המסגרת מורכבת ממסגרת הלוואות מתחדשת של עד 60 מיליון דולר וממסגרת ערבויות מתחדשת של 25 מיליון דולר. תוקפן של המסגרות הוא עד ספטמבר 2029. לפי תנאי ההסכם, שיעור המימון עשוי להגיע ל-70% ברכישת פרויקטים שכבר נמצאים בהפעלה מסחרית, ל-45%-50% ברכישת פרויקטים בהקמה או לקראת הקמה, ול-50% במימון הקמת פרויקטים עד לסגירה הפיננסית.
בשלב הראשון מתכוונת סטארק פאוור להשתמש בחלק ממסגרת האשראי לצורך מימון רכישת שני פרויקטים שבהם היא מנהלת משא-ומתן מתקדם - פרויקט CCGT, כלומר תחנת כוח המבוססת על מחזור משולב, ופרויקט BESS לאגירת אנרגיה. החברה מתכוונת גם לממן באמצעות המסגרת את הקמת פרויקט האגירה עד להשגת סגירה פיננסית. בהמשך היא מתכננת להשתמש במסגרת לרכישת פרויקטים נוספים בארה"ב.
בחברה מגדירים את הסכם המימון כאבן דרך ביישום אסטרטגיית הצמיחה שלה בשוק האנרגיה האמריקני. לפי דיווח החברה, האפשרות להשתמש באשראי במקום בהון עצמי בשלבים הראשונים של רכישת והקמת הפרויקטים עשויה לשפר את התשואה על ההון העצמי ולאפשר לה לפרוס את מקורות ההון שלה על פני מספר גדול יותר של פרויקטים במקביל.
עלות האשראי נקבעה על בסיס ריבית SOFR בתוספת מרווח של 2.75%-3.75%, ואילו העמלות על הערבויות ינועו בין 1% ל-2%. הריבית תשולם מדי רבעון, ומועד הפירעון הסופי של ההלוואות מכוח המסגרת נקבע לספטמבר 2029. במקרה של מכירת נכס או קבלת מימון פרויקטלי ארוך טווח, החברה תידרש לפרוע את האשראי הרלוונטי בפירעון מוקדם, אולם הסכומים שייפרעו יחזרו למסגרת ויוכלו לשמש למימון פרויקטים נוספים.
ההסכם כולל גם אמות מידה פיננסיות. בין היתר נדרשת סטארק פאוור לשמור על הון עצמי מינימלי של 170 מיליון שקל ועל יחס הון עצמי למאזן סולו של לפחות 30%. ההלוואות יובטחו בערבות החברה ובשעבודים על נכסי הלווה, מניותיו והחזקותיו בחברות הפרויקט, כפוף לשעבודים שיועמדו למממנים בכירים.
משיכת כספי ההלוואה כפופה לשורה של תנאים מוקדמים, ובהם העמדת הון עצמי, יצירת שעבודים, הערכות שווי, מודלים פיננסיים ובדיקות נאותות לשביעות רצון הבנק. החברה ציינה כי מסמכי הבטוחות עדיין לא סוכמו במלואם, ולכן בשלב זה אין ודאות שהמימון אכן יתקבל או מה יהיה מועד קבלתו.