כץ דוחה את היועמ"שית: דיוני החסינות של גוטליב יתקיימו כמתוכנן

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אופיר כץ, הודיע (4.6.26) כי דיוני החסינות של ח"כ טלי גוטליב יתקיימו במועדם, ודחה את בקשת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, לדחות את פתיחת הדיונים. בכך החריף העימות סביב ההליך החריג, שבו מבקשת גוטליב לקבוע כי עומדת לה חסינות מפני העמדה לדין בפרשת הפרסום שיוחס לה על עובד שירות הביטחון הכללי.

הבקשה של גוטליב הועברה לוועדת הכנסת לאחר שפנתה ליו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, וביקשה כי הכנסת תקבע שעומדת לה "חסינות מהותית ורעיונית מפני העמדה לדין". אוחנה העביר את הפנייה לכץ, בהתאם לסעיף 13(ג) לחוק חסינות חברי הכנסת, וביקש לקבוע דיון במועד האפשרי המוקדם ביותר.

בקשת דחייה מצד היועצת המשפטית

היועצת המשפטית לממשלה ביקשה לדחות את הדיון הראשון שנקבע ל-8 ביוני, בטענה ששני בעלי תפקידים מרכזיים שאמורים להציג את עמדת מערכת האכיפה לא יוכלו להשתתף בו: פרקליט המדינה עמית איסמן וסגן היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק.

לפי הבקשה, איסמן צפוי להשתתף באותו מועד בדיון בבית המשפט העליון, ואפק אמור להשתתף בישיבת ממשלה העוסקת בנושאים מדיניים וביטחוניים. בהרב-מיארה טענה כי נוכחותם חיונית להצגת עמדת המדינה, וביקשה לקבוע מועד חלופי סמוך או לרכז שני דיונים בשבוע שלאחר מכן.

כץ דחה את הבקשה. במכתבו ציין כי הזימון לדיון נמסר כבר ב-24 במאי, וכי במשך יותר משבועיים לא הועלתה בקשה לשינוי המועד. לדבריו, מבדיקת ועדת הכנסת מול מזכירות הממשלה עלה כי הישיבה שבה אמור להשתתף אפק מתחילה רק בשעה 13:00, בעוד דיון ועדת הכנסת אמור להיפתח בשעה 09:30. מכאן, לשיטתו, אין מניעה ממשית להתייצבותו.

כץ: אין הצדקה לעיכוב

יו"ר ועדת הכנסת הדגיש כי חוק החסינות קובע מסגרת זמנים קצרה לטיפול בבקשות מסוג זה, וכי אין הצדקה לעכב את ההליך. הוא הודיע כי הדיון יתקיים במועדו ואף ביקש את השתתפותה האישית של היועצת המשפטית לממשלה.

ברקע עומד כתב האישום שאישרה בהרב-מיארה נגד גוטליב. במסמך שהועבר לכנסת נכתב כי כתב האישום מייחס לה עבירה של גילוי ופרסום מידע חסוי, בניגוד לחוק שירות הביטחון הכללי. לפי הנטען, גוטליב פרסמה ברשת X פרטים מזהים על עובד שב"כ, ובהמשך חזרה על הדברים בפרסומים נוספים ובראיונות.

בכתב האישום נטען כי הפרסום עסק בעובד שב"כ שהוא, לפי הנטען, בן זוגה של פעילת המחאה שקמה ברסלר. המדינה טוענת כי הפרטים שפורסמו אסורים בגילוי וכי עצם פרסומם עלול לפגוע בביטחון הכללי. מנגד, גוטליב טוענת כי פעלה במסגרת פעילותה הציבורית והפרלמנטרית, בתום לב ומתוך חובה ציבורית, ולכן עומדת לה חסינות מהותית.