הקו של יו"ר בל"ד נגד פסילתו: "ב-8 באוקטובר ממדי הטבח טרם היו ידועים"

300 הרוגים כבר דווחו לפנות בוקר

אלא שציר הזמן מקשה על קו ההגנה הזה. כבר בשעה 1:41 לפנות בוקר ב-8 באוקטובר דווח כי מניין ההרוגים במתקפת חמאס עלה ליותר מ-300 וכי עשרות אזרחים וחיילים נחטפו לרצועת עזה. גם בשעות הבוקר המוקדמות הופיעו בדיווחים נתונים של לפחות 300 הרוגים, יותר מאלף פצועים וחטופים רבים.

מכאן שהטענה בתגובה אינה כי עצם היקף האסון לא היה ידוע, אלא כי מלוא היקף הזוועה וממדי הקטל שהתבררו לאחר מכן עדיין לא היו נהירים לאבו שחאדה. ההבחנה הזאת צפויה להיות משמעותית בדיון בעתירה.

דיבר על "השגת היעדים"

קו ההגנה של אבו שחאדה נשען גם על סופו של המאמר. הוא טוען כי ביקש לנצל את מה שכינה המצב החדש כדי להעביר את מרכז הכובד מחמאס למהלך מדיני בהשתתפות אש"ף, הרשות הפלשתינית ומדינות ערב. באי-כוחו טוענים כי זהו המסר המרכזי של המאמר, ולכן אין לקרוא אותו כתמיכה במאבק המזוין של חמאס.

אולם הדברים המצוטטים בתצהיר כוללים גם ניסוחים אחרים. אבו שחאדה כתב כי חמאס נדרש להביא לסיום המערכה "במינימום האפשרי של אבדות ולהשגת היעדים". בהמשך כתב כי המשך ניהול המערכה ללא שיתוף גורמים פלשתינים וערביים אחרים "יגדיל את האבדות ויקטין את האפשרות להשיג את היעדים המדיניים".

זהו חלק חשוב במחלוקת: עוצמה יהודית מבקשת לראות בהתייחסות ל"הישגים" ול"יעדים" ביטוי לתמיכה במאבק המזוין, בעוד אבו שחאדה טוען כי מדובר בניתוח מדיני שנועד דווקא להוציא את היוזמה מידי חמאס.

"טעיתי ושגיתי בפרסומו"

בסיכום התגובה נוקטים באי-כוחו של אבו שחאדה לשון חריגה בבהירותה. הם כותבים כי הוא "הבהיר בכנות כי בדיעבד הוא סבור שטעה ושגה בפרסומו" של המאמר. עם זאת, לטענתם גם מאמר "שאינו חף מבעייתיות" אינו מספיק כדי לבסס פסילה, משום שאין בו לשיטתם תמיכה במאבק מזוין ואין נגד אבו שחאדה "מסה קריטית" של ראיות הנדרשת לפי פסיקת בית המשפט העליון.

התגובה מדגישה עוד כי אבו שחאדה כיהן במשך תקופה ממושכת כחבר כנסת וכי העתירה אינה מצביעה על פעולה פרלמנטרית שבה תמך במאבק מזוין, על קריאה שלו לשימוש באלימות או על פעילות חוזרת ונשנית מסוג זה. לדבריו, הוא מתנגד לאלימות כדרך פוליטית, והעתירה מוציאה את כתביו מהקשרם.