ה-AI עזר לזכות במענקי מחקר - אבל הרעיונות נעשו דומים יותר

מחקר על יותר מ-125 אלף בקשות ומענקים בארה"ב מצא כי בקשות ל-NIH שנשאו סימנים חזקים יותר למעורבות מודלי שפה היו בעלות סיכוי גבוה בכ-4 נקודות אחוז לקבל מימון ● אותן הצעות היו גם דומות יותר למחקרים שכבר מומנו ● ב-NSF לא נמצא יתרון דומה בסיכויי המימון

עידן יוסף חדשות בינה מלאכותית תגובות
בינה מלאכותית עשויה לעזור לחוקר לנסח בקשת מענק בצורה שעובדת טוב יותר מול ועדת שיפוט - אבל ייתכן שיש לכך מחיר: הרעיון נעשה דומה יותר למה שכבר הצליח בעבר. כך עולה ממחקר שפורסם (11.8.26) ב-PNAS ובחן כיצד עליית מודלי השפה משנה את מערכת מימון המחקר הפדרלית בארה"ב.

החוקרים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן שילבו שני סוגי נתונים: בקשות חסויות שהוגשו ל-NIH ול-NSF בשתי אוניברסיטאות מחקר גדולות, ובהן בקשות שאושרו, נדחו או טרם הוכרעו, לצד כלל המענקים הפומביים של שתי הסוכנויות. בכך הם יכלו לבחון לא רק מה קיבל כסף, אלא גם מה ניסה ולא הצליח.

כ-4 נקודות אחוז יותר בסיכויי המימון

לאחר הופעת ChatGPT בסוף 2022 זיהו החוקרים עלייה חדה בסימנים לשימוש במודלי שפה. בבקשות ל-NIH, מעבר מרמת מעורבות נמוכה יחסית לרמה גבוהה יחסית היה קשור לעלייה של כ-4 נקודות אחוז בסיכוי לקבל מימון. ב-NSF לא נמצא קשר מובהק דומה.

החוקרים מדגישים כי הם לא קיבלו הצהרה מכל מגיש אם השתמש בבינה מלאכותית. רמת המעורבות הוערכה באמצעות דפוסים לשוניים שמאפיינים טקסטים שנכתבו או נערכו בעזרת מודלי שפה. לכן נכון לדבר על "סימנים למעורבות AI" ולא על הוכחה ישירה לשימוש.
יותר מאמרים - לא יותר "להיטים"

גם לאחר קבלת המענק נמצא הבדל. מענקי NIH שסווגו כבעלי מעורבות גבוהה יותר של מודלי שפה היו קשורים ליותר תפוקה מדעית בשנים הראשונות - בערך 5% יותר מאמרים. אלא שהיתרון הזה לא הופיע כאשר החוקרים התמקדו במאמרים הבולטים ביותר מבחינת ציטוטים.

כלומר, ייתכן שהשימוש ב-AI מסייע לייצר יותר תפוקה בטווח הקצר, אבל המחקר אינו מראה שהוא מגדיל את הסיכוי לפרסום פורץ דרך.

המחיר האפשרי: פחות בידול

הממצא המרכזי יותר נגע לאופי ההצעות. בכל ארבעת מאגרי הנתונים - בקשות חסויות ומענקים פומביים של NIH ושל NSF - מעורבות גבוהה יותר של מודלי שפה נקשרה לפחות ייחודיות סמנטית. ההצעות היו קרובות יותר מבחינת התוכן למחקרים שהסוכנות כבר מימנה בשנה הקודמת.

כדי לבדוק אם מדובר רק בסגנון כתיבה אחיד, החוקרים לקחו אלפי תקצירים ישנים ושכתבו אותם באמצעות מודל שפה תוך שמירה על התוכן המדעי. השכתוב עצמו כמעט שלא שינה את מדד הייחודיות. לכן הם מסיקים שההתכנסות אינה רק לשונית, אלא קשורה גם לאופן שבו הרעיונות עצמם ממוסגרים וממוקמים ביחס למחקר קיים.
הסכנה היא לא "AI גרוע" - אלא AI בטוח מדי

המחקר אינו טוען שבינה מלאכותית מייצרת בקשות גרועות יותר. להפך: ייתכן שהיא מסייעת לחוקרים לנסח הצעה בצורה שתואמת טוב יותר את השפה, המבנה והציפיות של המערכת.

החשש הוא אחר: אם יותר ויותר חוקרים משתמשים במודלים שלמדו ממחקרים וממענקים קיימים, הם עלולים לקבל עזרה שמושכת את ההצעה לכיוון שכבר מוכר לוועדות. בטווח הארוך, מערכת המימון עלולה להעדיף עוד יותר רעיונות הדומים למה שכבר הצליח.

גם בישראל השאלה כבר אינה תיאורטית

גם חוקרים בישראל מתחרים על מענקי הקרן הלאומית למדע, קרנות ממשלתיות, מענקי האיחוד האירופי ומענקים בינלאומיים אחרים, וכלי בינה מלאכותית כבר משמשים לעריכה, תרגום, ניסוח וחידוד של הצעות.

הממצא האמריקני מעלה לכן שאלה ישירה גם כאן: אם AI משפר את "התאמת" הבקשה למה שהמערכת רגילה לראות, האם הוא גם מצמצם בהדרגה את המגוון הרעיוני של ההצעות שמצליחות להגיע למימון?

לא הוכחה שה-AI גרם לתוצאה

המחקר הוא תצפיתי, ולכן אינו מוכיח שהבינה המלאכותית היא שגרמה לעלייה בסיכויי המימון או לירידה בייחודיות. ייתכן שחוקרים מצליחים, מנוסים או מאורגנים יותר היו גם הראשונים לאמץ את הכלים, והם אלה שמלכתחילה היו בעלי סיכוי גבוה יותר לקבל מענק.

גם נתוני התפוקה המדעית עדיין מוקדמים. חלק מהמענקים החלו רק ב-2024-2023, כך שעברו שנה או שנתיים בלבד. מחקר פורץ דרך יכול להבשיל הרבה יותר מאוחר, ולכן מוקדם להסיק שבינה מלאכותית מגדילה כמות אך פוגעת באיכות ארוכת הטווח.

המסקנה המדויקת היא שבקשות ל-NIH עם סימנים חזקים יותר למעורבות מודלי שפה היו בעלות סיכוי גבוה יותר לקבל מימון, אך גם נטו להיות דומות יותר למחקרים שכבר מומנו - ממצא שמעלה חשש שהתועלת האישית לחוקר עלולה לבוא על חשבון הגיוון של מערכת המחקר.
Author
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X ↗ ; פייסבוק ↗
תאריך: 25/08/2026 | עודכן: 25/08/2026
+אפקט העדר: אלפי סוכני AI הצליחו להתכנס בלי מנהיג ובלי הוראה 12:57 25/08/26 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
מחקר ב-Science Advances מצא כי סוכני בינה מלאכותית מסוגלים להתכנס לעמדה משותפת בלי מנהיג או הוראה מפורשת להסכים ▪ המנגנון המרכזי היה פשוט: נטייה לאמץ את בחירת הרוב ▪ במודלים המתקדמים ביותר נשמרה יכולת ההתכנסות גם בקבוצות של יותר מ-1,000 סוכנים, אך אותו מנגנון עלול גם להפיץ טעות לכל הקבוצה
בינה מלאכותית נכנעת לרוב ומפתחת קונצנזוס בעצמה [עיבוד AI]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ה-AI עזר לזכות במענקי מחקר - אבל הרעיונות נעשו דומים יותר
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: [email protected]