מה מבקשת ההצעה לשנות
כיום חוק העתיקות וחוק רשות העתיקות אינם חלים על יהודה, שומרון ועזה. הטיפול בעתיקות באזור מופקד בידי קצין מטה ארכיאולוגיה במינהל האזרחי, הפועל תחת המפקד הצבאי. הצעת החוק מבקשת לשנות את מבנה האחריות: להקים רשות סטטוטורית ישראלית שתהיה כפופה לשר המורשת, ותטפל בכל ענייני המורשת, העתיקות והארכיאולוגיה באזור.
לפי הצעת החוק, הרשות תהיה אחראית, בין היתר, לשימור ושחזור עתיקות, חפירות, פיתוח אתרים, ניהולם והנגשתם לציבור. נוסף על כך, תינתן לה סמכות להפקיע מקרקעין ועתיקות לשם שמירה, שימור, מחקר ופיתוח של אתרים. לרשות תמונה מועצה בת תשעה חברים, שאותם ימנה שר המורשת, והיא תקבע את מדיניות הרשות, תפקח על ביצועה ותעקוב אחר תוכניותיה ותקציביה.
נייר העמדה של הייעוץ המשפטי לוועדה קובע כי בהצעה מוצע להקים תאגיד סטטוטורי תחת אחריות שר המורשת, שיהיה אחראי לכל ענייני המורשת, העתיקות והארכיאולוגיה באזור הכולל את יהודה, שומרון וחבל עזה. עוד נקבע כי ככלל, גוף ממשלתי אחר לא יפעיל סמכות בתחומים אלה אלא ברשות רשות המורשת ובתיאום עמה.
הנקודה הרגישה: חוק ישראלי ישיר באזור
הקושי המשפטי המרכזי שמעלה הייעוץ המשפטי לוועדה נוגע לעצם החקיקה הישירה של הכנסת באזור. המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא הוחלו ביהודה ושומרון, ולכן חקיקה ישראלית אינה חלה שם באופן רגיל. לפי נייר העמדה, אומנם קיימים חוקים ישראלים בעלי תחולה חוץ-טריטוריאלית, אולם בדרך כלל הם מסדירים את הדין החל על ישראלים באזור, על יישובים ישראלים או על יחסי הגומלין בין ישראל לבין האזור. כאן, לפי הייעוץ המשפטי, מדובר במהלך חריג בהרבה: הקמת רשות ישראלית בעלת סמכויות ביצוע גם ביחס לפלשתינים ולמקרקעין באזור.
היועצת המשפטית לוועדה הסבירה כי המודל המוצע חורג מהמצב שבו יהודה ושומרון מנוהלים בפועל לפי דיני התפיסה הלוחמתית, כאשר סמכויות החקיקה, הממשל והמינהל נתונות למפקד הצבאי. העברת סמכות ביצועית רחבה בתחום העתיקות והמורשת לגוף אזרחי עצמאי, הכפוף לשר המורשת, יוצרת ניתוק מהכפיפות הביטחונית הקיימת כיום. לפי נייר העמדה, החוק אף קובע כי במקרה של סתירה בין הוראות החוק החדש לבין כל דין אחר, לרבות תחיקת הביטחון, יגברו הוראות החוק החדש.
עזה נכנסה למרכז הדיון
ח"כ עדי עזוז טענה כי הוספת חבל עזה להצעת החוק היא בגדר "נושא חדש", טענה שמשמעותה עשויה הייתה לעכב את המשך החקיקה או לחייב הכרעה נפרדת. ועדת הכנסת דחתה את הטענה. עם זאת, היועצת המשפטית של ועדת החינוך הבהירה כי הדיון בעזה לא מוצה עד כה, ולכן חברי הוועדה הרחיבו היום את העיסוק בסוגיה.
הקושי ביחס לעזה חריף במיוחד. עמרי שלום, נציג חטיבת הדין הבינלאומי בצה"ל, התבקש להתייחס באופן ממוקד לרצועת עזה ואמר כי המורכבויות המבצעיות שקיימות בשטחי A מתחדדות עוד יותר בעזה. לדבריו: "העמדה המשפטית של ה
ממשלה ושל צה"ל, כפי שהתבטאה בפעם האחרונה בפסיקת בג"ץ במרס 2025, היא שישראל היא לא כוח כובש בעזה וכי ישראל פועלת שם בהתאם לדיני הלחימה". הוא הוסיף כי על-רקע תוכנית טראמפ להכנסת גורמים בינלאומיים לרצועה, "הכנסה של גוף ישראלי בצורה כזאת עשויה לפגוע במאמצים".
זו הערה כבדה מבחינה מדינית: אם ישראל מציגה עצמה כמי שאינה מפעילה שליטה אזרחית קבועה בעזה, הקמת רשות ישראלית סטטוטורית שתוסמך לטפל בעתיקות ובאתרי מורשת ברצועה עלולה לספק חומר לטענות הפוכות בזירה הבינלאומית. לכן, גם מי שתומך בחיזוק הטיפול באתרי מורשת ביהודה ושומרון צריך להבחין בין הדיון שם לבין ההחלה המוצעת על עזה.
המל"ל: להביא את החוק לראש הממשלה
לדיון נוסף נוסף נדבך מדיני-ביטחוני. גדעון שביב מהמטה לביטחון לאומי אמר כי לפני דיון בוועדת השרים לחקיקה, מוצע שהצעת החוק תובא לדיון אצל ראש הממשלה. לדבריו: "עליו לראות את החקיקה לפני ההצבעה בוועדת שרים ובמליאה".
אמירה זו מלמדת כי גם בתוך מערכות המדינה קיימת תחושה שההצעה אינה עוד תיקון מקצועי בתחום הארכיאולוגיה. המל"ל מבקש למעשה להציב את ההכרעה בדרג המדיני הבכיר ביותר, בשל השלכות אפשריות על הביטחון, יחסי החוץ, המאבקים המשפטיים של ישראל בעולם והמדיניות הישראלית ביחס לעזה וליהודה ושומרון.