זולת ביקשה לפסול את מפלגות הימין - סולברג צמצם את ההליכים

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, מחק (15.9.26) את הבקשות לפסילה אישית של איתמר בן-גביר, טלי גוטליב, לימור סון הר-מלך, חנמאל דורפמן, בצלאל סמוטריץ', משה פייגלין וצבי סוכות - אך הותיר על-כנן את הבקשות לפסילת רשימות עוצמה יהודית והציונות הדתית וזהות.

שתי בקשות הפסילה הוגשו בידי עמותת "זולת - לשוויון וזכויות אדם", הפרופסור פרנסס רדאי, משה (בוגי) יעלון, יעל גרמן, עמר בר-לב ויורם בן זאב, באמצעות עו"ד גלעד ברנע. המבקשים טוענים בשני ההליכים כי הצטברות מעשיהם והתבטאויותיהם של המועמדים, וכן מטרותיהן ומעשיהן של הרשימות, עולה כדי שלילת קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית והסתה לגזענות - שתי עילות הקבועות בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת.

פסילת המועמדים נמחקה בגלל החתימות

סולברג לא הכריע בשלב זה לגופן של הטענות נגד שבעת המועמדים. הוא קבע כי כלל לא התמלא התנאי המקדמי המאפשר לדון בבקשת פסילה אישית: סעיף 63א לחוק הבחירות מחייב שבקשה כזאת תיחתם בידי שליש מחברי ועדת הבחירות המרכזית.

בשני המקרים לא צורפה אפילו חתימה אחת של חבר ועדה. המבקשים טענו כי דרישת החתימות אינה מתיישבת עם חוק יסוד: הכנסת, אולם סולברג קבע כי לא הובהר מכוח מה רשאית ועדת הבחירות לסטות מהוראה מפורשת של המחוקק. בשל כך נמחקו הבקשות האישיות, מבלי להכריע בטענות לגופן.

לעומת זאת, הבקשות נגד שתי הרשימות עצמן לא נמחקו. עוצמה יהודית והציונות הדתית וזהות נדרשו להגיש כתבי תשובה עד 18 בספטמבר בשעה 12:00, והיועצת המשפטית לממשלה נדרשה למסור את עמדתה עד 22 בספטמבר בשעה 14:00. סולברג קבע כי בשל לוח הזמנים הקצר עד אישור הרשימות לא יינתנו ארכות.

הבקשה נגד עוצמה יהודית

הבקשה נגד עוצמה יהודית משתרעת על יותר ממאה עמודים ומבקשת לייחס לרשימה את מכלול הראיות שנאספו נגד בן-גביר, גוטליב, סון הר-מלך ודורפמן. המבקשים מציגים את הדברים לא כאוסף אמירות מקריות אלא כדפוס מצטבר שלטענתם פוגע בשוויון בין יהודים לערבים, במעמדם של מוסדות המדינה ובעקרונות שלטון החוק.

חלק נרחב במיוחד מוקדש לבן-גביר. המבקשים טוענים כי התשתית הנוכחית רחבה מזו שהוגשה נגדו בעבר וכוללת יותר מ-50 ראיות מן השנים האחרונות. בין היתר הם מפנים לדברים שבהם הבדיל, לשיטתם, בין טרור יהודי לטרור ערבי, לקריאות לעידוד הגירה של ערבים ולתפיסה שלפיה ערבים שאינם "נאמנים" למדינה צריכים להיות מורחקים ממנה.

באחד הקטעים המצוטטים בבקשה נשאל בן-גביר אם רוצחו של הנער מוחמד אבו חדיר הוא מחבל והשיב בשלילה. המבקשים משתמשים בכך כחלק מהטענה שלפיה היחס שמציע בן-גביר לעבריינות לאומנית תלוי בזהות הלאומית של המבצע.

לגבי טלי גוטליב מתמקדת הבקשה בעיקר ביחסה לבית המשפט ולשלטון החוק. המבקשים מציגים כ"ראיות ליבה" התבטאויות שלפיהן פסיקות מסוימות של בית המשפט אינן מחייבות, לצד עמדות נגד סמכות בג"ץ לבקר חוקי יסוד ונגד עצמאות מערכת המשפט. בין היתר מובאת אמירתה מ-2022: "כשלעצמי אני מתעלמת מפסיקה. זו פסיקה בלי סמכות, אני לא מכבדת את זה".

הטענות נגד סון הר-מלך ודורפמן

בעניינה של לימור סון הר-מלך נטען לדפוס של התבטאויות המבחינות בין יהודים לערבים וכן לפעילות חקיקתית המיישמת, לטענת המבקשים, הבחנה על בסיס לאומי. הבקשה מזכירה בין היתר את ביקורה אצל עמירם בן אוליאל, שהורשע ברצח בני משפחת דוואבשה, ואת דבריה עליו, וכן יוזמות להחמרת ענישה בעבירות ממניע לאומני. אלה מוצגים בידי המבקשים כחלק מטענת ההסתה לגזענות.

