המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) החליטה (4.12.25) שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד סרן (מיל') עומר מיארה, בנה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שנחשד בגניבת אפוד קרמי מחייל במהלך שירות מילואים בשנת 2023. ההחלטה ניתנה כחצי שנה לאחר שהוגשה תלונה בעניין, ובניגוד למדיניות המצופה מצה"ל במקרי גניבה בין חיילים.
מצ"ח עדכנה כי לאחר בחינת הפנייה שהגישה עורכת הדין זהבה גור בחודש יוני, הגיעה למסקנה שאין מקום לפתיחה בחקירה פלילית. במכתב הרשמי צוין כי אף שלפי פקודת מטכ"ל 33.0304 קיימת חובת חקירה במקרים של גניבה בתוך הצבא, הנסיבות במקרה זה הובילו למסקנה אחרת.
מפקד מצ"ח, אל"ם שיקו גבסו, מסר כי האירוע טופל מלכתחילה בתוך היחידה, וכי "הבירור הפיקודי כלל צעדים משמעתיים והדחתו של הקצין משירות המילואים בגדוד". הוא הוסיף כי היחידה בחרה אז שלא למסור דיווח למצ"ח, בין היתר בשל שווי הציוד ובשל החלטת המפקדים כי הטיפול הפנימי מספק.
ללא תלונה - ללא חקירה
חייל המילואים שממנו נלקח לכאורה האפוד הקרמי מעולם לא הגיש תלונה רשמית. מבחינת מצ"ח, זהו מרכיב מרכזי המצדיק את הימנעותה מהליך פלילי. במכתב תשובת מפקד מצ"ח נכתב, כי "בהיעדר תלונה ובשים לב לטיפול הפיקודי שכבר הושלם - לא נמצאה הצדקה לפתיחה בחקירת מצ"ח".
|
|
|
החלטה זו מוסיפה נדבך של ביקורת ציבורית על מדיניות האכיפה בצה"ל, לצד הטענות על טיוח לכאורה מאחר שמדובר בבנה של היועצת המשפטית לממשלה. אף שהאירוע הסתיים בענישה משמעתית, השאלה העקרונית נותרה פתוחה: האם מערכת הצבאית נוטה במקרים מסוימים להימנע מהליך פלילי גם כשקיימת מדיניות רשמית המחייבת חקירה?
השלכות רוחב: פער בין מדיניות למציאות
ליבת הביקורת נוגעת לפער בין הכללים הכתובים לבין האופן שבו צה"ל מיישם אותם בפועל. על-פי המדיניות, גניבה מרכוש צה"לי או מחייל אחר אמורה להוביל לפתיחה בחקירה של מצ"ח, בייחוד כשמדובר בקצין. אלא שבמקרה זה הועדפו בירור פיקודי וסגירת מעגל מבצעית על פני בחינה פלילית מלאה.
משפטנים הבקיאים בדין הצבאי טוענים כי היעדר תלונה אינו אמור לבטל את הצורך בחקירה כאשר קיים חומר מודיעיני או תיעוד המעיד על עבירה. מן העבר השני, גורמים בצה"ל מדגישים כי "המפקדים טיפלו באירוע באורח מיידי וחד־משמעי, וההדחה מהגדוד מהווה מסר ברור".
|
|
|
|
חשש לאי־שוויון באכיפה
העובדה שהקצין הוא בנה של היועמ"שית לממשלה מעצימה את הרגישות הציבורית. אף שאין כל עדות להתערבות חיצונית, עצם עיכוב ההחלטה במשך חצי שנה וחריגות מהמדיניות הרשמית מעוררות שאלות לגבי שוויון בפני החוק, במיוחד במערכת המשמעתית של הצבא.
גורמים במערכת המשפטית טוענים כי "בנסיבות כאלה חובה להקפיד דווקא יותר, כדי להסיר כל חשד להטיה". אחרים מסבירים כי מדובר במקרה גבולי שבו "הטיפול הפיקודי היה מספק, ולכן לא נוצר צורך בשכבת חקירה נוספת".
הפרשה מעלה לדיון את שאלת סף האכיפה של עבירות רכוש בתוך הצבא: האם כל אירוע מסוג זה חייב להגיע לחקירה פלילית, או שמא הפסיקה הפנימית מספיקה במקרים שבהם הנזק זניח והיחידה פועלת בנחרצות? מעבר לכך, הסיפור מדגיש עד כמה רגישות אישית וציבורית יכולה להשפיע על התפיסה של הליכים צבאיים גם כשאין ראיה להתערבות חיצונית.
|
|
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X
; פייסבוק
| תאריך: |
05/12/2025
|
|
|
עודכן: |
05/12/2025
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
גוש האופוזיציה מתמלא במפלגות אווירה ובחיבורים אבסורדיים 
