ירידה בתמותת התינוקות ועלייה במספר הלידות: בשנת 2003 נפטרו 718 תינוקות, ונולדו 144,625 תינוקות - גידול של 3.4% ביחס לשנת 2002. כך עולה (יום ה', 12.8.04) מדוח שפרסם פרופ' יונה אמיתי, מנהל המחלקה לאם לילד ולמתבגר בנושא: "תמותת תינוקות לשנת 2003".
שיעור תמותת התינוקות הערבים היה גבוה פי 2.3 משיעור תמותת תינוקות בקבוצה של יהודים ואחרים. הממצאים מראים כי במגזר הערבי קיים פער גדול בין שיעור תמותת התינוקות בין מוסלמים (8.77), דרוזים (7.09), ונוצרים (3.24).
פרופ' אמיתי מסביר, כי השיעור הגבוה של תמותת תינוקות במגזר המוסלמי נובע במידה רבה בגלל מומים מולדים אשר שכיחותם גבוהה יותר על-רקע נישואי קרובים. מכלל התינוקות שנפטרו בשני המגזרים, 54% היו זכרים. עוד עולה, כי ב-2003 חלה ירידה של 10% בשיעור תמותת במגזר היהודי, ו-8% במגזר הערבי.
סיבת המוות השכיחה ביותר מכלל הפטירות היא פגות (310 פטירות - 43%). פגות היתה סיבת המוות של 54% מכלל מקרי המוות של תינוקות בקבוצת היהודים ואחרים, ושל 31% מכלל מקרי המוות של תינוקות במגזר הערבי.
שיעור תמותת התינוקות (ל-1,000 לידות) בשל פגות היה 1.95 במגזר היהודי, ו-2.62 במגזר הערבי. יצויין, כי ההסבר העיקרי לירידה בשיעור תמותת תינוקות ביחס לשנת 2002 הוא הירידה בתמותה בשל פגות וסיבוכי פגות, בעיקר בתינוקות שמשקל לידתם היה פחות מ-750 גרם. עם זאת, השיעור של תמותת תינוקות בגלל פגות וסיבוכיה, נשאר גבוה מעל ומעבר לכל סיבה אחרת.
סיבת המוות השנייה בשכיחותה מכלל הפטירות היא מומים מולדים (222 פטירות - 31%). מומים מולדים היוו סיבת המוות ב-28% מכלל הפטירות במגזר היהודי ו-35% מכלל הפטירות במגזר הערבי.
שיעור תמותת התינוקות (ל-1,000 לידות) ממומים מולדים במגזר של יהודים ואחרים היה 1.0, ובמגזר הערבי 2.87. שיעור זה גבוה פי 2.87 במגזר הערבי בהשוואה ליהודים ואחרים.
האבחנה של מוות בעריסה נקבעה ב-46 תינוקות (6%) שהם 0.32 ל-1,000 לידות. אבחנה זו נקבעה במקרים של מוות פתאומי של תינוק, ללא כל הסבר אחר. בכל המקרים האלה, בוצעה חקירה על-ידי לשכות הבריאות, אך רק במקרים בודדים בוצעה נתיחה שלאחר המוות.
נמצא פער גדול בשיעור תמותת תינוקות מסיבה זו בין המגזר הערבי והיהודי (0.81 ו-0.13 ל-1,000 לידות). במהלך השנים 2001-2003 נצפתה ירידה הדרגתית במספר ובשיעור המקרים של תמותת תינוקות בקטגוריה של מות עריסה: 57 מקרים בשנת 2000, 48 מקרים בשנת 2001, וכאמור 46 מקרים ב-2003.
בקבוצה של סיבות אחרות נכללו 46 מקרים, מהם 30 במגזר הערבי ו- 16 במגזר היהודי. בקטגוריה זו נכללו אבחנות שונות ובהם גם מחלות מטבוליות-גנטיות שאינן מתבטאות במומים מולדים מוגדרים, וכן תינוק אחד שנפטר בשל חוסר בויטמין B1 על רקע הזנה בתחליף חלב מתוצרת רמדיה.
