|
|
|
|
 | יעד הפינוי: 2029
| |
| כלי שיט בנמלי חיפה: 4,316 (2022) → כ-9,000 (תחזית 2050)
| |
| פער חריגות בבדיקות (2022): בדיקות פתע 8.3% חריגות, 1.2% חריגות חמורות | בדיקות מפעלים 1.6% חריגות, 0.6% חריגות חמורות
| |
| שקיפות לציבור: 60% מהחריגות החמורות לא פורסמו במאגר | |
|
|
|
הדיון בוועדה לביקורת המדינה על דוח
מבקר המדינה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה נפתח (20.1.26) על קו תפר דק: מצד אחד הצהרת ביטחון של המועצה הלאומית לכלכלה כי יעד פינוי המתחם עד 2029 נמצא בהישג יד, ומצד שני טענה עירונית ל"אובדן שליטה" בשטח, כשברקע דוח שמשרטט גם התקדמות ממשלתית וגם פערים מטרידים בפיקוח, בשקיפות ובהיערכות.
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת
אלון שוסטר, תיאר את היקף הבעיה במונחים של מטרופולין שלם: "מפרץ חיפה הוא מטרופולין ענק של 1.2 מיליון תושבים החיים בצל זיהום אוויר קשה". שוסטר הוסיף כי גם אם אין הוכחה לקשר סיבתי בין הזיהום לתחלואה, לשיטתו אין בכך הצדקה לדחיית הפינוי: "לא ייתכן שהאינטרס הציבורי יהיה קורבן של גרירת רגליים תכנונית או תקציבית".
המועצה הלאומית לכלכלה: יעד 2029 עומד, אבל הדוח מזהיר מהחסמים
הפרופסור
אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הציג מסר אופטימי: "אנחנו מתקדמים ועומדים בתאריך היעד של 2029. זהו הפרויקט הכי גדול שנעשה אי-פעם בישראל, והוא יקבע איך ייראה הצפון". במקביל, בדוח מבקר המדינה מתוארת תמונת סיכון שמצננת את הביטחון הזה: המועד להפסקת הפעילות הפטרוכימית ב-2029 נקבע בתוכנית העבודה של ועדת ההיגוי והמינהלת, אך לא עוגן בהחלטת ממשלה מחייבת, ולכן מידת המחויבות לעמוד בו פחותה, והדרך לשם רצופה אי־ודאות תקציבית, קשיים באישור תוכניות תשתית חלופיות, משא-ומתן מול מפעלים וסיכון לכישלון מכרזים להקמה ולאחסון אנרגיה.
|
|
במשרד המבקר הדגישו שהאירועים האחרונים באזור המחישו את הרגישות של המתחם. מאיה מינס, מנהלת אגף לביקורת תחומי הגנת הסביבה במשרד מבקר המדינה: "הדוח מצביע על ליקויים במספר מישורים. הפגיעה במתחם בזן המחישה את הבעייתיות במיקומו בלב אוכלוסייה אזרחית". בדוח עצמו מתואר גם סיכון מתווסף של ריכוז חומרים מסוכנים סמוך לאוכלוסייה, לצד היות המפרץ סמוך לקו שבר גאולוגי שבו קיימת אפשרות לרעידת אדמה חזקה.
העירייה: "הפקרות במפרץ", והממשלה נדרשת להיכנס לאירוע
אביהו האן, ממלא-מקום ראש עיריית חיפה, ביקש להפוך את הדיון מתוכנית רב־שנתית לשאלה יומיומית של אוויר לנשימה: "יש כרגע הפקרות במפרץ. התושבים נושמים רעל ובנזין ואין אף גורם שעוצר זאת". לדבריו, גם אם יש תוכניות לטווח ארוך, "מדובר בתהליכים שעלולים לקחת 20-15 שנה", ולכן דרושה כניסה מיידית של המערך הממשלתי כדי לעמוד ביעד 2029.
|
|
|
חבר הכנסת יוראי להב־הרצנו קשר את סוגיית הפינוי להחלטות שננקטו סביב בזן לאחר פגיעה ישירה מטיל אירני במבצע "עם כלביא" וטען שהחזרה לפעילות "מקבעת את המפעל במקומו במקום לקדם את פינויו", ושאל מדוע לא נבחנו חלופות להפעלה מחדש.
מה אומר דוח המבקר על "תקופת הביניים"
אחת הנקודות המרכזיות בדוח היא שעד שהמהלך הגדול יושלם, החיים באזור מתנהלים בתוך "תקופת ביניים" שבה הפיקוח והשקיפות אמורים להיות הדוקים במיוחד, אבל לא תמיד כך.
- פער חריגות בין בדיקות פתע לבדיקות מפעלים: בשנת 2022 שיעור החריגות שנמצאו בבדיקות פתע היה גבוה בהרבה מהחריגות בבדיקות התקופתיות שהמפעלים מבצעים, כולל חריגות חמורות. בדוח מובא לדוגמה כי בבדיקות פתע נמצאו חריגות ב-8.3% לעומת 1.6% בבדיקות התקופתיות, וחריגות חמורות ב-1.2% לעומת 0.6%.
- מידע סביבתי לציבור לא שלם: יותר ממחצית מממצאי הדיגומים לגבי 18 מפעלים שבהם נמצאה חריגה בשנים 2021-2022 לא הוצג באופן שמאפשר לדעת אם הייתה חריגה ביחס לתקן, וב-60% מהמקרים של חריגה חמורה הנתונים כלל לא פורסמו במאגר.
- זיהום מנמלים וכלי שיט: לפי הדוח, כלי שיט הם מוקד עיקרי לפליטות באזור, וב-2022 פקדו את נמלי חיפה 4,316 כלי שיט, עם תחזית לגידול לכ-9,000 עד 2050.
בצד ההתקדמות, המבקר מציין לחיוב כי הממשלה קיבלה החלטה אסטרטגית לגבי עתיד האזור, הוקמו ועדת היגוי ומינהלה וגובשה תוכנית עבודה רב־שנתית, וכן הושלמה התקנת תקנות למניעת זיהום אוויר מכלי שיט.
|
|
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X
; פייסבוק
| תאריך: |
20/01/2026
|
|
|
עודכן: |
20/01/2026
|
|
|
שס. חרם ראיונות. [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
תפוס כינוי יחודי
עשרות מיליוני עובדים מאסיה ומאפריקה נותרו ללא הגנה כלכלית 
