תנודות ENSO התחזקו ב-36.5% [עיבוד AI]
אלף שנות אלמוגים בגלאפגוס חושפות התחזקות חריגה של אל ניניו |
מחקר ב-Science שחזר באמצעות אלמוגי גלאפגוס כמעט אלף שנות טמפרטורת ים ומצא התחזקות חריגה של תנודת ENSO במזרח האוקיינוס השקט ● עיקר העלייה נבע מאירועי אל ניניו חזקים יותר ● הממצא חורג מהשונות הטבעית במודלים, אך יש חוקרים החולקים על הפרשנות |
אחד ממנועי מזג האוויר החשובים בעולם נעשה תנודתי יותר בעידן המודרני. מחקר חדש שפורסם ב-Science מצא כי השונות של מערכת אל ניניו - התנודה הדרומית, ENSO, במזרח האוקיינוס השקט גבוהה כיום ב-36.5% לעומת האלף שקדם לעידן התעשייתי. החוקרים, בהובלת פרופ' ג'וליה קול מאוניברסיטת מישיגן, השתמשו בשלדי אלמוגים חיים ומאובנים מאיי גלאפגוס כדי לשחזר את השינויים החודשיים בטמפרטורת פני הים מאות שנים לפני תחילת המדידות המודרניות. התמונה שעלתה הייתה ברורה במיוחד בארבעת העשורים האחרונים, שבהם נרשמה העלייה החדה ביותר בעוצמת התנודות.
לא כל אל ניניו חזק ב-36.5%
המספר המרכזי דורש דיוק. החוקרים לא קבעו שכל אירוע אל ניניו בודד חזק כיום ב-36.5% מאירוע בעבר. הנתון מתייחס לשונות הכוללת של טמפרטורת פני הים הקשורה ל-ENSO במזרח האוקיינוס השקט - כלומר לעוצמת העליות והירידות לאורך זמן. המערכת כוללת את שני הקצוות: אל ניניו, שבו מי האוקיינוס באזור מתחממים, ולה ניניה, שבה הם מתקררים. לפי המחקר, עיקר העלייה בשונות נובע מאירועי אל ניניו חזקים ותכופים יותר.
האלמוגים שימשו כמדחום היסטורי
תיעוד מדידות ישיר של טמפרטורת האוקיינוס משתרע רק על חלק קטן מהתקופה הדרושה כדי להבין אם ENSO באמת השתנתה. כדי להגיע לעבר הרחוק דגמו החוקרים ליבות מ-13 אלמוגים מודרניים ועתיקים בגלאפגוס. שלד האלמוג גדל בשכבות, וההרכב הכימי של כל שכבה משקף את תנאי המים שבהם נוצרה. החוקרים מדדו בין היתר את היחס בין סטרונציום לסידן ואת הרכב איזוטופי החמצן, שני מדדים הרגישים לטמפרטורת המים ומאפשרים לשחזר אותה ברזולוציה גבוהה יחסית.
האלמוגים אינם יוצרים רצף אחד מושלם מהשנה 1100 ועד היום. מדובר בקטעי זמן מתקופות שונות, שחוברו יחד כדי לקבל תמונה רחבה של השונות במזרח האוקיינוס השקט. לכן התיאור "אלף שנות אקלים" הוא קירוב מוצדק, אך לא מדובר ביומן רציף של כל חודש במשך אלף שנה. זו אחת המגבלות שצריך להביא בחשבון כאשר משווים את רשומת האלמוגים למדידות מודרניות ישירות.
40 השנים האחרונות בולטות במיוחד
כאשר השוו החוקרים את התקופה המודרנית לרשומות הטרום-תעשייתיות, השונות הייתה גבוהה ב-36.5%. המגמה אינה אחידה לאורך כל מאות השנים האחרונות, והעלייה החדה ביותר הופיעה בארבעת העשורים האחרונים. לפי החוקרים, אירועי אל ניניו הגדולים של העשורים האחרונים אינם נראים כמו תנודה רגילה בתוך הטווח שנמצא באלף השנים שקדמו לעידן התעשייתי.
כדי לבדוק אם התוצאה יכולה להיות מוסברת על-ידי שונות טבעית בלבד, השוו החוקרים את השחזור ל-12 מודלי אקלים המדמים את התקופה הטרום-תעשייתית. המודלים כללו גורמים טבעיים כמו שינויים בפעילות השמש והתפרצויות געשיות, אך השונות שנראתה בעשורים האחרונים ברשומת האלמוגים חרגה מהטווח שיצרו הסימולציות הללו. המשמעות היא שהממצא קשה להסבר באמצעות מחזור אקלים טבעי רגיל כפי שהוא מיוצג במודלים.
הקשר להתחממות העולמית
החוקרים מצאו גם שהעלייה בעוצמת ENSO התקדמה יחד עם עליית הטמפרטורה העולמית, ומכאן הם מסיקים שהתחממות האקלים היא ההסבר הסביר ביותר להתחזקות. עם זאת, המחקר אינו מחקר ייחוס מלא שמחשב במפורש איזה חלק מתוך 36.5 האחוזים נגרם מפליטות אנושיות ואיזה חלק מגורמים אחרים. לכן הניסוח המדויק הוא שהממצאים תומכים בחוזקה בכך שההתחממות המודרנית מגבירה את ENSO, ולא שהם לבדם מוכיחים שיעור סיבתי מדויק של השפעת האדם.
