העליון ביטל בחירת מבקר המדינה בשל פגיעה בחשאיות - הורה על הצבעה חוזרת

בית המשפט העליון קיבל את העתירות שהוגשו נגד תוצאות הבחירות לתפקיד מבקר המדינה והורה על ביטולן המלא של תוצאות הסבב השני. השופטים קבעו בפסק דין תקדימי כי הבחירות שבהן ניצח עו"ד מיכאל ראבילו יבוטלו בשל פגיעה חמורה בעקרון היסוד החוקתי של חשאיות ההצבעה. במסגרת ההליך המשפטי (בג"ץ 12634-06-26) שהוכרע ביום חמישי (יום ה', 02.07.26), נקבע כי הכנסת תידרש לקיים בהקדם סבב בחירות חדש ותקין מאחורי הפרגוד.

העתירות הרבות הוגשו על-ידי שורה ארוכה של גורמים ובהם עורכי דין, חברי כנסת וסיעות מהאופוזיציה, אשר קבלו על התנהלות פסולה במהלך ההצבעה. העותרים ביקשו מבית המשפט להורות על ביטול סבב הבחירות השני שבו הוכרז עו"ד ראבילו כזוכה, וזאת לנוכח העובדה כי חברי כנסת שונים תיעדו את הצבעתם האישית באמצעות סרטוני וידאו.

הרקע העובדתי ואירועי המליאה הסוערים

הפרשה החלה כאשר הכנסת קיימה בחירות לתפקיד המבקר שבהן התמודדו עו"ד מיכאל ראבילו והשופט בדימ' יוסף אלרון. בגמר ספירת הקולות של הסיבוב הראשון עלה כי השופט בדימ' אלרון זכה לתמיכתם של 60 חברי כנסת, בעוד ששותפו למרוץ קיבל 57 קולות בלבד. מאחר שאף מועמד לא השיג את הרוב הדרוש של חברי הבית, הורה יושב-ראש הכנסת על קיום הצבעה חוזרת בין שני המועמדים המובילים.

במהלך סבב ההצבעה השני התפתחה סערה רבת משתתפים במליאת הכנסת, כאשר חברי אופוזיציה טענו כי הופעלו לחצים כבדים על חברי קואליציה. לפי הנטען, ראשי סיעות דרשו מחברי הכנסת לצלם את פתק ההצבעה שלהם מאחורי הפרגוד כדי לוודא משמעת קואליציונית. בעקבות המהומה הופסקה ההצבעה באופן זמני, וכונסה ישיבת התייעצות דחופה בלשכתו של יושב-ראש הכנסת בהשתתפות נציגי הסיעות השונות והייעוץ המשפטי.

בתום ההתייעצות גובשה הסכמה פוליטית לפיה ההצבעה תתחדש, אך יושב-ראש הכנסת יבהיר מעל הבימה כי כל הנחיה המחייבת צילום אינה חוקית. עם זאת, היו"ר הוסיף והצהיר בפני חברי המליאה כי זכותו של כל חבר כנסת לצלם את עצמו באופן וולונטרי אם הוא חפץ בכך. הצהרה זו פתחה את הפתח לכך שלפחות שישה חברי כנסת תיעדו את הצבעתם בסרטוני וידאו, ובתום הספירה הוכרז עו"ד ראבילו כזוכה עם 61 קולות.

פרשנות חוק היסוד ותכלית החשאיות

המשנה לנשיא נעם סולברג ניתח בהרחבה את סעיף 7(א) לחוק יסוד: מבקר המדינה וקבע כי לשון החוק מורה באופן קטגורי על הצבעה חשאית. השופט דחה את עמדת המשיבים שביקשו לראות בחשאיות זכות אישית הניתנת לוויתור על-ידי חבר הכנסת המצביע. השופט סולברג הדגיש כי החשאיות וההצבעה כרוכות זו בזו לבלי הפרד, והוראות החוק מופנות אל הכנסת כגוף בוחר כולו ומחייבות עמידה מלאה בתנאים אלו.

במישור התכליתי הסביר בית המשפט כי מטרת ההצבעה החשאית היא להבטיח את עצמאות שיקול דעתם של נבחרי הציבור ושחרורם המלא מלחצי משמעת סיעתית. השופט קבע כי מתן אפשרות לחברי כנסת לוותר על החשאיות ולתעד את הצבעתם פוגע פגיעה ישירה באוטונומיה של חבריהם. חבר כנסת שאינו מנהל תיעוד עצמי עלול למצוא עצמו מסומן כחשוד פוליטי, דבר שמפעיל עליו לחץ כבד ומעקר את מוסד ההצבעה החשאית מתוכן.

השופט סולברג אף דחה את טענות המשיבים בדבר קיומו של נוהג פרלמנטרי המצדיק צילום עצמי, וציין כי מנהגים אלו ניגפים בפני הוראות חוק מפורשות. פסק הדין הדגיש כי החובה לשמור על שלטון החוק מחייבת את הכנסת עצמה לציית לחוקי היסוד שהיא עצמה כוננה במרוצת השנים. מסיבה זו, קביעת מתווה הצבעה פגום בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה אינה יכולה להכשיר מהלך המנוגד לחוק היסוד או להעניק לו תוקף משפטי מחייב.

