23 שוטרים ו-5 אנשי שב"ס פוטרו בעקבות פגיעות מיניות

יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, הציג את הדיון כנקודת מעבר ממנגנון ארגוני סגור לפיקוח פרלמנטרי קבוע: "עברנו ממודל של טיפול פנימי ושקט בתוך היחידות, למודל של שקיפות מלאה ואחריות מערכתית כלפי הכנסת והציבור. החוק הזה הוא לא רק טפסים ודיווחים, הוא מוביל תרבות ארגונית חדשה ומשופרת בכוחות הביטחון". במסמך הסיכום הרשמי של הוועדה נוסח המסר באופן חד אף יותר: "מפקד שאינו מטפל בתלונה, מתעלם ממנה או מאפשר טיוח - הוא חלק מהבעיה".

יוזמת החוק, ח"כ מירב בן ארי, אמרה בדיון כי "ארגון טוב הוא ארגון שנותן מענה ואינו מסתתר", והדגישה כי עצם הפיקוח של הכנסת מציב "זכוכית מגדלת" על הטיפול בפגיעות בשטח. ח"כ עדי עזוז קראה להדק את הקשר עם ארגוני החברה האזרחית ולפעול לקידום נשים לתפקידים בכירים, כחלק מן המאמץ ליצירת סביבת עבודה בטוחה יותר.

במשטרה: 252 דיווחים, 23 פיטורים ונתונים שנאספו ידנית

לפי הדוח שהגישה המשטרה לוועדה, 252 הדיווחים שהתקבלו בשנת 2025 נותבו לכמה מסלולי טיפול. 140 מהם הועברו למחלקה לחקירות שוטרים, לאחר שבדיווח הראשוני עלה חשד לעבירה פלילית; 52 הועברו לטיפול פיקודי או משמעתי במקרים שנחשבו ברף הנמוך יותר; 12 הועברו ליחידות חקירה במשטרה כאשר הנילון היה אזרח או מתנדב שקם בעניינו חשד לפלילים; ושבעה דיווחים לא נותבו בשל מחסור בפרטים מהותיים. במשטרה ציינו כי הנתונים לא הופקו ממערכת ממוחשבת אלא נאספו ועובדו ידנית מתוך טבלאות מעקב פנימיות, ולכן ייתכנו בהם פערים ויש לראותם כאומדן.

במקביל, במדור הדין המשמעתי במחלקת המשמעת של המשטרה התקבלו בשנת 2025 במצטבר 164 תיקים בגין חשד להטרדה מינית או להתנהגות שאינה הולמת שוטר ובעלת גוון מיני. ב-31 תיקים ננקט אמצעי משמעתי נגד הנילון, ב-15 תיקים ננקט אמצעי פיקודי, 59 תיקים עדיין היו בטיפול ו-59 נסגרו ללא צעד משמעתי או פיקודי. המשטרה הדגישה כי לצד התיקים שנפתחו באותה שנה, המחלקה המשיכה לטפל גם בעשרות תיקים משנים קודמות; במהלך 2025 הוגשו לבית הדין למשמעת 22 כתבי אישום בעבירות מסוג זה.

אחד הנתונים הבולטים בדוח נוגע לאמצעים המנהליים: בשנת 2025 פוטרו 23 שוטרים בגין עבירות של הטרדה מינית, מעשה מגונה או הרשעות בבית הדין למשמעת בגין התנהגות שאינה הולמת על-רקע מיני. לפי המשטרה, בחלק מן המקרים הפיטורים בוצעו עוד בטרם הוגש כתב אישום, כאשר מדובר בתיקים חמורים ובעלי ראיה חד-משמעית ובלתי תלויה.

רפ"ק ליאת מזרחי, סגנית ראש המדור למניעת הטרדות מיניות במשטרה, תיארה בדיון את מערך הטיפול והליווי המופעל בארגון. לפי הדוח, במשטרה פועלות כ-250 ממונות במרחבים וביחידות, מהן 23 ממונות בכירות בדרג רפ"ק עד סנ"צ. עוד דווח על יותר מ-60 פעולות הסברה בקורסי ההכשרה, לומדת חובה ארגונית שביצעו 95% מן השוטרים, הדרכות ייעודיות לשוטרי שח"מ ולבני ובנות השירות הלאומי, וכן ליווי רגשי לנפגעות ולנפגעים באמצעות קצינת מערך העזרה הנפשית המתמחה בפגיעות מיניות.

בשב"ס: 303 אירועים מצד אסירים, 63 פניות בין אנשי סגל

בשירות בתי הסוהר דווחו בשנת 2025 303 אירועי פגיעה במשילות בעלי גוון מיני מצד אסירים כלפי אנשי סגל. לפי שב"ס, רובן המכריע של התלונות נגעו לאמירות לא הולמות. בעקבות האירועים נפתחו 28 תיקים פליליים; 14 מהם עדיין נמצאים בשלבי טיפול שונים, ובכלל זה שלושה כתבי אישום שהוגשו, ואילו 14 תיקים נסגרו מסיבות שונות. כלל האירועים, נמסר, טופלו גם במישור המשמעתי.

