לזימי וקריב נגד יו"ר ועדת הכספים: "מסע ציד פוליטי נגד עמותות"

עימות חריף מתפתח סביב הדיון שצפוי להתקיים בוועדת הכספים בנושא פיקוח ואכיפה על עמותות, לאחר שחברי הכנסת נעמה לזימי וגלעד קריב (העבודה) פנו ליועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, בדרישה לבחון את חוקיות הדיון ואף למנוע את קיומו במתכונתו הנוכחית.

בפנייה ליועמ"שית הכנסת טענו השניים כי הדיון נקבע תחת כותרת כללית ולא הועמדו לרשות חברי הוועדה חומרי רקע מספקים בזמן סביר. לטענתם, המסמכים נשלחו באיחור של פחות מיממה, אף שביקשו לקבלם מוקדם יותר, דבר שפוגע ביכולתם להיערך כראוי ובהליך פרלמנטרי תקין.

לזימי וקריב הדגישו כי פעילות סנגור של עמותות, לרבות קידום רעיונות פוליטיים, אידיאולוגיים וחברתיים, היא פעילות לגיטימית וחוקית לפי חוק העמותות והוראות רשם העמותות ורשות המיסים . הם טענו כי המסמך המצורף לחומרי ההכנה מערבב בין זהות המייסדים ופעילותם הפרטית לבין פעילות העמותה כתאגיד נפרד, באופן היוצר דה־לגיטימציה שאינה קשורה לביקורת עניינית על התנהלות העמותות.

במכתב נכללה גם טענה חריפה להטיה פוליטית: “ניכר בבירור כי כלל העמותות המוזכרות בטבלה המצורפת מזוהות עם עמדות מרכז־שמאל, ונבחרו באופן מגמתי ומוטה פוליטית. מדובר במסע ציד מקארתיסטי, הנועד לצמצם את מרחב חופש הביטוי וההתאגדות, ולהלך אימים על ארגוני חברה אזרחית המביעים ביקורת כלפי הממשלה”.

טענה נוספת נגעה לדיוק הנתונים. לפי הפנייה, הטבלה שהופצה נשענת על נתונים מספטמבר 2025, בעוד שחובת הדיווח לשנת 2025 טרם חלפה במועד זה, ובפועל עמותות רשאיות עדיין להגיש דיווחים בהתאם למועדים הקבועים בחוק ובהסדרי אורכות מקובלים, כך שהצגתן כמי שאינן מדווחות יוצרת מצג שווא.

מכתב נוסף למנהל הוועדה: “הנתונים שגויים והציבור מוטעה”

במקביל לפנייה ליועמ"שית הכנסת, לזימי שלחה מכתב נפרד לטמיר כהן, מנהל ועדת הכספים, ובו החריפה את הטענה הפרוצדורלית: חומרי הרקע פורסמו “פחות מ־24 שעות לפני קיומו” למרות בקשות קודמות של חברי הוועדה, באופן שפוגע ביכולת ההכנה ופוגם בהליך הפרלמנטרי.

במכתב זה נטען במפורש כי הטבלה מייחסת לכ־150 עמותות “אי־דיווח” על בסיס מידע מספטמבר 2025, תוך התעלמות ממועדי הדיווח החוקיים והאורכות של רשם העמותות, ולפיכך “השימוש בבמת הוועדה כדי להטיח האשמות” על אי־חוקיות בגין דיווחים שמועד הגשתם טרם הגיע הוא מהלך המטעה את חברי הוועדה ואת הציבור.

כאן נוסף רכיב עובדתי חדש שעשוי להפוך למוקד המחלוקת: לטענת לזימי, הרשימה “כוללת אך ורק עמותות המזוהות עם עמדות מרכז־שמאל”, בעוד שקיימות “לפחות 70 עמותות המזוהות עם הימין” שעונות לקריטריונים דומים של אי־דיווח לכאורה נכון לספטמבר 2025, אך אינן מופיעות במסמך . במכתב נטען כי אי-הכללתן מחזקת את החשד לברירה פוליטית מגמתית.

בסוף המכתב ביקשה לזימי לקבל מענה לשורה של שאלות עוד לפני פתיחת הדיון: מה הייתה עבודת ההכנה של ועדת הכספים ומדוע חומרי הרקע פורסמו באיחור, מי הגורם המקצועי מאחורי הנתונים ומה מקור המידע, ומדוע הרשימה משקפת רק עמותות המזוהות עם עמדה פוליטית אחת ומתעלמת מעמותות נוספות שלכאורה עומדות באותם תבחינים.

תגובת יו"ר ועדת הכספים

מנגד, יו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילביצקי דוחה את הטענות ומבהיר כי הדיון אינו עוסק בעמדות פוליטיות אלא באכיפה. לדבריו: “הדיון עוסק בעמותות מפרות חוק, שעניינן הובא זה מכבר בפני רשות המיסים. למרות זאת, לא ניתנה כל תשובה ולא ננקטו צעדים כלשהם. לנוכח חוסר המעש, מצאתי לנכון לקיים דיון בנושא”. הוא הוסיף כי כל חבר ועדה מוזמן להציג מקרים דומים נוספים, וביקר את חברי האופוזיציה: “אין זה מפתיע שחברי הכנסת לזימי וקריב סבורים כי לעמותות מסוימות קיים פטור מציות להוראות החוק ולכללי מינהל תקין… לא עוד”.

בשלב זה, הדיון צפוי להתקיים כמתוכנן, כאשר בצד אחד עומדת דרישה לברר את חוקיות ההליך, מקורות הנתונים והאיזון בין פיקוח לבין חופש ההתאגדות, ובצד השני טענה להתנהלות בעייתית של עמותות ולחוסר אכיפה מצד הרשויות.