ירידה של 2.3% במחירי הדיור נרשמה בשנת 2025 בכל רחבי הארץ - כך הציג מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן בדיון שקיימה השבוע הכנסת. לצד הנתונים המעודדים, הדיון נחשף לפער חד בין יעד הבנייה הלאומי לבין מצוקת כוח האדם והאגרות הגבוהות המוטלות על המעסיקים בענף.
הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים קיימה (12.1.26) דיון שעסק במצב העובדים הזרים בענפי הבנייה והשיפוצים, על-רקע מחסור חריף בכוח אדם, עלויות אגרה גבוהות ותופעת
עובדים זרים הבורחים ממעסיקיהם.
היו"ר אתי עטייה ציינה כי הוועדה קיבלה פניות רבות מתאגידים וקבלנים בשלושה נושאים מרכזיים: גובה האגרות, ביטול הפטור מדמי היתר, ותופעת הברחנים. לדבריה, היא מקדמת הצעת חוק לצמצום פרק הזמן שבו עובד זר רשאי לשהות בישראל ללא מעסיק מ־90 ל־30 יום, וכן הצעת חוק רחבה להפחתת האגרות, שעליה חתמו כלל סיעות הבית.
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן הציג נתונים מקיפים על שוק הדיור: בשנת 2025 נרשמו 76.7 אלף התחלות בנייה - הנתון הגבוה בתולדות המדינה - לעומת 68.9 אלף בשנת 2024. יעד הממשלה לחמש השנים הקרובות עומד על 75 אלף דירות לשנה.
עם זאת, משך זמן הבנייה הממוצע התארך ל־37.8 חודשים, לעומת 34.2 חודשים בשנת 2024. בשנת 2025 הושלמה בנייתן של 57.9 אלף דירות בלבד - פער משמעותי מול קצב ההתחלות.
לדבריו, לאחר עשור של עליות מחירים, נרשמה בשנת 2025 ירידה של 2.3% במחירי הדיור, לעומת עלייה של 4% בשנת 2024. מספר המשכורות הנדרש לרכישת דירה ממוצעת ירד מ־174 ל־164, ומחיר הדירה הממוצעת עמד על 2.274 מיליון ש"ח, לעומת 2.34 מיליון ש"ח בשנה הקודמת. "יש לנו דרך ארוכה עד שכל אדם יוכל לרכוש דירה בישראל", אמר.
לשאלת ח"כ
איימן עודה (
חד"ש-תע"ל) בנוגע לפיזור האזורי של הירידות, השיב מורגנשטרן כי הירידה נרשמה בכל רחבי הארץ, כשהירידה החדה ביותר בתל אביב. ירושלים, לדבריו, מציגה אנומליה ביחס לשאר המדינה.
מחסור בעובדים ואגרות כבדות
בענף הבנייה מועסקים כיום כ־73 אלף עובדים זרים: כ־34 אלף במסלול הבילטרלי, 11 אלף בחברות ביצוע, וכ־28 אלף בהבאה פרטית. לפי משרד הבינוי והשיכון, חסרים בענף כ־40 אלף עובדים נוספים כדי לעמוד ביעדי הממשלה.
|
|
|
|
איציק גורביץ [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
נציגי הקבלנים תקפו בחריפות את מדיניות האגרות. איציק גורביץ מהתאחדות הקבלנים אמר כי האגרות מייקרות את מחירי הדיור בכ־2% לדירה והוסיף: "משרד האוצר התמכר לכספי האגרות". לדבריו, מעל 200 אלף דירות מצויות כיום בבנייה.
מנגד, רום בר־אב מאגף התקציבים במשרד האוצר טען כי הפחתת אגרות שנקבעה כהוראת שעה בשנת 2025 לא הובילה לגידול בהגעת עובדים זרים, וכי אין ודאות שהפחתה כזו תגיע לצרכן.
משה נקש, מנהל מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, אמר כי פחות מ־10% מהעובדים בענף הבנייה בורחים ממעסיקיהם, לעומת כ־30% בענף חברות הביצוע. עם זאת, הודה כי יש מקום לבחינה מחודשת של החזרי אגרות לעובדים שנטשו.
אייל מוסט מארגון "דף חדש" הציג פערים חדים בין הענפים: אגרת עובד זר לבנייה עומדת על 24,185 ש"ח, לעומת 14,589 ש"ח בחברות כוח אדם לבנייה ו־2,335 ש"ח בלבד בענף החקלאות. "זה גזל", אמר, והוסיף כי הענף משלם כ־1.7 מיליארד ש"ח באגרות.
דני פיין, סמנכ"ל חברת הביצוע צ'יינה, סיפר כי מתוך מכסה של 1,600 עובדים מועסקים בפועל רק כ־1,100, בשל תופעת הברחנים. לדבריו, האגרות מהוות כ־20% מעלות השכר.
בסוף הדיון אמר מורגנשטרן כי המו"מ עם מדינות המקור מתמשך יתר על המידה וכי יש צורך דחוף בהרחבת מספר ההסכמים הבילטרליים. "20 שנה לא נבחנו האגרות", אמר, "והגיעה העת לכך. יש קשר בין גובה האגרות למחירי הדיור - בוודאי מחוץ לאזורי הביקוש".
|
|