משפחות שכולות עתרו לבג"ץ: לאפשר להן להיכנס לדיון בפסילת רע"ם

פורום "בוחרים בחיים - של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור" עתר בדחיפות לבג"ץ נגד החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, שלא לאפשר לנציגי הפורום להיות נוכחים באולם בעת הדיון בבקשת הפסילה שהגיש נגד רשימת רע"ם.

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד יצחק בם בשם הפורום ובשם דבורה גונן, הרצל חג'ג', מירב חג'ג', בועז קוקיא וברנדה למקוס. העותרים מבקשים לאפשר להם, או למספר מצומצם של נציגים מטעם הפורום ששמותיהם יימסרו מראש, להיות נוכחים באולם כפוף להסדרי הביטחון ולמקום הקיים.

הדיון בבקשת הפסילה צפוי להתקיים ביום רביעי (23.9.26). בשל סמיכות המועד מבקש הפורום מבג"ץ לקיים דיון דחוף בעתירה ולהוציא צו ארעי וצו ביניים שימנעו את קיום הדיון בבקשת הפסילה עד להכרעה.

נציגי רע"ם בפנים - מגישי הבקשה בחוץ

במרכז העתירה עומדת הטענה כי הפורום אינו קהל חיצוני המבקש לצפות בדיון, אלא בעל הדין שיזם את הליך הפסילה. לפי העתירה, אנשי הפורום אספו במשך שנים את החומרים והראיות שעליהם מבוססת הבקשה, ובועז קוקיא אף חתם על התצהיר התומך בה.

בעתירה מודגש כי נציגי רע"ם, הרשימה שנגדה הוגשה בקשת הפסילה, יורשו להיות נוכחים באולם, בעוד נציגי הגוף שהגיש את הבקשה יידרשו לצפות בדיון מרחוק. לטענת העותרים, מצב זה פוגע בזכות להליך הוגן ובעקרון השוויון בין בעלי הדין.

בקשת הפסילה של הפורום תידון יחד עם שתי בקשות נוספות שהוגשו נגד רע"ם - מטעם עוצמה יהודית והשר איתמר בן-גביר ומטעם הליכוד. הדיון המאוחד נקבע ל-23 בספטמבר, והדיון בבקשת הפורום אמור להתחיל בשעה 14:50.

סולברג חשש מ"התלהטות יצרים"

העתירה הוגשה לאחר שסולברג דחה (ו', 18.9.26) את בקשת הפורום להתיר למספר מצומצם של נציגיו להיות נוכחים באולם. בהחלטתו ציין כי אף שהדיון יתקיים באולם הגדול ביותר בכנסת, מספר המקומות מוגבל וכי נוכחותם של חברי הוועדה, נציגי הרשימה, באי-כוח הצדדים, עובדי הוועדה, נציגי התקשורת ואנשי האבטחה נדרשת.

סולברג הוסיף כי ניסיונם של דיונים מסוג זה מלמד שהם עלולים לעורר רגשות עזים, וכי גם נוכחות ללא השתתפות אינה שוללת חשש מפני "קריאות ביניים" ו"התלהטות יצרים רגעית". הוא קבע עוד כי מידת קרבתן של המשפחות השכולות לעניין "אינה גבוהה יחסית", שכן בקשת הפסילה אינה מופנית נגד המעורבים בפיגועים שבהם נרצחו יקיריהן.

העותרים תוקפים במיוחד קביעה זו. לטענתם, בקשת הפסילה מבוססת על מחקר בן יותר מאלף עמודים העוסק בין היתר בטענות לקשרים ולתמיכה חומרית של רע"ם ועמותות הפועלות במסגרתה בחמאס - הארגון שמחבליו רצחו את יקיריהם. מדובר בטענות העומדות להכרעת ועדת הבחירות ולא בקביעות שיפוטיות.

"אין אינדיקציה שיפריעו לדיון"

בעתירה נדחית גם הטענה לחשש מהפרעה לסדר. לטענת הפורום, לא הוצגה כל אינדיקציה הנוגעת למי מההורים השכולים ומלמדת כי בכוונתו להפריע לדיון. בבקשה המקורית הודגש כי הנציגים אינם מבקשים זכות דיבור וכי ישבו באולם כפוף להוראות הביטחון והסדר.

הפורום טוען גם כי מגבלת המקום אינה מצדיקה את ההחלטה. לדבריו, הבקשה נגעה למספר מצומצם של נציגים בלבד, ואילו בהחלטה לא פורט כמה מושבים יהיו זמינים או מדוע לא ניתן להקצות למשפחות שלושה עד חמישה מקומות באולם הגדול ביותר בכנסת.

מפורום "בוחרים בחיים" נמסר: "לא ייתכן שנציגי רע"ם יישבו בתוך האולם, ואילו המשפחות השכולות שהגישו את בקשת הפסילה יישארו בחוץ. אנחנו אלה שאספנו במשך שנים את הראיות, אנחנו אלה שיזמנו את ההליך ואנחנו בעלי הדין בו.

"קשה לקבל במיוחד את הקביעה שלפיה מידת הקרבה של המשפחות השכולות לעניין אינה גבוהה. יקירינו נרצחו בידי מחבלי חמאס, ובקשת הפסילה שהגשנו עוסקת בין היתר בטענות לתמיכה בארגון חמאס. הקשר שלנו לדיון אינו תיאורטי. הוא נכתב בדם של המשפחות שלנו".

בתוך כך, השר איתמר בן-גביר וח"כ טלי גוטליב ייצגו את עוצמה יהודית בבקשת הפסילה של סמי אבו שחאדה ורע"ם בוועדת הבחירות המרכזית.