ועדת החוקה פתחה (29.12.25) את הדיון בהצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מהלך שמוביל יו"ר הוועדה ח"כ
שמחה רוטמן, ואשר מעורר מחלוקת חריפה בין הקואליציה לאופוזיציה. כבר בפתח הדיון הבהיר רוטמן את תפיסתו העקרונית ואמר: "עו"ד מטעם הממשלה לא יכול להיות גורם שנכפה עליה - כי אז הוא לא מסייע למדיניות הממשלה, אלא הופך לגלי מיארה".
רוטמן הדגיש כי ההצעה מבוססת על תזכירו של הפרופסור
דניאל פרידמן, וכי מטרתה לנתק את הקשר שנוצר בישראל בין ייעוץ משפטי לבין עמדת הכרעה פוליטית.
לדבריו, המצב הנוכחי חורג מהמקובל בדמוקרטיות מערביות: "כשיועץ משפטי מתמנה בדרך שאינה תלויה בממשלה, והוא מחזיק בסמכויות רחבות כל כך, הוא הופך מגורם מייעץ לגורם שמכתיב מדיניות. זה מצב שאינו מתקיים במדינות המשפט המקובל".
רוטמן הדגיש כי ועדת שמגר, שעל בסיסה נקבע מנגנון מינוי היועמ"ש הנוכחי, אינה בגדר אמת מוחלטת. לדבריו, הוועדה שונתה פעמיים, לא יושמה ככתבה וכלשונה, והובילה למינויים בעייתיים: "כשבודקים את התוצאה, רואים שמי שמונו לפני ועדת שמגר - ברק, שמגר, זמיר - היו משפטנים בעלי שיעור קומה. מי שמונו אחריה, אינם כאלה".
מה קובע המתווה המוצע
לפי ההצעה שנדונה בוועדה:
- היועץ המשפטי לממשלה יתמנה בידי הממשלה, בהמלצת שר המשפטים, וללא ועדת איתור קבועה בחוק.
- כהונתו תיקבע לשש שנים בלבד, ללא אפשרות הארכה.
- סמכויות התביעה הפלילית יועברו לתובע כללי עצמאי.
- תפקיד פרקליט המדינה יבוטל, והפרקליטות תפוצל לאזרחית ולפלילית.
- הממשלה תוכל לסטות מחוות דעת היועמ"ש, ובמקרים מסוימים אף לבחור ייצוג משפטי חיצוני.
- חוות דעת היועמ"ש לא תחייב את הכנסת, בתי המשפט או את התובע הכללי.
לצד זאת נקבע כי הממשלה תוכל להשעות או להעביר את היועמ"ש מתפקידו בעילות מוגדרות, לרבות חילוקי דעות מהותיים עם הממשלה או פגיעה באמון.
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
יועמ"ש הוועדה מזהיר: פגיעה באיזון החוקתי
עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי של ועדת החוקה, הביע הסתייגות מהותית מהמהלך והתריע מפני ריכוז כוח בידי הממשלה. לדבריו, גם אם מבוצע פיצול בין תפקידי הייעוץ והתביעה, עדיין יש הכרח בעיגון מנגנון מינוי מאוזן: "יועץ משפטי אינו רק עורך דין של הממשלה. יש לו תפקיד ייחודי בשמירה על שלטון החוק והאינטרס הציבורי. לא ניתן להותיר את המינוי לשיקול דעתה הבלעדי של הממשלה".
בליי ציטט את הפרופסור רות גביזון, שלפיה תפקיד היועץ מחייב איזון מתמיד בין עצמאות מקצועית לבין נאמנות לממשלה - איזון שעלול להיפגע אם המינוי יהפוך פוליטי במהותו.
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
האופוזיציה תוקפת: "הצגה כוזבת של פשרה"
ח"כ גלעד קריב (העבודה) תקף בחריפות את ההצעה וטען כי מדובר במהלך שמתחזה לפשרה אך בפועל אינו משנה דבר: "זהו מהלך קוסמטי. פיצול לכאורה, אך בפועל ריקון מוחלט של עצמאות היועמ"ש. כל ממשלה תכתוב לעצמה את הכללים, כאילו לא הייתה פרשת בר־און חברון".
לדבריו, גם הצעת פרידמן עצמה לא נחשבה בעבר למתונה, וכעת היא מוצגת כבסיס להסכמה מדומה.
ח"כ אפרת רייטן (העבודה) טענה כי הנוסח שהונח על שולחן הוועדה שונה מהותית מהצעת החוק שאושרה בקריאה טרומית, ולכן יש פגם מהותי בהליך.
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) הגדיר את המהלך "גניבת דעת". ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הוסיפה כי ריכוז הסמכות בידי הממשלה יפגע באמון הציבור ובאיזון הרשויות.
גם בקואליציה נשמעו הסתייגויות
ח"כ יוליה מלינובסקי ( ישראל ביתנו) הביעה תמיכה עקרונית בפיצול, אך הזהירה מפני חקיקה הנעשית מתוך עימות אישי: "יש צורך בשינוי, אבל שינוי שנעשה מתוך כעס או מאבק - לא יחזיק מעמד לאורך זמן".
לעומתה, חברי הכנסת אליהו רביבו ו משה סעדה (ליכוד) תמכו במהלך במלואו. סעדה טען כי מערכת האכיפה לוקה באכיפה בררנית וכי ריכוז הכוח בידי היועמ"ש הביא להשחתה: "כשהמערכת חוקרת את עצמה - אין אמון. פיצול הסמכויות הוא תנאי לתיקון".
בסיום הדיון הדגיש רוטמן כי ההצעה מחזירה את ישראל למודל המקובל במדינות המשפט המקובל: "בכל המדינות הללו הממשלה ממנה את היועץ שלה. רק אצלנו זה הפך לחריג. יועץ שלא מייצג את מדיניות הממשלה - אינו יועץ אלא גורם פוליטי עצמאי".
הדיון צפוי להימשך בישיבות הבאות, כאשר הסוגיות המרכזיות שנותרו פתוחות הן אופן המינוי, גבולות הסמכות של היועמ"ש, ומידת העצמאות של התובע הכללי.
|
|
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X

; פייסבוק
| תאריך: |
30/12/2025
|
|
|
עודכן: |
30/12/2025
|
|
|