שינוי עומק במדיניות השכול: יתומי צה"ל בוגרים יוכרו ויתוגמלו בהיקף חסר תקדים

שינוי משמעותי נוסף נוגע ליתומים משני הוריהם. עד כה קיבלו יתומים אלה תגמול חודשי של כ־8,700 ש"ח עד גיל 25 בלבד. הוועדה קבעה כי מי שהתייתם מהורה עקב שירות בצה"ל או פעולת איבה לפני גיל 30, ובהמשך איבד גם את ההורה השני, יהיה זכאי לתגמול החודשי למשך 13 שנים ממועד ההתייתמות השנייה או עד הגיעו לגיל 50 - המוקדם מביניהם.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, אמרה: "אלה תיקונים רגישים והיסטוריים הנוגעים בלב הפועם של החברה הישראלית ובחוב העמוק שלנו למי ששילמו את המחיר היקר מכל - מחיר השכול. המחויבות שלנו למשפחות השכולות אינה מוגבלת בזמן, והמהלך הזה הוא שלב משמעותי בתהליך מתמשך של הכרה ותיקון".

התיקונים שאישרה הוועדה מרחיבים מעבר להצעת החוק הממשלתית, שהתבססה על המלצות ועדת רובינשטיין לבחינת סוגיית היתומים הבוגרים. במסגרת ההצעה נקבעו תגמולים חודשיים של כ־3,500 ש"ח לחודש מגיל 21 עד 30, ו־2,000 ש"ח לחודש מגיל 30 עד 40. מי שגילם 40 ומעלה ביום כניסת החוק לתוקף יהיו זכאים למענק חד־פעמי של 50,000 ש"ח בשתי פעימות, כאשר גם בני 39-30 יקבלו את המענק עם הגעתם לגיל 40.

בנוסף, הועלה מענק הנישואין - המשמש גם כסיוע לדיור - מכ־170,000 ש"ח ל־300,000 ש"ח, והוא יינתן במלואו גם ללא נישואין או הגעה לגיל 30. עוד נקבע סל שיקום ייעודי ליתום בוגר שאינו מסוגל להשתכר למחייתו.

סיוע לאלמנות ולהורים שכולים

הצעת החוק מרחיבה גם את המענים לאלמנות ולהורים שכולים. בין היתר נקבע סיוע חודשי של עד 6,000 ש"ח להעסקת מטפלת לאלמנות שהן אימהות לילדים עד גיל 6, בסכומים מדורגים לפי גיל הילד. להורים שכולים שלהם ילדים עד גיל 3, או שנולדו להם ילדים בחמש השנים שלאחר נפילת בן משפחתם, יוענק סיוע חודשי של 2,500 ש"ח.

בדיון נשמעו גם קולות ביקורת. ח"כ גלעד קריב (העבודה) קרא להעניק מענה ייעודי לגרושים וגרושות של חללים המגדלים את ילדיהם, לרבות סיוע בדיור. יתומי צה"ל בוגרים, בהם בני לוחמים ממלחמות עבר, מחו על כך שההסדר עדיין אינו משווה את זכויותיהם לאלו של קבוצות אחרות.

סגנית ראש אגף משפחות במשרד הביטחון, ריקי מורד, אמרה: "אובדן של הורה, ובוודאי של שני הורים, קשה בכל גיל. ההסדר הנוכחי נותן מענה משמעותי לקבוצות רחבות, גם אם אינו כולל את כל המקרים". מורד אישרה כי החוק אינו מסדיר מצבים של פטירה מאוחרת בעקבות פציעה, ויו"ר הוועדה התחייבה לבחון קידום חקיקה ייעודית בנושא.

בתום הדיון מיזגה הוועדה את הצעת החוק הממשלתית עם שורת הצעות חוק פרטיות שהוגשו בנושא, כהכנה להמשך הליך החקיקה בכנסת.