ביהמ"ש העליון דן בחובת הצגת חוות דעת פסיכיאטרית למניעת פרסום

בית המשפט העליון דן (יום ה', 12.03.26) בבקשת רשות ערעור פלילית (רע"פ 22451-03-26) של חשוד המבקש למנוע את פרסום שמו בפרשה פלילית. השופט אלכס שטיין הבהיר כי הפרשה מעוררת עניין ציבורי משמעותי וכי לא הוכח נזק חמור המצדיק אי-פרסום, למעט סוגיית החשש לאובדנות המבקש.

ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (04.03.26) שניתנה על-ידי השופט עודד מאור. המבקש, שחשוד כי ביצע אונס אלים בשי לי עטרי, דורש למנוע את פרסום שמו, בעוד עטרי דורשת להתיר את הפרסום באופן מלא. השופט שטיין צמצם את הדיון לשאלה משפטית עקרונית אחת בלבד, תוך דחיית יתר הטענות היישומיות של המבקש שהועלו בבקשה למניעת הפרסום.

השאלה המשפטית העקרונית שנותרה להכרעה היא האם קיימת חובה לגבות טענת אובדנות מצד חשוד בחוות דעת פסיכיאטרית דווקא. בית המשפט יבחן אם ניתן להסתפק לצורך מניעת הפרסום בחוות דעתו של מומחה אחר, כדוגמת פסיכולוג קליני או מטפל מוסמך אחר, או שמא הרף הראייתי מחייב מומחיות רפואית-פסיכיאטרית.

בדיון יוצגו הצדדים על-ידי עורכי הדין הבאים: עו"ד משה חיים וייס (בשם המבקש); עו"ד אושרת בדש קירמה ועו"ד הילה נויבך (בשם שי לי עטרי ואיגוד מרכזי הסיוע); עו"ד רחל זוארץ-לוי (בשם מדינת ישראל). השופט שטיין קבע כי המשיבות והמדינה יגישו השלמות טיעון תוך 14 ימים, ולאחר מכן תינתן למבקש זכות תגובה של שבעה ימים.

בית המשפט העליון צפוי לתת החלטה או פסק דין לאחר קבלת השלמות הטיעון מכל בעלי הדין. ההכרעה צפויה לקבוע את הרף הראייתי הנדרש מחשודים המבקשים למנוע את חשיפת זהותם בטענה למצב נפשי קשה וחשש לאובדנות.