בנפרד, בשב"ס התקבלו 63 פניות על אירועי סגל-סגל. 33 מהן סווגו כהטרדה מינית: תשע נגעו להטרדה פיזית או למעשה מגונה, 15 לאמירות מבזות, ארבע ליחסי מרות או השפעה, שלוש להצעות חוזרות ושתיים להטרדה סביבתית. במהלך השנה נמשך גם הטיפול בשמונה מקרים שנפתחו עוד ב-2024. בסיכום הטיפול עד כה נמסר כי ארבעה אנשי סגל פוטרו ואחד התפטר על-רקע הליכים משמעתיים, נגד 11 ננקטו צעדים משמעתיים, ו-13 מקרים נוספים עדיין מצויים בטיפול משמעתי או מנהלי.

גונדר משנה ברכה עמר, היועצת לענייני מגדר בשב"ס, אמרה בדיון כי הארגון פועל במסגרת "מעגל המוגנות", הכולל מניעה והסברה, אכיפה ומשמעת, וטיפול וליווי. לדבריה: "איש סגל שיעבור את הקו האדום - שום דבר לא יעמוד לצידו והוא ייתן את הדין". בדוח שהגישה צוין כי כלל הסגל מחויב בהדרכות לפחות פעמיים בשנה, וכי ממונות יוהל"ם פועלות ביחידות השטח והמטה, עוברות הכשרה מקצועית ומקיימות שיח שוטף עם נשות הסגל להגברת תחושת המוגנות.

מח"ש תידרש להציג נתונים מפורטים

אחד מסיכומי הדיון המעשיים הוא דרישת הוועדה ממח"ש להעביר נתונים מפורטים לשנים 2025 ו-2026 עד כה. הוועדה מבקשת לדעת כמה דיווחים נפתחו בגין עבירות מין לפי סעיפי חוק העונשין הרלוונטיים, מהו פילוח דרגות החשודים, מהו מגדר הנפגעים, כמה נפגעים היו בכל עבירה, כמה כתבי אישום הוגשו, כמה הליכים מתנהלים כעת, כמה תיקים נסגרו ומה היו עילות הסגירה, כמה הרשעות נרשמו ומהו משך הזמן הממוצע לטיפול בתיק - מפתיחת החקירה ועד קבלת ההחלטה.

עו"ד רונן יצחק, ממלא-מקום מנהל מח"ש, אמר בדיון כי "המפתח טמון ברוח המפקד ובמהירות הטיפול", והדגיש שאין לראות בנושא סוגיה פלילית בלבד, אלא גם עניין הנוגע לתרבות ולאקלים הארגוני. לדבריו, מח"ש פועלת להשיב לנפגעים את תחושת השליטה בהליך הפלילי המורכב, ולספק ליווי וסיוע לאורך הדרך.

ארגוני נשים מזהירים: הנתונים עדיין חסרים

נציגות איגוד מרכזי הסיוע ושדולת הנשים בירכו על עצם יישום החוק, אך הזהירו מפני תת-דיווח וביקשו להרחיב את פילוח הנתונים. עו"ד הלה נויבך מאיגוד מרכזי הסיוע טענה כי הנתונים שהוצגו אינם משקפים בהכרח את מלוא היקף התופעה, ויש לבחון אילו חסמים מונעים מנפגעות ומנפגעים להתלונן. רחל סונגו משדולת הנשים ביקשה להעמיק את הנתונים כך שיכללו גם התייחסות ליחסי מרות ולדרגות המעורבים.

במקביל, בנייר עמדה שהגישה לוועדה עמותת "יהודית - ארגון זכויות נשים ברוח יהודית", נטען כי חובת הדיווח צריכה לכלול סעיף נפרד לעבירות מין שבוצעו, לפי הטענה, על-רקע לאומני מצד עצורים ביטחוניים, אסירים ביטחוניים או חשודים בעבירות טרור כלפי חיילות, סוהרות ושוטרות. העמותה הציעה לחייב את צה"ל, המשטרה ושב"ס לדווח מדי שנה על אירועים מסוג זה בפילוח לפי מין, דת, לאום ומעמד המעורבים. מדובר בשלב זה בעמדת ארגון אזרחי שהוגשה לוועדה, ולא בהחלטה שאומצה בחוק או בסיכום הדיון.

החוק החדש כבר יצר מסגרת פיקוח שלא הייתה קיימת קודם לכן, אך גם חשף את גבולותיה: הנתונים עדיין אינם אחידים בין הגופים, חלקם נאספים ידנית, ובחלק מן התחומים - ובראשם נתוני מח"ש ופילוחי עומק של סוגי הפגיעות - הכנסת דורשת כעת תמונה מלאה בהרבה.