לגבי חנמאל דורפמן מציגה הבקשה שורת פרסומים ישנים וחדשים הנוגעים ליחסו לערבים ולמוסדות המדינה. בין היתר מצוטט מאמר מ-2012 שבו כתב "ארץ ישראל שייכת לנו או לערבים? לנו או לאויבים?", ולצדו התבטאויות חריפות נגד המשטרה. המבקשים טוענים כי רק בחינת הדברים במצטבר יכולה, לשיטתם, ללמד על יחסו לשוויון, לשלטון החוק וללגיטימיות של מוסדות המדינה.

הבקשה נגד סמוטריץ', פייגלין וסוכות

בקשה נפרדת הוגשה נגד רשימת הציונות הדתית וזהות ונגד שלושה ממועמדיה - סמוטריץ', פייגלין וסוכות. גם כאן נטען לשתי עילות: שלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה והסתה לגזענות. המבקשים מדגישים כי אין די בעצם התמיכה בהתיישבות, בהתנגדות למדינה פלשתינית או בעמדות ימין אחרות כדי להקים עילת פסילה, וטוענים כי בקשתם נשענת על הצטברות של אמירות, תוכניות ופעילות.

נגד סמוטריץ' נטען בין היתר כי תוכניותיו ביחס לפלשתינים מבקשות לשלול מהם הגדרה עצמית וזכויות פוליטיות. הבקשה מנסה לקשור בין תפיסות אלה לבין הצעות מדיניות מעשיות שהציג במהלך השנים ופעילותו כנבחר ציבור. אלה טענות המבקשים, וטרם נמסרה בהן הכרעה של ועדת הבחירות.

בעניינו של פייגלין מוצגת מסכת ארוכה של התבטאויות. בין היתר מפנים המבקשים להצעות מן העבר להגבלת זכות הבחירה של ערבים ולהקמת בית עליון שיורכב מיהודים בלבד.

מקום מרכזי ניתן גם לתפיסתו ביחס לעזה. המבקשים מצטטים נאום מיוני 2024 שבו הגדיר פייגלין את מטרת המלחמה במילים "כיבוש, גירוש והתיישבות", וכן מסרים דומים שהציג לאחר שחזר לזירה הפוליטית. לשיטתם, החזרה על הדברים במסגרת פעילות אלקטורלית מחזקת את טענתם שאין מדובר בהתבטאות שולית בלבד.

פייגלין דחה את טענות העותרים ואמר כי הבקשה משקפת מחלוקת יסודית על זהותה של ישראל. לדבריו, המדינה היא "מדינת הלאום של העם היהודי" והדמוקרטיה היא שיטת המשטר שלה אך אינה תחליף לזהותה היהודית. הוא הבהיר כי אינו חוזר בו מעמדותיו, ובהן הקריאה ל"כיבוש, גירוש, התיישבות וניצחון", וטען כי העותרים מבקשים לפסול יריב פוליטי בשל השקפתו. עוד הודיע כי אם ועדת הבחירות תפסול את מועמדותו, לא יערער לבית המשפט העליון, ואם מועמדותו תאושר והעותרים יפנו לבג"ץ - יתייצב להגן עליה. לדבריו, זהות תפעל בכנסת הבאה לשינוי שמה הרשמי של המדינה ל"ישראל - מדינת העם היהודי".

נגד סוכות: טענה לדפוס כלפי פלשתינים

ביחס לצבי סוכות טוענים המבקשים לדפוס הכולל, לשיטתם, דה-לגיטימציה של הציבור הפלשתיני, הכללות על בסיס לאומי, יחס מקל כלפי אלימות של מתיישבים ופגיעה בלגיטימיות של זהות פלשתינית. הם מבקשים לראות במכלול תשתית לבחינת עילת ההסתה לגזענות.

הבקשה מציינת גם את כניסתו של סוכות לבסיס צבאי במהלך אירועי שדה תימן ואת חקירתו המאוחרת במשטרה, וכן התבטאויות שבהן הציג ביקורת על אלימות מתיישבים כ"קמפיין". המבקשים מנסים לקשור גם אירועים אלה לטענתם הרחבה בדבר יחסו למוסדות המדינה ולציבור הפלשתיני.

הדיון עובר כעת מהרמה האישית לרשימות

החלטות סולברג יוצרות אפוא הבחנה ברורה בין שני חלקי הבקשות. הניסיון לפסול אישית שבעה מועמדים נעצר בשלב המקדמי בשל היעדר חתימות של שליש מחברי ועדת הבחירות, ולכן הטענות נגדם לא הוכרעו לגופן.

לעומת זאת, הבקשות לפסילת עוצמה יהודית והציונות הדתית וזהות ממשיכות להתברר. השאלה שתעמוד במרכז ההליך היא אם ניתן לייחס לרשימה עצמה את מכלול ההתבטאויות והמעשים שהוצגו לגבי מועמדיה, ואם החומר המצטבר עומד ברף הגבוה שקבע בית המשפט העליון להפעלת סעיף 7א - יעד מרכזי ושליט של הרשימה, ביטוי חמור וקיצוני וראיות משכנעות, ברורות וחד-משמעיות.