קולה: ההרכב נהג כראוי כשאמר שהערעור חסר סיכוי

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, דחה תלונה של עורך דין נגד הרכב בבית המשפט המחוזי, לאחר שזה אמר לו בתום שמיעת טיעוני הערעור כי אין כל הצדקה להתערב בפסק הדין של בית משפט השלום וכי לערעור "אין שום היתכנות". בהחלטה שפורסמה (27.5.26), קבע קולה כי אף שהדברים נאמרו בפסקנות, בנסיבות המקרה לא נפל בכך פגם - ולהפך, ההרכב ראוי לשבח על ניהול יעיל, ברור והוגן של ההליך.

התלונה: "דעתו של בית המשפט הייתה נעולה"

ברקע הדברים עמד ערעור שהגיש עורך דין לאחר שבית משפט השלום דחה על הסף את בקשתו לבטל פסק דין שניתן לפני 34 שנה. במהלך הדיון בערעור, לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים, אמר ההרכב כי אינו מוצא שום הצדקה להתערב בפסק הדין של הערכאה הקודמת, וכי הערעור מלכתחילה לא היה צריך להיות מוגש. לצד זאת המליץ למערער למשוך את הערעור, והדגיש כי סירוב להצעה לא יעמוד לו לרועץ.

המתלונן ראה בדברים עדות למשוא פנים. לטענתו, שופט אינו רשאי להודיע שלערעור אין סיכוי עוד לפני שניתן פסק הדין, והניסוח שנרשם בפרוטוקול מלמד כי דעתו של בית המשפט כבר ננעלה. הוא טען כי ההבהרה שלפיה סירוב להצעה לא יעמוד לו לרועץ אינה אלא "עלה תאנה", וכי למעשה פסק הדין ניתן עוד לפני שנכתב.

תגובת ההרכב: לא בתחילת הדיון - אלא לאחר שמיעה מלאה

השופטים דחו את טענת המתלונן והדגישו כי יש להבחין בין עמדה שמובעת בתחילת הדיון לבין עמדה שמובעת לאחר שמיעת טענות הצדדים. לדבריהם, בערכאת ערעור מונחים לפני ההרכב כתבי הטענות, הנספחים, פסק הדין הקודם וכל החומר הרלוונטי, ולאחר מכן מתקיים דיון שבו ניתנת לצדדים הזדמנות להשלים ולהבהיר את טענותיהם.

השופטים הסבירו כי לפני יום דיונים בערעורים חברי ההרכב לומדים את התיקים ומתייעצים ביניהם. לעיתים מתברר רק לאחר שמיעת הצדדים כי העמדה משותפת וברורה: אין מקום להתערבות בפסק הדין. במצב כזה, לשיטתם, אין פסול בכך שבית המשפט ישקף למערער את עמדתו ויציע לו לחזור בו מן הערעור.

עמדת הנציב: פסקנות מותרת לאחר שמיעת הטענות

קולה קיבל את הסברי ההרכב וקבע כי מדובר בפרקטיקה מקובלת שאין בה פסול. לדבריו, ההרכב למד את התיק מראש, קיים התייעצות, שמע את טיעוני הצדדים, ורק לאחר מכן אמר את שאמר ביחס לסיכויי הערעור. בנסיבות אלה, לא מדובר בנעילת דעה מוקדמת אלא בהבעת עמדה לאחר שההליך בשל להכרעה.

הנציב הדגיש כי ערכאת ערעור אף מוסמכת במקרים מסוימים לתת פסק דין על סמך החומר הכתוב שלפניה. מכאן, לשיטתו, ברור כי לאחר קריאת החומר ושמיעת בעלי הדין רשאי ההרכב לומר לצדדים, אפילו בלשון פסקנית, כי לדעתו דין הערעור להידחות או כי אין לו היתכנות.

יעילות שיפוטית אינה פגיעה בזכות הטיעון

בהחלטתו הפנה קולה לתקנות סדר הדין האזרחי, המחייבות את בית המשפט לאזן בין אינטרס בעלי הדין לבין האינטרס הציבורי, הכולל דיון צודק, מהיר ויעיל, חיסכון בזמן ובעלויות ונגישות הציבור למערכת המשפט. לפי קולה, כאשר בית המשפט שמע את הצדדים והגיע לעמדה ברורה, אין חובה להמשיך לנהל הליך כאילו טרם התגבשה כל עמדה.

המסר הוא שהגינות דיונית אינה מחייבת את בית המשפט להעמיד פנים. כל עוד הצדדים נשמעו כראוי, וכל עוד ההרכב מציין במפורש כי סירוב להצעה לא ייזקף לחובת בעל הדין, מותר לבית המשפט לומר את עמדתו בבהירות. במקרה זה, קבע הנציב, ההרכב אף ראוי לשבח על יישום נכון של חובתו לנהל הליך יעיל.

התוצאה: התלונה נדחתה

קולה דחה את התלונה וקבע כי לא נפל פגם בהתנהלות ההרכב. הוא ציין כי אומנם הדברים נוסחו בפסקנות, אך יש מקרים שבהם פסקנות כזו מוצדקת - וזה אחד מהם.

בית משפט אינו חייב להסתיר מבעל דין את מצבו המשפטי לאחר שטענותיו נשמעו. אדרבה, אמירה ברורה על סיכויי ההליך יכולה לחסוך זמן, עלויות והתדיינות מיותרת - ובלבד שהיא נאמרת לאחר שמיעת הטענות, על בסיס החומר, ומתוך שמירה מלאה על זכותו של בעל הדין לעמוד על הכרעה פורמלית.