השופטת דפנה ברק-ארז הצטרפה לפסק הדין והוסיפה כי הכנסת מצלמה אל מאחורי הפרגוד משמעותה היא הסרת הפרגוד הטכנולוגי ופגיעה קשה בטוהר הבחירות. השופטת ברק-ארז ציינה כי במקרים שבהם מדובר בגוף בוחר מצומצם של 120 נציגים, משקלו של כל קול הוא עצום והשפעת התיעוד חמורה במיוחד. לשיטתה, חובת החשאיות גוברת על שיקולי חופש הביטוי הפוליטי של חברי הכנסת בהקשר ספציפי זה של בחירת נושאי משרה בכירים.

יישום המבחן הדו-שלבי והתערבות שיפוטית

בית המשפט יישם את המבחן הדו-שלבי המקובל בדיני הבחירות בישראל, הבוחן תחילה את קיומו של פגם מהותי ולאחר מכן את השפעתו על התוצאות. השופטים מצאו כי תיעוד הצבעה באמצעות סרטוני וידאו מהווה פגם חמור היורד לשורש ההליך, שכן הוא יוצר ראיה ודאית ומוחלטת לזהות הבוחר. בהינתן שהפער בין המועמדים עמד על ארבעה קולות בלבד, ושישה חברי כנסת תיעדו את הצבעתם, נקבע כי קיימת אפשרות ממשית לשינוי התוצאה.

הנשיא יצחק עמית ציין בחוות דעתו כי אין מקום להבחנה מעשית בין צילום תמונת סטילס לבין צילום סרטון וידאו במסגרת הליכי ההצבעה בקלפי. השופט עמית הדגיש כי שני סוגי התיעוד נתפסים בעיני הציבור הרחב כהפרה בוטה של החשאיות המתחייבת, וכי פירוש המונח הצבעה חשאית ככולל הצבעה גלויה מנוגד לשכל הישר. גישה זו זכתה לתמיכה גורפת מצד כל חברי ההרכב, אשר עמדו על החשיבות הדמוקרטית העצומה של ניהול הליך תקין לחלוטין ללא שטחים אפורים.

השופטת גילה כנפי-שטייניץ חידדה בפסק דינה כי הפגם המרכזי בפרשה זו נבע מהכרזתו השגויה של יושב-ראש הכנסת מעל בימת המליאה ערך ההצבעה. לשיטתה, הכשרת התיעוד העצמי החלישה את החשאיות של כלל מאה ועשרים חברי הכנסת וציננה את יכולתם להצביע באופן חופשי לחלוטין לפי צו מצפונם. הנשיא יצחק עמית והשופטת רות רונן הסכימו עם קביעות אלו והדגישו כי פגיעה במנגנון הדיוני מחייבת את ביטול ההליך כולו.

בסופו של יום דחה בית המשפט את טענות המשיבים לפיהן מדובר בהתערבות פוליטית בלתי ראויה בענייניה הפנימיים של הכנסת והדגיש את החובה לשמור על שלטון החוק. השופטים הבהירו כי הביקורת השיפוטית ממוקדת אך ורק בהבטחת תקינותם של כללי המשחק הדמוקרטיים ואינה מתערבת בשיקול הדעת המהותי של חברי הבית. פסק הדין הפך את הצו על-תנאי למוחלט, הורה על ביטול תוצאות הבחירות של הסבב השני, וקבע כי יש לקיים הצבעה חוזרת ותקינה.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
שופטים: הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופטת גילה כנפי-שטייניץ, השופטת רות רונן.

עותרים: יהודה רסלר, התנועה למען איכות השלטון בישראל, סיעת כחול לבן המחנה הממלכתי, ח"כ קארין אלהרר, סיעת יש עתיד בכנסת ה-25, הישראלים, יאיא פינק, אחים ואחיות לנשק - למען הדמוקרטיה, לשכת עורכי הדין בישראל, ח"כ נעמה לזימי ו-7 אח'.

משיבים: הכנסת, יו"ר הכנסת, היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד מיכאל ראבילו, השופט בדימוס יוסף אלרון, ראש הממשלה, סיעת הליכוד בכנסת ה-25, סיעת הליכוד, מבקר המדינה, היועץ המשפטי למשרד מבקר המדינה.

באי-כוח עותרים: עו"ד יובל יועז, עו"ד אליעד שרגא, עו"ד יעל בלוך, עו"ד תמר קדם, עו"ד ערן מרינברג, עו"ד אלירם בקל, עו"ד עודד גזית, עו"ד עמית מור, עו"ד עידן סגר, עו"ד דפנה הולץ-לכנר.

באי-כוח משיבים: עו"ד יצחק ברט, עו"ד אופק ברוק, עו"ד אילן בומבך, עו"ד מירי בומבך, עו"ד שי לוי.