"תארו לכם שר שמתווכח עם התליין שלו": סער טוען לניגוד עניינים מובנה בתפקיד היועמ"ש

רוטמן שב ועימת את הביקורת עם מקרי עבר: "בדיון בבג"ץ התחנן ביהמ"ש בפני היועמ"שית שלא תעמוד על עמדתה. היא ייצגה עמדה בניגוד לעמדת היועמ"שית של משרד המשפטים, בניגוד לחוק ובניגוד לשכל הישר. העובדה שזו העמדה היחידה שמוצגת בביהמ"ש משמעותה שאין ייצוג לשר או להצעת החוק. מערך הייצוג המשפטי משועבד לגמרי לטובת היועמ"שית".

ח"כ אליהו רביבו, מיוזמי הצעות החוק, טען כי "הגשנו את הצעת החוק עוד לפני פרשת הפצ"רית. אני בטוח שגם המתנגדים לא היו רוצים שמי שייעץ להם יהיה נגוע באג'נדה פוליטית. צריך לאפשר לגוף המיוצג לבחור ממי הוא מבקש ייעוץ - כפוף לחוק".

מן האופוזיציה הציג ח"כ גלעד קריב (העבודה) גרסה הפוכה: "כיו"ר ועדת החוקה בממשלה הקודמת, ישבתי בחדרו של גדעון סער והוא נסוג מקידום החוק. הוא חוזר עכשיו לפיצול רק כדי לסלול את דרכו בפריימריז בליכוד".

ח"כ אפרת רייטן תקפה בחריפות: "ההיתממות של השר סער מקוממת. זה דיון הסוואה לפיצול התפקיד בזמן שח"כ סעדה כבר אומר שיש לו שמות למנות 'אחרי שידיחו את היועמ"שית'. אתם עוד מעזים לדבר על ניגוד עניינים. אתמול נקבע בבית המשפט תקדים מסוכן שמדגים את ההתדרדרות".

גם ח"כ יואב סגלוביץ' לא חסך שבטו: "במקום נאומים, שיסביר מה אמר לו לוין כשאמר לו 'לך תתאשפז'. השיח על פיצול התפקיד מתקיים כשהמדינה מנוהלת בידי רה"מ עם כתבי אישום, בזמן שנשיא ארה"ב מבקש חנינה עבורו והוא עצמו אומר שישקול זאת. זו התנהלות שאי אפשר להתעלם ממנה".

ח"כ קארין אלהרר הוסיפה: "בהצעת החוק יש ניגוד עניינים מובנה. כשמול רבים מחברי הממשלה יש תיקים וחקירות, ובממשלה שמפטרת יו"ר ועדה שלא מיישר קו - אי-אפשר להתעלם מהסכנות".

ח"כ איתן גינזבורג טען כי מדובר במאבק פוליטי במסווה של רפורמה: "במקום לטפל בעומס ובמחסור בשופטים, אתם שוברים הכל מהיסוד. ברור שהמהלך מונע משיקולים פרסונליים. כשתתהפך הקערה וממשלה אחרת תשתמש בכלים הללו נגדכם - לא תבינו איך זה קרה".

רוטמן השיב לו בחדות: "לאזרחי המדינה מפריע שאין ייצוג משפטי לנבחריהם. שמשרות בכירות אינן מאוישות. שהיועמ"שית לא מקשיבה לאיש. אלו דוגמאות לתוצר של מערכת שקובעת לעצמה את הכללים".

שר החוץ גדעון סער, שעמד במרכז הביקורת, הציג תמיכה מלאה בפיצול: "זהו הנושא החשוב ביותר לרפורמה במערכת המשפט. אני מכיר את מוסד היועמ"ש שנים רבות ומשוכנע שנדרשת רפורמה עמוקה מתוך אכפתיות".

סער פירט את טענותיו:

• על ניגוד העניינים: "תארו מצב שבו שר ממתין להחלטה בעניינו על פתיחת חקירה ומנהל ויכוח עם אותו אדם שהוא גם יועצו וגם התליין הפוטנציאלי שלו".

• על המומחיות: "לא מצופה שאדם אחד יהיה מומחה בכל ענפי המשפט. התפקיד כפי שהוא בנוי יוצר חוסר מובנה במומחיות".

• על ריכוז הכוח: "אין אח ורע בעולם לריכוז סמכויות כזה בידי אדם לא נבחר. השליטה ביועצים המשפטיים במשרדים מבטלת עצמאות".

• על חסימת החקיקה: "האקטיביזם הייעוצי הפך לבלתי נסבל. הייעוץ המשפטי מעניק לעצמו וטו על חקיקה ממשלתית. זו דיקטטורה בייצוג".

• על הביקורת הפנימית: "העיוורון לניגוד עניינים היה ברור בפסק הדין האחרון על הפצ"רית. הם לא רואים את ניגוד העניינים של עצמם - כאילו מרחפים מעליו".

סער גם חשף כי הודיע מראש ליועמ"שית ולפרקליט המדינה על כוונתו לקדם רפורמה: "לא זכורה לי התנגדות באף אחת מן הישיבות לפני המינוי".

לדבריו, הפתרון המוצע בהצעתו של ח"כ מישל בוסקילה "צנוע ביחס להצעות אחרות", ומטרתו היא קביעת בעל תפקיד חיצוני שיהיה הגורם האחרון בהחלטה על העמדה לדין של רה"מ ושרים. "אני מזהיר מתפיסה של תפסת מרובה לא תפסת. עדיף ללכת על משהו פשוט ובר־ביצוע".

עמדת המשפטנים: פרופ' דניאל פרידמן תומך - אך מסתייג מן העיתוי

שר המשפטים לשעבר הפרופסור דניאל פרידמן הופיע בפני הוועדה והביע תמיכה עקרונית בפיצול התפקיד: "אני תומך בהפרדה כך שהתביעה תועבר לתובע כללי. אין צורך להפריד לשלושה, אך ההפרדה לשניים חיונית בשל ריכוז הסמכויות המופרז".

עם זאת, פרידמן הציג אזהרה: "הממשלה תהיה מעורבת בבחירת התובע הכללי, וזה בעייתי כשמתנהל משפט נגד רה"מ. הצעתי היא שהחוק ייכנס לתוקף בעוד שנתיים ועד אז נקווה שהפרשות יסתיימו".

פרידמן הציע מודל מינוי מפורט: "אני מציע לאמץ ועדה של שישה, שתחליט ברוב של ארבעה ותציג לממשלה שלושה מועמדים. גם הפיטורים צריכים להיות באישור הוועדה. כך תימנע פוליטיזציה".

בנוסף טען כי חובה להשיב את מנגנוני הפיקוח: "נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה סורס לחלוטין. מבקר כפוף למבוקר - אינו מתקבל על הדעת".

בנוגע לחוות הדעת המחייבות אמר: "חוות דעת היועמ"ש צריכה להיות מחייבת במקרים רגילים, אך לא ייתכן שתבלום חקיקה של הכנסת. זה דבר חדש שלא היה בזמני".

לסיכום הדגיש: "לממשלה יש זכות בסיסית לייצוג משפטי. לכל עבריין יש ייצוג בבית המשפט, ולממשלה לא? זה צעד משפיל".