מהנתונים אובחנו 17 מקרי מוות אשר נגרמו כתוצאה מהיפגעות בנסיבות שונות, מהם 7 תינוקות יהודים ו-10 ערבים. הסיבה השכיחה ביותר בקבוצה זו היתה תאונת דרכים; בארבעה מקרים הפטירה היתה מחבלה בתוך הבית; בשני מקרים מנזקי קור; בשני מקרים נוספים מכוויות; מקרה אחד של טביעה באמבט ובמקרה אחד השתנקות משיאוף גוף זר. כמו-כן, שני תינוקות יהודים שנכללו בקבוצה זו היו קורבנות טרור.
תמותת תינוקות לפי גיל הפטירה: מכלל התינוקות שנפטרו, 454 (63%) נפטרו בתקופה הניאונטלית, עד גיל 27 יום. הממצאים מראים כי - 155 (22%) נפטרו ביום הראשון לחייהם ו-332 (46%) בשבוע הראשון לחייהם (פטירה ניאונטלית מוקדמת). זאת בהשוואה ל-392 תינוקות שנפטרו בשבוע הראשון לחייהם בשנת 2002. בנוסף, 122 תינוקות (17%) נפטרו בגיל 27-7 יום.
לדברי פרופ' אמיתי, הקשר בין שיעור תמותת התינוקות למשקל לידה חזק ביותר. בין התינוקות שנולדו במשקל לידה של עד 750 גרם - שיעור התמותה היה 737 ל-1,000 לידות וירד בהדרגה עד 1.4 בתינוקות שנולדו במשקל של מעל 3,500 גרם. נתון זה מדגיש את העובדה שפגות ומשקל לידה נמוך ביותר הינם המרכיבים החשובים ביותר בתמותת תינוקות בישראל כיום.
בסך הכל היו 331 פטירות (46% מכלל הפטירות) בין תינוקות במשקל לידה נמוך מאוד (פחות מ-1,500 גרם). 469 (65%) מכלל הפטירות היו בתינוקות שמשקלם בלידה היה פחות 2,500 גרם.
בשנת 2003 היו שיעורי תמותת התינוקות שנולדו מהריון של תאומים ושלישיות 11.3 ו-44.8. שיעורים אלה היו גבוהים פי 2.5 ו-9.8 בהשוואה ללידת יחיד.
בנוסף, בהשוואה של שיעורי תמותת תינוקות שנולדו בלידת תאומים בין יהודים ואחרים לבין ערבים, עולה כי הפער היה קטן. יתר על-כן, שיעור תמותת תינוקות שנולדו בשלישיות (כולל רביעיה אחת) היה גבוה יותר במגזר היהודי בהשוואה לערבי.
לדברי פרופ' אמיתי, ממצא זה מוסבר על-רקע התפלגות שונה של משקלי הלידה של תינוקות שנולדו בהריונות מרובי עוברים (של שלישיות ורביעיות) בין שני המגזרים: מבין 289 שנולדו מהריונות של שלישיות (כולל רביעיה) ומעלה במגזר היהודי כל 17 המקרים של תמותת תינוקות, היו במשקל לידה של פחות מ-750 גרם.
לעומת זאת, במגזר הערבי מתוך 113 תינוקות שנולדו מהריונות של שלישיות (כולל 2 רביעיות), רק אחד היה במשקל לידה של פחות מ- 750 גרם.
שיעורי תמותת התינוקות בקרב תאומים ושלישיות בשנת 2003 היו נמוכים בהרבה מאלה שהיו בשנת 2002. בסך הכל, 87 מהתינוקות שנפטרו בשנת 2003 היו מהריונות מרובי עוברים, זאת לעומת 175 תינוקות מהריונות מרובי עוברים, שנפטרו בשנת 2002.
יחד עם זאת עולה, כי השיעור הגבוה ביותר של פטירת תינוקות ערבים היה במחוז הדרום (13.3). נתון זה מצביע על בעייה ייחודית במגזר הבדואי. עם זאת, חלה ירידה משמעותית בתמותת תינוקות במגזר הבדואי בדרום בהשוואה לשנת 2002 שבה השיעור היה 17.1.
מהנתונים עוד עולה, כי חלה ירידה הדרגתית בשיעורי תמותת תינוקות ערבים במחוז ירושלים. לעומת זאת, לא חל שינוי של ממש בשיעורי תמותת תינוקות ביתר המחוזות בארץ, פרט לעלייה הזמנית בשיעור תמותת תינוקות במגזר הבדואי בשנת 2002.
