הליכוד עתר לבג"ץ: "סולברג שינה את כללי הבחירות באמצע המשחק"

מפלגת הליכוד, באמצעות עורכי הדין אילן בומבך ואופק ברוק, הגישה (20.8.26) עתירה דחופה לבג"ץ נגד החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, שאסר על נציגי סיעות ורשימות מועמדים בקלפיות להעביר למפלגותיהם בזמן אמת מידע על עצם הגעתו של אדם לקלפי ועל מימוש זכות ההצבעה. העתירה הוגשה בשל לוח הזמנים לבחירות לכנסת ה-26, שנקבעו ל-27 באוקטובר.

הליכוד מבקש מבית המשפט לבטל הן את החלטתו המקורית של סולברג מ-4 באוגוסט והן את החלטתו מ-16 באוגוסט, שבה נדחתה בקשת המפלגה לעיון מחדש. לחלופין מבקשת המפלגה לקבוע כי האיסור לא יחול בבחירות הקרובות אלא רק ממערכת בחירות עתידית. טענה נוספת בעתירה היא כי לסולברג, במסגרת תפקידו המנהלי כיו"ר ועדת הבחירות, אין סמכות להכריע בשאלת חוקיות פעולותיהם של נציגי הסיעות לפי חוק הגנת הפרטיות או לאכוף את הוראות החוק מטעמי פרטיות.

"שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק"

בלב העתירה עומדת טענת הליכוד כי במשך עשרות שנים נהגו נציגי המפלגות בקלפיות לסמן מי מבעלי זכות הבחירה כבר הצביע ולהעביר את המידע למטות הבחירות. מידע זה שימש את המפלגות כדי לאתר מצביעים שטרם הגיעו לקלפי ולנסות להמריץ אותם להצביע. בעבר נעשה התיעוד ידנית ובהמשך עבר, בין היתר, למערכות ממוחשבות.

לטענת הליכוד, החלטתו של סולברג יצרה לראשונה איסור שלא היה קיים במערכות הבחירות הקודמות. המפלגה טוענת כי השינוי נעשה לאחר שמערכת הבחירות כבר יצאה לדרך ולכן הוא פוגע בוודאות המשפטית ובהסתמכות המפלגות על כללי הבחירות שהיו נהוגים עד כה. בעתירה מצטט הליכוד מפסיקות קודמות של בית המשפט העליון, לרבות דברים שכתב סולברג עצמו, בדבר החשיבות שבהימנעות משינוי כללי בחירות לאחר תחילת מערכת הבחירות.

מנגד, בהחלטה שאותה תוקף הליכוד קבע סולברג כי אין מדובר בשינוי "כללי הבחירות" אלא בשינוי נוהג שחוקיותו הוטלה בספק בעבר, וכי ההחלטה ניתנה זמן מספיק לפני הבחירות כדי שהמפלגות יוכלו להיערך לפעול בלעדיו.

1.8 מיליון שקל לאלקטור

העתירה חושפת גם את היקף ההיערכות המעשית של הליכוד לקראת יום הבחירות. לפי המפלגה, היא השקיעה שעות עבודה רבות באפיון מערכת של חברת אלקטור, ביצעה בדיקות סייבר ואבטחת מידע ועבדה במשך כמה שבועות על טיוב נתונים. עוד נטען כי סוכמה התקשרות עם אלקטור בסך 1.8 מיליון שקל, ההסכם אושר במינהלת הליכוד והועבר להחתמת מורשי החתימה. לטענת המפלגה, אסטרטגיית ניהול יום הבחירות שלה מבוססת במידה רבה על האפשרות להפעיל את המערכת.

הדיון המשפטי החל בעקבות פנייה שהגיש בינואר עו"ד שחר בן מאיר. השאלה שנבחנה הייתה האם העברת מידע באמצעות יישומון על מי שכבר הצביע פוגעת בחשאיות הבחירות או בזכות לפרטיות, ואם קיימת פגיעה - מי מוסמך למנוע אותה.

הליכוד טוען כי עצם הידיעה שאדם הגיע לקלפי אינה מגלה כיצד הצביע. לדבריו, חשאיות הבחירות מגינה על תוכן ההצבעה ועל הפתק שהוכנס למעטפה, ולא על עצם התייצבות הבוחר בקלפי. בהתאם לכך טוענת המפלגה כי מידע על עצם ההצבעה נועד אך ורק לאפשר איתור של בעלי זכות בחירה שטרם הצביעו והמרצתם להגיע לקלפי.

היועצת המשפטית ביקשה הסדרה רחבה

לעתירה צורפה גם העמדה שהגישו במהלך ההליך היועצת המשפטית לממשלה והרשות להגנת הפרטיות. לפי תיאור הדברים בעתירה, עמדתן הייתה שאין מקום להכריע בפרקטיקה באופן נקודתי במסגרת ההליך בפני יו"ר ועדת הבחירות, וכי בשל המפגש בין דיני הבחירות לדיני הגנת הפרטיות ראוי לבחון את הנושא במסגרת רחבה יותר.

הרשות להגנת הפרטיות, לפי העתירה, לא קבעה באופן חד-משמעי כי מסירת המידע אסורה אלא ציינה שאיסוף ומסירת מידע על עצם מימוש זכות ההצבעה "עלולים לכאורה" להיחשב פגיעה אסורה בפרטיות. היועצת המשפטית לממשלה סברה כי אם ייקבע שהעברת המידע אסורה, קיימת לוועדת הבחירות סמכות כללית להסדיר את פעילות בעלי התפקידים בקלפי, אך ראוי שהחלטה כזאת תתקבל במליאת ועדת הבחירות ולא בידי היו"ר לבדו.

סולברג הציע חלופה ללא שמות

לאחר ההחלטה הראשונה ביקש הליכוד עיון מחדש והציע כמה חלופות. בין היתר הציע שלא להעביר מידע מקלפיות מיוחדות ורגישות, להעביר מידע בפעימות זמן קבועות כך ששעת ההצבעה המדויקת לא תיחשף, או להשתמש במנגנון שבו נתוני המצביעים יישמרו זמנית רק לצורך הפקת רשימת מי שטרם הצביעו ויימחקו בתום יום הבחירות.

סולברג דחה (16.8.26) את הבקשה לשנות את החלטתו. עם זאת, הוא הכיר בחשיבותה של פעילות המפלגות להמרצת בוחרים וקבע חלופה: ועדת הבחירות תמסור למפלגות במהלך יום הבחירות נתונים על שיעורי ההצבעה בכל קלפי רגילה, אך ללא מידע המאפשר לזהות את הבוחרים שכבר הצביעו.

הליכוד טוען כי החלופה אינה מאפשרת למפלגות לדעת למי מבין תומכיהן הפוטנציאליים יש לפנות ולכן פוגעת במנגנון ההמרצה שהיה מקובל במשך שנים. לדבריו, הפגיעה אינה רק באינטרס המפלגתי אלא גם בשיעור ההשתתפות בבחירות. על-רקע הבחירות המתקרבות ביקשה המפלגה מבג"ץ להוציא צו על תנאי בדחיפות ולקבוע מועד קרוב לדיון בעתירה.