אי־תיקוף היה אמור לחזור לציבור בשיפור השירות", הדגיש פלייסיג.

במצגת שהציג תיאר פלייסיג מציאות של אכיפה חסרת שיניים: הפחתת הקנסות לנוסעים שלא תיקפו או בעלי חוזה נסיעה חופשית מ־100 ל־50 ש"ח, איסור לקנוס ילדים מתחת לגיל 12, צורך לפנות להורים בגילים 18-12, ואיסור לקנוס בגירים שלא מציגים תעודה מזהה.

"אנחנו נדרשים לאכוף - אך חסרי סמכויות וכלים אפקטיביים", הלין. "הידיים שלנו כבולות, והרתעה פשוט לא קיימת".

הקבלה לניו־יורק: כשהנורמה הופכת לטבע שני

פלייסיג הזהיר כי ישראל עלולה לשחזר את התסריט של ניו־יורק, שם שיעור אי־התיקוף הגיע ל־45%. "גם שם זה התחיל מאובדן אמון, הפחתת אכיפה בזמן הקורונה ואופנות ברשתות - והפך למשהו 'נורמלי'". לדבריו, שחיקה באמון הציבור, פערים כלכליים וטכנולוגיות תשלום מיושנות עלולים להביא אותנו לשם מהר מהצפוי.

איך עוצרים את הסחף

פלייסיג הציע שורה של צעדים למניעת החרפת התופעה:

• חינוך והסברה - שילוב נושאי תיקוף בבתי ספר ותוכניות הסברתיות לנוער.

• מתן סמכויות לבקרים - הגדרה מחודשת של גבולות אכיפה, כולל אפשרות לעכב במקרים חריגים.

• הגדלת הקנסות - חזרה לקנסות מרתיעים למי שבחר שלא לתקף.

• גיוון אמצעי התיקוף - סליקת אשראי "על הסף", קודי QR פשוטים ותיקוף מהיר לתיירים.

• מתן תמריצים - הטבות קטנות לכל תיקוף, לדוגמה החזר כספי סמלי לכרטיס הרב־קו.

• מדידה ויעדים - בקרה לאומית חצי־שנתית ומיפוי חכם של נקודות ביקורת לפי נתוני פרוד.

לדברי פלייסיג, כל העלאת תעריף שאינה מלווה בחיזוק האמון ובאכיפה שקופה - מגדילה את הפער בין הציבור למערכת. "אם הציבור מרגיש שמעלים לו מחיר בלי לשפר שירות, התיקוף הופך לאקט מחאה. זו שרשרת פשוטה: פחות אמון - פחות תיקופים - פחות הכנסות - פחות שירות", סיכם.