הדיין הורה לקלדן לא לרשום - הנציב: זו אינה הדרך להשליט סדר

אב בית דין רבני שהורה לקלדן שלא לתעד דברים שנאמרו במהלך דיון סוער ספג ביקורת מנציב תלונות הציבור על שופטים, אשר קולה. בהחלטתו קבע הנציב כי גם כאשר עורך דין מתפרץ, צועק ומפריע לניהול הדיון, אין להשמיט את דבריו מן הפרוטוקול. עם זאת, קולה דחה את יתר טענות התלונה, ובהן הטענות נגד חיובים אישיים חוזרים שהוטלו על עורך הדין בשל התנהגותו.

התלונה הוגשה בידי עורך דין שייצג אם בהליכים בבית דין רבני אזורי. לטענתו, אב בית הדין הורה שוב ושוב לקלדן שלא לרשום את טיעוניו, את דברי הדיין עצמו ואף את מחאותיו על אי-הרישום. שמו של אב בית הדין שנגדו הוגשה התלונה לא נמסר לפרסום בהחלטת הנציב.

19 חיובים אישיים במהלך הדיון

עורך הדין טען כי בכל פעם שמחה על אופן ניהול הדיון הוטל עליו חיוב אישי בסכום קבוע, עד להצטברות של 19 חיובים עוקבים. לדבריו, מטרת החיובים הייתה להשתיקו ולמנוע ממנו לחקור בחקירה נגדית מומחית שהופיעה בפני בית הדין.

עוד טען כי אב בית הדין חקר בעצמו את המומחית ולא אפשר לו להשלים את חקירתה. לדבריו, הפרוטוקול וההקלטה לא נמסרו במועד, ובכך נפגעה יכולתו להגיש שאלות הבהרה בתוך שבעת הימים שנקצבו לכך.

אב בית הדין דחה את הטענות וטען כי עורך הדין התנהל באופן קיצוני וחסר רסן. לדבריו, הוא צעק, דפק על השולחן, כינה דיינים "שקרן" ו"סותם פיות" וסירב לקבל את מרות ההרכב. המהומה אף חייבה התערבות של אנשי אבטחה והיועץ המשפטי של הנהלת בתי הדין.

לטענת אב בית הדין, ההוראה שלא לרשום נגעה רק להתפרצויות שנאמרו ללא רשות, ואילו טענות שהועלו במהלך הדיון כדין תועדו במלואן. הוא הסביר כי החיובים האישיים הוטלו כמוצא אחרון, כדי להשיב את הסדר לאולם.

הנציב: לתעד את ההפרעות, לא להשמיט אותן

קולה דחה את עמדת אב בית הדין בכל הנוגע לאופן עריכת הפרוטוקול. הוא קבע כי הוראה לקלדן "שלא לרשום" דברים הנאמרים באולם אינה ראויה, גם כאשר מדובר בהתפרצות בוטה.

לדברי הנציב, הדרך הנכונה להתמודד עם הפרעות היא לתעד באופן תמציתי ומדויק את מהותן, להזהיר את המפריע ולרשום את ההחלטות המתקבלות בעקבות ההתנהגות. אין להשליט סדר באמצעות השמטת דברים מהפרוטוקול.

בירור חלק זה של התלונה מוצה בהערה לאב בית הדין.

חיוב אישי לעורך דין - סמכות חריגה

באשר לחיובים האישיים, הדגיש הנציב כי הטלת הוצאות אישיות על עורך דין במהלך דיון היא סמכות חריגה, שיש להפעילה באיפוק ובמשורה.

קולה הבהיר כי ככלל אין מקום לקבוע מראש סכום קבוע בגין כל הפרעה חוזרת. במקרים של הפרעה קיצונית יש להעדיף אמצעים מדורגים להשבת הסדר, ובהם הפסקה קצרה של הדיון.

עם זאת, במקרה הנדון לא מצא הנציב מקום להתערב בחיובים שהוטלו. הוא הביא בחשבון את התנהגותו החריגה של עורך הדין ואת העובדה שבעניין ניתנה החלטה שיפוטית מנומקת לאחר קבלת עמדתו. לפיכך קבע כי מדובר בהפעלת שיקול דעת שיפוטי שאין מקום להתערב בו במסגרת בירור התלונה.

החקירה נמשכה בשאלות בכתב

קולה דחה גם את הטענה שנשללה מהאם האפשרות לבחון את חוות דעת המומחית. הוא הבהיר כי בית הדין מוסמך להציג למומחית שאלות בעצמו, וכי לאחר שהמהומה באולם מנעה את השלמת החקירה בעל פה, הוסכם על מתווה חלופי של הגשת שאלות הבהרה בכתב.

לעניין העיכוב במסירת הפרוטוקול ציין הנציב כי הפצתו היא באחריות המזכירות. ככל שהמועד להגשת שאלות ההבהרה חלף לפני קבלת הפרוטוקול, היה על בעל הדין להגיש בקשה מתאימה להארכת מועד.

טענות נוספות, הנוגעות לניכור הורי, למזונות קטינה ולקנסות שנועדו לכפות ציות להחלטות בית הדין, נדחו אף הן. הנציב הבהיר כי מדובר בעניינים שיפוטיים שהדרך להשיג עליהם היא בערכאות הערעור.

בסיכום החלטתו הביע קולה מורת רוח עמוקה מהתנהגותו של עורך הדין ומהעלבונות שהטיח בדיינים. הוא הדגיש כי חובת הייצוג אינה מתירה לעורך דין לשבש את הדיון, וכי התנהגות כזו פוגעת בראש ובראשונה בעניינה של מרשתו.

התלונה בעניין ההוראות שלא לתעד דברים בפרוטוקול מוצתה בהערה לאב בית הדין, ויתר חלקי התלונה נדחו.