גם המנגנון הפיזיקלי המלא עדיין אינו פתור. ENSO נוצרת מתוך מערכת משוב מורכבת בין טמפרטורת פני הים, רוחות הסחר, זרמי האוקיינוס והאטמוספרה הטרופית. המחקר החדש מראה היטב את השינוי ברשומה, אך אינו קובע בדיוק מדוע ההתחממות גורמת לאירועים חזקים יותר. העובדה שמודלי האקלים לא שחזרו היטב את עוצמת השינוי עשויה אף להעיד שהם עדיין מחמיצים חלק מהאופן שבו ENSO מגיבה להתחממות.
לא כל אל ניניו חזק ב-36.5%
המספר המרכזי דורש דיוק. החוקרים לא קבעו שכל אירוע אל ניניו בודד חזק כיום ב-36.5% מאירוע בעבר. הנתון מתייחס לשונות הכוללת של טמפרטורת פני הים הקשורה ל-ENSO במזרח האוקיינוס השקט - כלומר לעוצמת העליות והירידות לאורך זמן. המערכת כוללת את שני הקצוות: אל ניניו, שבו מי האוקיינוס באזור מתחממים, ולה ניניה, שבה הם מתקררים. לפי המחקר, עיקר העלייה בשונות נובע מאירועי אל ניניו חזקים ותכופים יותר.
האלמוגים שימשו כמדחום היסטורי
תיעוד מדידות ישיר של טמפרטורת האוקיינוס משתרע רק על חלק קטן מהתקופה הדרושה כדי להבין אם ENSO באמת השתנתה. כדי להגיע לעבר הרחוק דגמו החוקרים ליבות מ-13 אלמוגים מודרניים ועתיקים בגלאפגוס. שלד האלמוג גדל בשכבות, וההרכב הכימי של כל שכבה משקף את תנאי המים שבהם נוצרה. החוקרים מדדו בין היתר את היחס בין סטרונציום לסידן ואת הרכב איזוטופי החמצן, שני מדדים הרגישים לטמפרטורת המים ומאפשרים לשחזר אותה ברזולוציה גבוהה יחסית.
האלמוגים אינם יוצרים רצף אחד מושלם מהשנה 1100 ועד היום. מדובר בקטעי זמן מתקופות שונות, שחוברו יחד כדי לקבל תמונה רחבה של השונות במזרח האוקיינוס השקט. לכן התיאור "אלף שנות אקלים" הוא קירוב מוצדק, אך לא מדובר ביומן רציף של כל חודש במשך אלף שנה. זו אחת המגבלות שצריך להביא בחשבון כאשר משווים את רשומת האלמוגים למדידות מודרניות ישירות.
40 השנים האחרונות בולטות במיוחד
כאשר השוו החוקרים את התקופה המודרנית לרשומות הטרום-תעשייתיות, השונות הייתה גבוהה ב-36.5%. המגמה אינה אחידה לאורך כל מאות השנים האחרונות, והעלייה החדה ביותר הופיעה בארבעת העשורים האחרונים. לפי החוקרים, אירועי אל ניניו הגדולים של העשורים האחרונים אינם נראים כמו תנודה רגילה בתוך הטווח שנמצא באלף השנים שקדמו לעידן התעשייתי.
כדי לבדוק אם התוצאה יכולה להיות מוסברת על-ידי שונות טבעית בלבד, השוו החוקרים את השחזור ל-12 מודלי אקלים המדמים את התקופה הטרום-תעשייתית. המודלים כללו גורמים טבעיים כמו שינויים בפעילות השמש והתפרצויות געשיות, אך השונות שנראתה בעשורים האחרונים ברשומת האלמוגים חרגה מהטווח שיצרו הסימולציות הללו. המשמעות היא שהממצא קשה להסבר באמצעות מחזור אקלים טבעי רגיל כפי שהוא מיוצג במודלים.
הקשר להתחממות העולמית
החוקרים מצאו גם שהעלייה בעוצמת ENSO התקדמה יחד עם עליית הטמפרטורה העולמית, ומכאן הם מסיקים שהתחממות האקלים היא ההסבר הסביר ביותר להתחזקות. עם זאת, המחקר אינו מחקר ייחוס מלא שמחשב במפורש איזה חלק מתוך 36.5 האחוזים נגרם מפליטות אנושיות ואיזה חלק מגורמים אחרים. לכן הניסוח המדויק הוא שהממצאים תומכים בחוזקה בכך שההתחממות המודרנית מגבירה את ENSO, ולא שהם לבדם מוכיחים שיעור סיבתי מדויק של השפעת האדם.
גם המנגנון הפיזיקלי המלא עדיין אינו פתור. ENSO נוצרת מתוך מערכת משוב מורכבת בין טמפרטורת פני הים, רוחות הסחר, זרמי האוקיינוס והאטמוספרה הטרופית. המחקר החדש מראה היטב את השינוי ברשומה, אך אינו קובע בדיוק מדוע ההתחממות גורמת לאירועים חזקים יותר. העובדה שמודלי האקלים לא שחזרו היטב את עוצמת השינוי עשויה אף להעיד שהם עדיין מחמיצים חלק מהאופן שבו ENSO מגיבה להתחממות.
|
|||||||
המאמר "Recent strengthening of eastern Pacific ENSO in the last millennium paleorecord" מאת Julia E. Cole, Diane M. Thompson, Kelsey A. Dyez ועמיתיהם, פורסם ב-27.8.26 ב-Science.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| אלף שנות אלמוגים בגלאפגוס חושפות התחזקות חריגה של אל ניניו |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

